קנבינואידים סינתטיים: סם פיצוציות

קנבינואידים סינתטיים בדרך כלל מורכבים מכל מיני חומרים כימיים שמנסים לחקות את השפעותיהם של תרכובות ה-THC וה-CBD שנמצאים בצמח הקנאביס.

בדרך כלל, קנבינואידים סינתטיים מורכבים משילוב של חומרים כימיים (ביניהם HU-210, JWH-018 ואחרים). לרוב מדובר באגוניסטים המתחברים לקולטן הקנבינואידים ומשפיעים על האדם הלוקח אותם באופן המדמה חומר פסיכואקטיבי בקנאביס רגיל.

עם זאת, רוב הקנבינואידים הסינתטיים לא מומלצים לעישון, אידוי או אכילה, היות שייצורן לא נמצא תחת פיקוח, ולעיתים אותם הקנבינואידים הסינתטיים מכילים רעלנים, לדוגמה: רעל עכברים מסוג ברודיפקום. לא ידוע כמה אנשים מתו מעישון קנבינואידים סינתטיים, היות שצריכתן בלתי-חוקית ברוב מדינות העולם ולכן גם המחקר עליהן מוגבל, אך ישנם מאות דיווחים על הרעלות מדי שנה.

כתוצאה מתהליך ההתפשטות שהתרחש מסוף המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, סם הקנאביס הפך מתופעה מקומית בהודו ובמזרח התיכון לתופעה כלל עולמית.

עם זאת, ברוב המדינות, גידול ושימוש בקנאביס הוא בלתי-חוקי, ולכן הוא מאוד יקר למסחר, קנייה ויצור. הדבר הוביל אנשים לחפש אלטרנטיבות חוקיות וזולות לקנאביס, שיביאו בערך את אותה השפעה של סם הקנאביס.

באותה התקופה, בעשור הראשון של המאה ה-21, ג'ון וו. האפמן, פרופסור לכימיה אורגנית באוניברסיטת קלמסון, ניסה לייצר חומר סינתטי המדמה את השפעתו של הקנאביס. האפמן סינתז מגוון של תרכובות כימיות המשפיעות על המערכת האנדוקנבינואידית, ובכך יצר את החומר האגוניסט JWH-018. החומר היה מיועד למחקר ופיתוח ולא לשימוש עצמי, אך בהמשך, החומר רוסס על צמחים ונמכר בשוק האפור תחת המותגים Spice ו-K2, שצברו במהרה פופולריות רבה, בעיקר בארצות הברית.

לעיתים קרובות, קשה לדעת איזה מוצר או צמח מכיל קנבינואידים סינתטיים, ומה אותם החומרים המצויים בתוך הקנבינואידים הסינתטיים, וזאת בשל העובדה שאין פיקוח על הקנבינואידים הסינתטיים, והקלות שבה אפשר לייצר אותן במעבדה פרטית.

המוצרים הפופולרים ביותר שהכילו את אותם קנבינואידים סינתטיים, ובדגש על JWH-018, היו Spice ו-2K. עם זאת, היום יש עוד תרכובות כימיות של קנבינואידים סינתטיים שנועדו למכירה המונית בשוק האפור, בשל העובדה שאין עליהם רגולציה, מכיוון שהם לא מוכרים על ידי מוסדות הבריאות (ביניהן: RCS-8, JWH-250, RCS-4, WIN 48,098, ועוד).

ראשית, קנבינואידים סינתטיים מורכבים מחומרים אגוניסטים מלאים, ולא מחומרים אגוניסטים חלקיים כמו ה-THC וה-CBD שנמצאים בצמח הקנאביס. בשל כך, הם מתחברים לכלל קולטני הקנבינואידים בגוף. לכן, קנבינואידים סינתטיים נוטים להיות חזקים הרבה יותר, ומלווים בתופעות לוואי כגון פסיכוזה, חרדה, בחילה, פרנויה, ולעיתים אף עלולים להוביל לפגיעה עצמית. בנוסף, בקנבינואידים סינתטים מסוימים, יש רעל עכברים מסוג ברודיפקום, שעלולים להוביל לבעיות במחזור הדם, לדימום פנימי, ולעיתים אף למוות.

בשנים המאוחרות של העשור השני של המאה ה-21, התפרצה "מגיפה" לא ידועה בעיקר בארצות הברית. לאחר חקירה של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), התגלה כי אותם החולים עישנו קנבינואידים סינתטיים בעלי רעל עכברים מסוג ברודיפקום. מההרעלות, עד כה, מתו 61 ואושפזו מאות. האירוע ההמוני העלה מודעות רבה לנושא הקנבינואידים הסינתטים.

המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) מצא כי מספר מקרי המוות משימוש בקנבינואידים סינתטיים שילש את עצמו בין 2014 ל-2015, כשרוב המקרים היו הרעלות ברודיפקום, אך גם הרעלות מחומרים אחרים שהסתננו לתוך קנבינואידים הסינתטיים.

בספטמבר 2018, לפחות 10 אנשים נטלו מנת יתר של קנבינואיד סינתטי בניו זילנד, כנראה מסוג AMB-FUBINACA, בקרייסטצ'רץ' במשך יומיים. חלקם היו במצב אנוש וביחידה לטיפול נמרץ.

ב-10 בדצמבר 2021, מחלקת הבריאות של מחוז הילסבורו, פלורידה, דיווחה על מקרים של קנבינואידים סינתטיים המכילים רעל עכברים. 2 אנשים אשר נטלו מהסם נהרגו, ו-41 אושפזו, בשל בעיות במחזור הדם.