קווינטוס קורטיוס רופוס

ישנם חוקרים הסבורים כי חי ופעל בתקופת אוגוסטוס, ואחרים משערים כי חי בתקופת קלאודיוס או אספסיאנוס ואפילו מאוחר יותר.

יצירתו היחידה הידועה לנו ושרדה לימינו היא "תולדות אלכסנדר" (אנ') (Historiae Alexandri), המגוללת את ההיסטוריה של אלכסנדר הגדול. שמו המלא של הספר הוא Historiarum Alexandri Magni Macedonis Libri Qui Supersunt - "כל הספרים על תולדות אלכסנדר הגדול ממוקדון שהשתיירו לימינו". חלקים גדולים מן החיבור חסרים: מבין 10 ה"ספרים" (פרקים) שהקיף החיבור שרדו 8 בלבד; שני הספרים הראשונים אבדו. הספר אינו כתוב בסדר כרונולוגי, וניכר כי כותבו אינו בעל מומחיות צבאית או מדינית. ברם, זהו המקור הקדום הטוב ביותר לתקופת אלכסנדר הגדול ששרד לימינו. כתבי היד של חיבור זה נושאים את שמו של קורטיוס רופוס, אך הידיעות אודותיו מעטות ומסופקות. פילולוגים אחדים סבורים, כי "קורטיוס רופוס" הוא שם עט, וכי זהותו ההיסטורית האמיתית של רופוס נשתכחה עם השנים ואבדה.

ארץ ישראל

בין תיאוריו יש גם התייחסות לארץ ישראל. בזמן שהמקורות היווניים העוסקים בכיבוש אלכסנדר את ארץ ישראל בשנת 332 לפנה"ס, מתרכזים בכיבוש עזה, קורטיוס רופוס מוסיף לזה מידע קצר אך בעל ערך:

"בשעה שישב עדיין אלכסנדר במצרים והיה שרוי באבל על מותו הטרגי של הקטור בן פרמיניון, הגיעה אליו השמועה המחרידה מארץ ישראל שהשומרונים שרפו חיים את אנדרומכוס שנתמנה בשעתו מטעם פרמיניון לנציבם של חבלי סוריה וארץ ישראל הפנימיים; אלכסנדר הקדים את מועד יציאתו ממצרים. כשהגיע לארץ ישראל נמסרו לו מיד ראשי האשמים ברצח הנציב. במקום אנדרומכוס מינה אלכסנדר את מנון, שקיבל בשעתו מטעם אלכסנדר את ההגנה על צפון סוריה, ועשה שפטים ברוצחי אנדרומכוס."

— קורטיוס רופוס היסטוריה של אלכסנדר ספר ד', ח' 10-9

מלבד קורטיוס, את אנדרומכוס זה מזכירים רק שני סופרים נוצרים: אוסביוס מקיסריה וגאורגיוס סינקלוס. הנראטיב של קורטיוס תואם היטב למסורת הספרותית המדגישה את נטייתו של אלכסנדר לטובת היהודים.

מים שקטים

רופוס ציטט בספרו פתגם, אותו ייחס ליושבי באקטריה, שהוא ככל הנראה גרסה קדומה של הביטוי "מים שקטים חודרים עמוק": altissima quaeque flumina minimo sono labi (בלטינית), שתרגומו המילולי: "העמוקים שבנהרות – קולם חרישי מִכּול".

• "המצור על צור" (Quintus Curtius Rufus, Historiae Alexandri Magni, iv.2-4). תרגם מלטינית מאיר שש. הים, ביטאון החבל הימי לישראל, נובמבר 1962.
• "מעלליו של גל גאות" (Quintus Curtius Rufus, Historiae Alexandri Magni, iv.9-10). תרגם מלטינית מאיר שש. חיפה, "תורן" - דפים לבית צים, מס' 41, דצמבר 1962.
• מנחם שטרן - Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1976, Vol. I, LXXII. Curtius Rufus, pp. 447-449

  מדיה וקבצים בנושא קווינטוס קורטיוס רופוס בוויקישיתוף

•   קווינטוס קורטיוס רופוס (המאה ה-1), דף שער בספרייה הלאומית