ריקי בליך: שחקנית וקומיקאית ישראלית

יושבת ראש שח"ם – ארגון השחקנים והשחקניות בישראל.

ריקי בליך

בליך, 2019
לידה	29 בספטמבר 1979 (בת 44) ישראל
שם לידה	רבקה בליך
מדינה	ישראל
מקום לימודים	תלמה ילין
פרסים והוקרה	פרס האקדמיה לטלוויזיה - השחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית ("אסתי_המכוערת", 2004) פרס מסך הזהב - שחקנית בסדרה מקורית ("אסתי_המכוערת", 2004)
פרופיל ב-IMDb

בליך נולדה בשם "רבקה", להורים שעלו ב-1973 מרוסיה הסובייטית (חלק מברית המועצות לשעבר), ומגיל צעיר דבק בה שם החיבה, ריקי. היא בוגרת בית הספר לאמנויות בתל אביב ובית הספר לאמנויות תלמה ילין בגבעתיים. בוגרת לימודי משחק בבית הספר למשחק של סמינר הקיבוצים.

לא התגייסה לצה"ל.

בשנת 1991 הופיעה לראשונה בטלוויזיה בתוכנית הילדים של הערוץ הראשון "תופסים ראש" בהנחיית נתן דטנר לצד ילדים-כוכבים אחרים כמו טל ועידו מוסרי, דנה דבורין, ואוהד קנולר. בשנת 1994 שיחקה לראשונה בסרט הקולנוע "עץ הדומים תפוס" שמבוסס על ספרה של גילה אלמגור בתפקיד מירה. על תפקידה בסרט זה הייתה בליך מועמדת לפרס אופיר לשחקנית משנה.

למדה משחק בבית-הספר לאמנויות הבמה בסמינר הקיבוצים וסיימה את לימודיה ב-2002. לאורך השנים פיתחה קריירה תיאטרונית כשכיכבה בהצגות "האב", "הנאהבים והנעימים", "תשמ"ד" ו"חתונה מושלמת" בתיאטרון הבימה, "קשר דם" בתיאטרון תמונע, "נשות פיקאסו" בתיאטרון הרצליה, "סוג'וד" בתיאטרון צוותא ו"אני כריסטיאן .פ." בתיאטרון הקיבוץ ו"בא לגן" בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא.

בעשור הראשון של המאה ה-21

עם הזמן החלה בליך להופיע בטלוויזיה, בדרמה של יונתן גורפינקל "הבן שלי" ששודרה בערוץ HOT3 ובסרט הטלוויזיה של חגי לוי "בכורה" ששודרה בשנת 2002. בשנת 2003 זכתה לחשיפה טלוויזיונית משמעותית ראשונה בסדרת הטלוויזיה "אסתי המכוערת". בה גילמה, לצד שייקה לוי, עודד קוטלר וליאון רוזנברג, את דמותה הראשית הדרמטית-קומית של אסתי בן-דוד, למשך 3 עונות. עבור השתתפותה, זכתה בפרס מסך הזהב ובפרס האקדמיה לטלוויזיה לשנת 2004.

בשנת 2004 השתתפה בסדרת המערכונים הנשית "אפידורל" לצד אפרת בוימולד, עינת ויצמן ואיריס אברמוביץ'. כמו כן, בדצמבר של אותה שנה החלה לשחק בסדרת מערכונים נוספת "קצרים" ששודרה בערוץ 2 לצד יובל סגל, מוני מושונוב, שמוליק לוי וקרן מור. התוכנית זכתה להצלחה רבה והופקו לה 4 עונות עד 2009. באותה שנה התארחה בתוכניתו של אסף הראל "כל לילה עם אסף הראל", בה השתתפה במערכון הצוחק על הפוליטיקאית רוחמה אברהם, מערכון אשר זכה לסיקור תקשורתי נרחב לאחר שאברהם החליטה לתבוע את השניים. התביעה הסתיימה בהסכם פשרה, בה סוכם כי ערוץ 10 יפצה את אברהם בסכום של 120 אלף ש"ח והתנצלות חד-פעמית באחת מתוכניות הערוץ.

בשנת 2005 שיחקה בסרט קולנוע "דמיונות" לצד אסנת חכים. באותה שנה שיחקה בסדרה "אלביס, רוזנטל והאישה המסתורית" סדרת ההמשך של "אסתי המכוערת".

