רופא כללי

לאחר שסיים לימודי רפואה וקיבל רישיון לעסוק ברפואה קונבנציונלית במדינה אחת או יותר, אך בחר מסיבותיו שלו, שלא להמשיך למסלול התמחות ספציפי ברפואה. כלומר, רופא ללא התמחות רפואית.

בישראל, כל הרופאים הכלליים רשומים בפנקס הרופאים של משרד הבריאות הישראלי.

העיסוק ברפואה כללית מעט שונה מעיסוק ברפואה עם מומחיות לתחום מסוים - בכל הנוגע לרישום תרופות, על רופא כללי חלות פחות הגבלות חוקיות ומנהלתיות החלות על רופאים מומחים מסוימים והוא רשאי לרשום תרופות בצורה חופשית יותר ותחת פיקוח מועט יותר. על הרופא הכללי חלות הגבלות הנוגעות לביצוע ניתוחים ואין לו סמכות לבצע, במישרין או בעקיפין, ניתוחים רבים השמורים בלבד לרופאים מההתמחויות השונות.

עיסוקו של רופא כללי דומה יחסית לעיסוקם של רופא פנימי ורופא משפחה אך אלו בניגוד לרופא כללי עברו התמחות שכן רפואה פנימית ורפואת משפחה הן התמחויות בתחום הרפואה.

על פי הגדרות משרד העבודה בישראל, תחומי העיסוק של רופא כללי הם קידום הבריאות, מניעה וזיהוי של בריאות לקויה, אבחון מחלות וטיפול בהן וקידום החלמה ממחלות גופניות ונפשיות ומבעיות בריאותיות מכל הסוגים בקרב בני אדם מכל הסוגים, ללא תלות בגיל, במגדר או בסוג הבעיה הבריאותית.

  מדיה וקבצים בנושא רופא כללי בוויקישיתוף

•   רופאים כלליים, דף שער בספרייה הלאומית