רצח והתאבדות

השילוב של רצח והתאבדות יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות. בין הדרכים הבולטות יותר:

• רצח הכרוך בהתאבדות, כמו פיגוע התאבדות, נהיגה ברכב מגשר כשברכב יש נוסעים או התאבדות של טייס המרסק במכוון כלי טיס ועליו נוסעים.
• התאבדות לאחר רצח על מנת לחמוק מעונש.
• התאבדות לאחר רצח כאמצעי להענשה עצמית מתוך רגשות אשמה.
• התאבדות משותפת שבה האחד הורג את השני בהסכמה ולאחר מכן הורג את עצמו, כחלק מברית התאבדות.
• רצח לפני התאבדות מתוך כוונה למנוע כאב וסבל עתידי של אחרים, כמו הורים ההורגים את ילדיהם ואז הורגים את עצמם.
• רצח ולאחריו התאבדות של אדם מעורער בנפשו.
• רצח על מנת למנוע מאדם לגרום פגיעה באחרים, ולאחריו התאבדות.
• רצח כדי לקבל גזר דין מוות בכוונה.

רבים ממעשי רצח המוני הסתיימו בהתאבדות, כמו הטבח בסטריפ של לאס וגאס, הטבח בתיכון קולומביין, הטבח בבית הספר היסודי סנדי הוק והטבח בווירג'יניה טק.

חלק ממעשי ההתאבדות מונעים בידי כתות דתיות, מעשים אלה מערבים לעיתים רצח של חברי הכת, כגון ההתאבדות ההמונית בג'ונסטאון, של כת מקדש העם.

לפי הפסיכיאטר קארל מנינגר, רצח והתאבדות הם מעשים מתחלפים - התאבדות לפעמים מניעה רצח, ולהפך.

במחקר שהשווה בין רצח-התאבדות לרצח בלבד בקרב זוגות, טען מילטון רוזנבאום (1990) במסקנות המחקר כי אוכלוסיית מבצעי הרצח-התאבדות בקרב זוגות שונה מאוכלוסיית מבצעי הרצח בלבד בקרב זוגות. בעוד שמבצעי הרצח-התאבדות נמצאו לעיתים קרובות בדיכאון (75%) וברובם המכריע היו גברים (95%), מי שביצעו רצח ללא התאבדות לא סבלו מדיכאון, ומחציתם היו נשים.

אף על פי שאין מערכת מעקב לאומית למקרים מסוג רצח והתאבדות בארצות הברית, מחקרים רפואיים על התופעה מעריכים כי מקרי רצח-התאבדות מובילים לכ-1,000 עד 1,500 מקרי מוות כל שנה שנה בארצות הברית, כאשר לרוב המעשה מתרחש בין בני זוג. הרוב המכריע של הרוצחים המתאבדים הם גברים, אשר לעיתים קרובות רוצחים את בת הזוג שלהם. דיכאון, בעיות זוגיות ו/או כלכליות ובעיות אחרות הם בדרך כלל המניעים לרצח.

בדנמרק של המאה ה-18, אנשים אובדניים היו לפעמים מבצעים רצח כדי לקבל עונש מוות. הם האמינו שרצח ואחריו חזרה בתשובה יאפשר להם לשים קץ לחייהם תוך הימנעות מקללות.