לקראת סוף שנת 2006, החלה בליך לככב בעונה הראשונה של הסדרה "לא הבטחתי לך" ששודרה בyes, לצד גורי אלפי, דני גבע ואלי פיניש. כמו כן החלה לשחק בהצגה "חתונה מושלמת" בהבימה בבימויו של מוני מושונוב, והחלה להיות פעילה בתחום איכות הסביבה והצדק החברתי-סביבתי בעקבות הקרנת הסרט "אמת מטרידה" של אל גור.

בשנת 2007 נבחרה לשמש כשופטת בתוכנית הריאליטי "פרויקט ביפ" בערוץ ביפ. באותה שנה הובילה גם קמפיין פרסום לדגני ביופלקס של חברת תלמה.

בשנת 2008 קיבלה תוכנית רדיו ברדיו 99 בנושא איכות הסביבה - ירוק באוויר, והשתתפה בהצגה "החגיגה" בתיאטרון הבימה בשיתוף עם תיאטרון הקאמרי, ובהצגה "חיי נישואים" של אנסמבל אספמיה בתיאטרון תמונע עליה זכתה לתשבחות. כמו כן, באותה שנה התארחה בתוכנית המוקומנטרית "החיים האמיתיים" ששודרה בערוץ 10. בקיץ של אותה שנה שימשה כפרזנטורית של חברה האופנה הירוקה "cotton".

בשנת 2009 שיחקה בהצגה "תפרים" בתיאטרון חיפה.

בעשור השני של המאה ה-21

בשנת 2010 שבה לתיאטרון הבימה ושיחקה בהצגה "ארוחה עם אדיוט". באותה שנה הגישה פינת אקולוגיה בתוכנית הבוקר של ערוץ 2 "העולם הבוקר" בהנחיית אברי גלעד והילה קורח.

בשנת 2011 החלה לככב בסדרת האקשן המשטרתית של ערוץ 10 "אחת אפס אפס". שיחקה בסרט הקצר "תפרים" שזכה לתשבחות רבות, לצדה של שירה קצנלנבוגן שהוקרן, בין היתר, בפסטיבל הקולנוע בחיפה ואף זכה בפרס הסרט הקצר ב"פסטיבל טרייבקה" המוערך בניו-יורק.

בשנת 2012 שיחקה בהצגה "מונוגמיה", בתיאטרון הבימה, אותה ביים השחקן רמי הויברגר שזכה לביקורות שליליות, ושיחקה בסרט הקצר "ריח פועלים" של גודיס שניידר, שזכה בפרס הפרינג' בפסטיבל הסרטים בחיפה.

בשנת 2013 שיחקה בהצגה "החייל האמיץ שוויק" בכיכובו של אבי קושניר. באותה שנה שיחקה בסרט הקצר "חנייה בצל" של הבמאי אורי רום.

בשנת 2014 שיחקה בעונה השלישית של הסדרה "הקלמרים", קומדיית מצבים ששודרה בHOT, בתור סגנית ראש העיר מלי רשף. שיחקה באותה שנה בהצגה "חיזור גורלי" בתיאטרון הבימה. כמו כן, שיחקה ב-סרט קצר-קומי של הבמאי טל זגרבה, "הומור" שם גילמה בחורה עשירה. בליך המשיכה לככב גם בעונות 2–3 בסדרה "אחת אפס אפס" שעלו בחודש יוני ובחודש נובמבר (בהתאמה).

בשנת 2015 החלה לגלם את איילה שפר בסדרת נעורים "להתבגר", על פי סדרת ספרים של גלילה רון־פדר-עמית "להתבגר" בערוץ 10. באותה שנה בליך החלה לשחק בעיבוד של הסדרה "ג'ינג'י" שמבוססת על סדרת הספרים, ומשודרת בערוץ ג'וניור. החל מ-31 בדצמבר 2015 החלה לשחק בהצגה "מה עושים עם ג'ני" בבימויו של הלל מיטלפונקט ולצידם של ליא קניג, דבורה קידר, ורוי מילר.

בשנת 2016 שיחקה בסרט "תיקון" של הבמאי אבישי סיון, שזכה בפרסים רבים, בהם הפרס השני בפסטיבל לוקרנו בשווייץ.

