קונראד הנליין

הנליין נולד במפרסדורף שליד ליברץ. במהלך מלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא האוסטרו הונגרי. בנובמבר 1917 הוא נפצע בחזית האיטלקית ונפל בשבי וביתרת המלחמה שהה במחנה שבויים איטלקי. לאחר ששוחרר חזר לצ'כוסלובקיה ועבד כפקיד בנק. בשנת 1925 עשה הסבה למורה להתעמלות והיה פעיל בתנועת התעמלות פאן-גרמנית. בשנת 1931 נהיה הנליין למנהיג התנועה.

לאחר ההוצאה אל מחוץ לחוק של המפלגה הנאצית הצ'כוסלובקית, הקים הנליין באוקטובר 1933 את החזית הגרמנית, מפלגה ימנית של גרמנים צ'כוסלובקים, שבשנת 1935 שינתה שמה למפלגת הגרמנים הסודטים (SDP). באותה עת הנליין הכחיש שמפלגתו היא נאצית. בבחירות מקומיות בדצמבר 1934 הצליחה החזית הגרמנית לזכות בקולות רבים של הקומוניסטים, אך עדיין רוב הגרמנים הסודטים תמכו בסוציאל-דמוקרטים.

בתחילת יוני 1935 תואר הנליין כך בדואר היום:

"היטלר שלהם נקרא קונראד הנליין, מדינאי דימגוג ואנטישמי גרמני. הוא משמש חקוי מוצלח להיטלר האמיתי. כמוהו כהיטלר הוא מדבר בהתלהבות עם ארצית, באנטישמיות מופרזת וגם את השפם אופייני שלו חקה בדיוק נמרץ. ... את כל ההרצאות של היה מסיים במשפט הנצחי שלו: "מי אשם בכל אלה? היהודי"".

ביוני 1935 זכתה החזית הגרמנית לניצחון מוחץ בקרב הגרמנים הצ'כוסלובקים והנליין הפך לדמות מפתח בפוליטיקה הצ'כוסלובקית והאירופית בכלל. במפלגתו יוצגו מגוון רחב של עמדות כלפי היחס לצ'כוסלובקיה, מנאמנות עד דחייה מוחלטת. באותה עת הנליין ביצע פעולות סותרות. מצד אחד הוא קיבל תמיכה מגרמניה הנאצית ומצד שני הצהיר נאמנות לחוקת צ'כוסלובקיה וניהל מגעים עם בריטניה בהם טען שכל רצונו הוא בהגנה על זכויות המיעוט הגרמני הנרדף בצ'כוסלובקיה.

בתחילה התייחסו המפלגות האחרות בזלזול כלפי הצלחת מפלגתו של הנליין.

הנליין הוביל קו מתון יחסית שכללה דרישה לאוטונומיה לחבל הסודטים, בניגוד לעמדה הקיצונית של קרל הרמן פרנק, שדרשה סיפוח החבל לרייך השלישי. הנליין יצר קשרים עם משרד החוץ הבריטי וניסה להשיג את מטרתו במגעים עם בריטניה. הבריטים שנפגשו עם הנליין תיארו אותו כאדם מתון וכנה שכל כוונתו הוא לדאוג לזכויות המיעוט הגרמני בצ'כוסלובקיה תוך נאמנות לצ'כוסלובקיה.

קשריו עם בריטניה הרגיזו את ריינהרד היידריך שניהל אחריו מעקב צמוד.

בשנת 1937 החל הנליין לדבר בגלוי על אחדות האומה הגרמנית, תחת הסיסמה "עם אחד, מדינה אחת, מנהיג אחד". בעקבות סיפוח אוסטריה לרייך השלישי עברו רוב הצירים הגרמנים בפרלמנט הצ'כוסלובקי למפלגתו של הנליין, שחיזק את דרישתו לזכויות הגרמנים בחבל הסודטים. באפריל 1938 הצהיר הנליין ש"רק מתן אוטונומיה שלמה לחבל הסודטים יוכל להציל את שלום אירופה". בהתאם להסכמות עם היטלר, הנליין דאג להסלים את דרישותיו כדי שאלו לעולם לא ייענו על ידי הממשלה הצ'כית. בהמשך אפריל 1938 דרש הנליין שינויים במדיניות החוץ של צ'כוסלובקיה, בנוסף לאוטונמיה טריטוריאלית בחבל הסודטים.

על מהלכיו של הנליין בשנים 1935–1938 עד הסכם מינכן חלוקות הדעות. יש הטוענים שהנליין היה כלי ביד היטלר ובמסגרת זאת נתן לבריטים רושם כוזב שניתן יהיה להגיע איתו להסכם פשרה שיניח את הדעת. אחרים טוענים שהנליין ביקש באמת להגיע לפשרה על אוטונומיה, אך בסופו של דבר נאלץ לשתף פעולה עם היטלר במיטוט צ'כוסלובקיה.

לאחר שהיטלר השתלט על חבל הסודטים בסוף אוקטובר 1938, ניהל ריינהרד היידריך מסע טיהורים נגד אנשיו של הנליין שהושמו במחנה ריכוז עד שנת 1945. הנליין עצמו, בגלל פרסומו, היה מוגן במידת מה. לאחר שהגרמנים השתלטו על צ'כוסלובקיה, במרץ 1939, הנליין מונה לזמן קצר לסגנו של יוהנס בלסקוביץ ומספר 2 בשלטון על בוהמיה, לו נמסרו כל סמכויות המנהל הציבורי בבוהמיה. אולם מעבר למינוי, הוא נעלם מהזירה הציבורית ושאלת המינוי וההעלמות היו לחידה בעיני משקיפים זרים. במהרה הודח הנליין מתפקידו והועבר להיות מושל חבל הסודטים בעל סמכויות מועטות. בנובמבר 1941 היה מהדוחפים להוצאתו להורג של אלויש אליאס, מי שהיה ראש ממשלת צ'כיה תחת שלטון הנאצים.

במאי 1945, עם תום המלחמה באירופה והכניעה הסופית של גרמניה, הנליין, כמו נאצים רבים אחרים (ביניהם היטלר וגבלס) התאבד בהיותו בשבי של הצבא האמריקאי.

  מדיה וקבצים בנושא קונראד הנליין בוויקישיתוף

• קונראד הנליין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• קונראד הנליין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)