שושלת רוריק

נציגי השושלת שלטו בשתי תקופות שלטון 862-1598 ו-1610-1612 בשטחים שידועים כיום כרוסיה האירופית וחלקים מאוקראינה ובלארוס. מוצאו של מייסד השושלת שנוי במחלוקת, כאשר הגרסאות נחלקות בין מוצא מדנמרק על פי ההיפותזה הנורמניסטית לבין מוצא סלאבי מערבי מאזור מזרח גרמניה על פי ההיפותיזה האובודריטית. הנחה נוספת גורסת כי מוצאו היה פיני שהגיע ככל הנראה משוודיה, גרסה זאת צברה פופולריות בעיקר פרויקט חקר הדנ"א של שושלת רוריק שנערך לאחרונה.

שושלת רוריק
Рюриковичи

מדינה	רוסיה הצארית רוס של קייב נסיכות האליץ'-וולין נסיכות קייב נסיכות מוסקבה נסיכות ולדימיר הדוכסות הגדולה של ליטא
תארים	הצאר של רוסיה מלך רותניה נסיך מוסקבה נסיך קייב נסיך וולדימיר באן של סלאבוניה באן של מאצ'בה
מייסד	רוריק
השליט האחרון	וסילי שויסקי
תקופת השושלת	862–1598 (כ־736 שנים)
ענפים	Shuysky

בהתאם לכרוניקה הרוסית הראשונה השושלת נוסדה על ידי רוריק, שליט נובגורוד בשנת 862. בהתחלה הם שלטו על נובגורוד בלבד, אחר כך על קייב ונקראו נסיכי קייב הגדולים. ברוב השנים שבין 862 ועד 1054 נסיכי רוריק שלטו על נסיכות מאוחדת שבירתה קייב, שפעמים מספר חולקה בין בני השליט שמת ואחר כך אוחדה מחדש על ידי הבן החזק ביותר. לאחר מותו של ירוסלב החכם ב-1054 הנסיכות הגדולה חולקה סופית בין בניו, כשהתואר הנסיך הגדול נהיה נומינלי בלבד. הנסיכויות הנוספות שנוצרו עם מותו של ירוסלב היו רוסטוב ונובגורוד. מס' דורות אחר כך נוצרו נסיכויות נוספות והשלטון המרכזי התרופף עוד יותר. ב-1169 נסיכות ולדימיר ירשה את התואר הנסיכות הגדולה, וב-1362 זכתה בתואר זה נסיכות מוסקבה. ב-1243 רוב הנסיכויות הרוסיות נכבשו על ידי המונגולים, והחאן היה זה שאישר את מינויים של הנסיכים. ב-1480 השתחררה נסיכות מוסקבה מעול המונגולים והטטרים והתחילה לכבוש ולאחד תחת חסותה את כל הנסיכויות הרוסיות, תהליך שהושלם רק בימיו של איוואן האיום. פיודור הראשון היה הצאר האחרון מהענף המוסקבאי של בית רוריק. (ענף צעיר יותר של הענף המוסקבאי גלה במאה ה-15 עקב מאבקים פוליטיים פנימיים והמשיך להתקיים בממלכת פולין-ליטא) האדם היחיד מבית רוריק ששלט אחריו הוא וסילי שויסקי מענף צעיר יותר בין 1610–1612. לאחר מותו של שויסקי נבחר מיכאיל רומנוב לצאר של רוסיה ויסד את שושלת רומנוב.

מבית רוריק יצאו משפחות אצולה רבות, חלקן מתקיימות גם בימינו. הידועות שבהן: אובולנסקי, אוסטרוגסקי, בורובסקי, בריאטינסקי, וולקונסקי, שויסקי, דולגורוקוב, גורצ'קוב, איזמאילוב, מסלסקי, פוזינה, בולגקוב, גגרין, שחובסקוי.

שליטי אירופה בימי הביניים נהגו לחזק כל ברית פוליטית על ידי נישואי ילדיהם. בשיטה זו השתמשו גם נסיכי בית רוריק. אנה בתו של ירוסלב החכם נישאה למלך צרפת אנרי הראשון והייתה אמו של פיליפ הראשון, בתו האחרת, אנסטסיה, נישאה למלך הונגריה אנדרש הראשון. בתו של לב מגליציה נישאה למלך פולין מבית פיאסט.

  מדיה וקבצים בנושא שושלת רוריק בוויקישיתוף

• שושלת רוריק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)