פרחיה בק

בק נולדה ב-11 במרץ 1931 בסוקל שבפולין וגדלה בטרטקוב (Tartakow). בגיל ארבע הגיעה עם אמה לארץ ישראל, וכעבור שנתיים עלה גם אביה והמשפחה התיישבה בהרצליה. פרחיה למדה בבית ספר יסודי בהרצליה ובתיכון חדש בתל אביב. עם סיום התיכון שירתה כחצי שנה בשירות לאומי בקיבוץ ארז. אחר כך למדה בסמינר גורדון להוראה בחיפה. בהמשך למדה לתואר שני בלימודי מקרא וארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולפרנסתה עסקה בהוראת עברית במעברת הר טוב שליד בית שמש.

בשנת 1955 נטלה חלק בחפירות השניות שנערכו בחצור. בין השנים 1958–1960 השתתפה עם עוזה זבולון ורות עמירן בכתיבת הספר "הקראמיקה הקדומה של ארץ-ישראל" (יצא בהוצאת מוסד ביאליק). בשנת 1961 השתתפה בחפירה הראשונה שנערכה בערד. בין השנים 1962–1963 עבדה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.

בשנת 1963 החלה את לימודי הארכאולוגיה באוניברסיטת שיקגו, אולם נאלצה להפסיק את לימודיה בעקבות מחלה. שנה לאחר מכן המשיכה את לימודיה באוניברסיטת קולומביה אצל אדית פורדה (Edith Porada), היסטוריונית ידועה של אמנות המזרח הקדום. בשנת 1967 סיימה שם את הדוקטורט, שכותרתו הייתה "Problems in the Glyptic Art of Palestine". עם חזרתה ארצה החלה ללמד באוניברסיטת תל אביב.

בשנות ה-70 השתתפה בחפירות תל אפק (אנטיפטריס), במתחם לביאה (ח'רבת לַוִיֶה) וב"פרויקט ארץ גשור", מיזם ארכאולוגי שנערך בראשותו של הארכאולוג משה כוכבי, מטעם אוניברסיטת תל אביב, ששם לו למטרה לחקור את ארץ ממלכת גשור בחמישה אתרים מרכזיים מתקופות הברונזה והברזל (מתחם לביאה, גלגל רפאים, תל הדר, תל עין גב ותל סורג).

בין השנים 1985–1989 שימשה כראש החוג לארכאולוגיה. בשנת 1991 הוענק לה פרס שימל על תרומתה לארכאולוגיה.

• עירית ציפר, Professor Pirhiya Beck (1931-1998): in memoriam, באתר החוג לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב
•   פרחיה בק (1931-1998), דף שער בספרייה הלאומית