שירו של צנחן: שיר של להקת פיקוד המרכז
שירו של צנחן הוא שיר שכתב יורם טהרלב, הלחין יאיר רוזנבלום וביצעה להקת פיקוד המרכז.
השיר התפרסם ב־1969 כאחד משיריה של תוכנית הלהקה "רד אלינו לבקעה".
| סינגל בביצוע להקת פיקוד המרכז | |
| מתוך האלבום "רד אלינו לבקעה" | |
| יצא לאור | 1969 |
|---|---|
| סוגה | זמר עברי |
| שפה | עברית |
| אורך | 3:30 |
| חברת תקליטים | הד ארצי |
| כתיבה | יורם טהרלב |
| לחן | יאיר רוזנבלום |
| עיבוד | יאיר רוזנבלום |
  | |
רקע
לאחר פירוק להקת פיקוד המרכז על ידי אלוף הפיקוד בשנה הקודמת הוקמה הלהקה מחדש. תוכנית הלהקה בהרכבה החדש, שעלתה בקיץ 1969, כללה מערכונים על סרטי קולנוע לצד שירים ששיקפו את הפעילות בפיקוד המרכז והווי החיילים. להקת פיקוד המרכז הייתה חייבת לשיר בכל תוכנית לפחות שיר אחד על הצנחנים, מכיוון שלצנחנים לא הייתה להקה משלהם.
הלהקה זכתה בתוכנית הזאת לפופולריות רבה ואף נבחרה ל"להקת השנה" יחד עם להקת הנח"ל במצעד הפזמונים השנתי תשכ"ט. במיוחד בלטו השירים "שנינו מאותו הכפר" ו"שירו של צנחן". ההרכב הזה של הלהקה, שכלל את שלמה בראבא, ניצה שאול, אפרת לביא, דני וסלי, שם טוב לוי, גליה ישי ועמרי ניצן הוכר כהרכב פורה ביותר של הלהקה.
על השיר
אלוף הפיקוד, רחבעם זאבי, גילה מעורבות גדולה בפעילות הלהקה. בביקורו באחת החזרות שמע זאבי את "שירו של צנחן" והודיע למובילי התוכנית שהשיר כפי שהוא לא יוכל להיכלל בתוכנית, מכיוון שהמילים "שייפתח עלי שייפתח" נראו לו כ"פגיעה במורל" – המילים נשמעו לו כמו תפילה, או תחינה, שהמצנח ייפתח. לדבריו, המלים האלה היו יכולות להכניס לראשו של החייל את הרעיון שמצנח עלול גם לא להיפתח, ובכך להפחיד אותו לפני הצניחה, בזמן שהוא גם ככה מפחד. הוא דרש בתוקף לשנות את השורה ואיים להוציא את השיר מהתוכנית במקרה שדעתו לא תתקבל. לאחר כמה דקות של ויכוח הוא הציע בעצמו תיקון: במקום לשיר "שייפתח", הוא הציע לשיר "כשייפתח". דעתו התקבלה, הכ"ף הוכנסה לשיר, והשיר נשאר בתוכנית. עם זאת, ועל אף שמילות השיר שונו, טהרלב טען שהגרסה שהתקבלה והפכה לנפוצה בציבור היא הגרסה המקורית עם המילה "שייפתח".
זאבי אף דרש שחברי הלהקה יעברו קורס צניחה במיוחד לצילומי הווידאו קליפ של השיר, שתיאר את קורס הצניחה על שלביו, כדי שיוכלו להופיע עם כנפי צניחה מכיוון שרק צנחן רשאי לענוד את כנפי הצניחה (ובסופו קיבלו חברי הלהקה כנפי צניחה).
השיר זכה למתקפה גם מכיוון אחר. כאשר הגיע הסינגל לרדיו, יצאו אנשי האקדמיה ללשון העברית בתוקף נגד השיר. הם יצאו נגד השימוש במילה "מִצְנָח", לאחר שקבעו שהמילה הנכונה היא "מַצְנֵחַ" ("מִצְנָח" לשיטתם הוא "מִפגַן צניחה"), אך תיקון המילה בשיר הצריך כניסה מחדש לאולפן ההקלטות והוצאות ניכרות, שהצבא לא הסכים להוציא, ולכן החליט צה"ל להשאיר את השיר כמות שהוא.
בשיר היה יסוד נוסף של חידוש: באותה התקופה לא היה נהוג לעסוק ברגשות הפרטיים של החייל, אלא העיסוק היה באומה והעם כקולקטיב. לראשונה בשיר הזה נשמע קולו של החייל היחיד. כמו כן, השיר לא עוסק בקרב או מלחמה, אלא בחשבון נפש אישי.
הצלחה
"שירו של צנחן" זכה להצלחה גדולה וצעד במצעד הגל הקל 12 שבועות לפחות, בסביבות יוני–אוקטובר 1969. הוא הגיע למקום הראשון ושהה בו שבועיים לפחות (18–25 באוגוסט 1969). במצעד העברי השנתי (תשכ"ט) של התחנה, השיר דורג במקום השני.
גם במצעד סוף השנה של גלי צה"ל השיר דורג במקום השני, והלהקה זכתה לתואר "להקת השנה" בתחנה.
מיקומי שיא
 | |||
|---|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא | |
 ישראל | הגל הקל | 1 | |
| | |||
|---|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא | |
| ישראל | הגל הקל | 2 | |
| גלי צה"ל | 2 | ||
.svg){kind=icon}