בשנת 2017 החלה לשחק בתיאטרון הבימה במחזה "סיפור אהבה בשלושה פרקים" בתפקיד לורן. באותה שנה החלה לשחק באותו תיאטרון במחזמר "סימני דרך", המבוסס על הביוגרפיה של נעמי שמר, בתפקיד עמליה (לסירוגין עם הילה סורג'ון).

משנת 2018 היא מרצה ברחבי הארץ לנוער ולמבוגרים בנושא תרבות הצריכה ואקולוגיה.

בשנת 2021 החלה לשחק בתיאטרון הבימה במחזה "אני לא רפפורט"(אנ'). במרץ 2023 הופיעה בהצגה לאופולד-שטאט.

בשנת 2023 שיחקה בסרט "בית.

בשנת 2024 החלה לשחק בהצגת "מרציפנים" של הבימה בתפקיד עמליה.

בשנת 2021 נבחרה לשמש כיושבת ראש "שח"ם – איגוד השחקניות והשחקנים בישראל".

חיים אישיים

ב-2008 נישאה בליך למשורר שלמה קראוס. לשניים בת. ב-2011 התגרשו. לאחר מכן הייתה בזוגיות עם השחקן רמי הויברגר עד מאי 2012. משנת 2014 היא בזוגיות עם שבי גביזון.

בליך היא טבעונית מאז 2015. והיא פעילה בנושאי זכויות בעלי חיים ואיכות הסביבה. בין השאר הנחתה אירועים לקידום טבעונות ושיתפה פעולה עם עמותת מגמה ירוקה לקידום שימוש חוזר במים אפורים. בשנת 2008 התנדבה לקריין קמפיין לצמצום השימוש בשקיות פלסטיק.

• עץ הדומים תפוס - 1994
• הבן שלי - 2003
• בכורה - 2003
• אסתי המכוערת - 2004
• אפידורל - 2004
• דמיונות - 2005
• רגליים קרות - 2005
• קצרים - 2004 - 2009
• אלביס, רוזנטל והאישה המסתורית- 2006
• לא הבטחתי לך - 2006
• תפרים (קצר) - 2011
• אחת אפס אפס - 2011-2014
• ריח פועלים - 2012
• הקלמרים - 2014 - 2018
• ג'ינג'י - 2014
• להתבגר - 2015
• תיקון - 2015
• הרפתקה בשחקים - 2019
• מה שבע - 2021

  מדיה וקבצים בנושא ריקי בליך בוויקישיתוף

• ריקי בליך, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
•   ריקי בליך, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ריקי בליך, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• ריקי בליך, באתר ספר הקולנוע הישראלי
•   ריקי בליך, באתר AllMovie (באנגלית)
•   ריקי בליך, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
•   ריקי בליך, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ריקי בליך, דף שער בספרייה הלאומית
• ריקי בליך, בארכיון הבימה
• רותי זוארץ, ‏"אם אתעסק במשחק בלבד, אהפוך למפלצת", באתר גלובס, 24 במרץ 2008
• לולה קידר, עכבר העיר, מריחה לסביות מקילומטר: ריקי בליך כבר לא שותקת, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2011
• איילת קליין כהן, ריקי בליך: לא חשתי כישראלית ייאוש כזה מעולם, באתר nrg‏, 8 ביולי 2014
• מאיה נחום שחל, השירים הנדחפים, באתר כלכליסט, 2 בדצמבר 2015
• ליאת רון, ‏"אנחנו נותנים לנשמות שלנו להתבהם להתמלא שנאה ואימה", באתר גלובס, 22 באוקטובר 2015
• דניאל שירין, עכבר העיר, ריקי בליך: "שנאת השונה הולכת ומתעצמת ומגיעה לשלטון", באתר הארץ, 2 במרץ 2017
• רותי זוארץ, ‏"אין דבר שמרגיז אותי יותר מידועניות שמעזות לומר משפטים מביכים כמו 'אני לא פמיניסטית'. חצופות ובורות שכמותן", באתר onlife,‏ 15 ביולי 2019
• תמר פרלשטיין, ריקי בליך: "אני בטוחה ששר התרבות ישמח להיות שחקן בהבימה לאיזו יממה", באתר מקור ראשון, 10 בדצמבר 2021
• ריקי בליך, ‏נשים, תכתבו על נשים, באתר ‏מאקו‏, 8 במרץ 2022