פול גרינגרד: מדען מוח אמריקאי
פול גרינגרד (באנגלית: Paul Greengard, 11 בדצמבר 1925 – 13 באפריל 2019) היה נוירולוג אמריקאי, ממוצא יהודי, שזכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2000, יחד עם ארוויד קרלסון השוודי ואריק קנדל.
 | |
| לידה | 11 בדצמבר 1925 ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה | 13 באפריל 2019 (בגיל 93) ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית |
| ענף מדעי | נוירוביולוגיה, ביולוגיה מולקולרית |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג | אורסולה פון רידינגסווארד |
  | |
קורות חיים
גרינגרד נולד ב-1925 בניו יורק, להורים יהודים. אביו, בנג'מין גרינגרד (נולד ב-1891), היה זמר/רקדן/קומיקאי וודביל מצליח למדי ולאחר מכן מוכר קוסמטיקה, צאצא דור שלישי למהגרים יהודים מהעיר קניגסברג, אז פרוסיה המזרחית וכיום קלינינגרד, רוסיה. אמו, פרל לבית מייסטר (1898–1925) נישאה לאביו ב-1922 ונפטרה שלוש שנים אחר כך, בעת לידתו של גרינגרד. האב נישא בשנית כשגרינגרד היה בן קצת יותר משנה והאם החורגת, שהייתה נוצריה (אפיסקופלית) גידלה גם את גרינגרד כנוצרי לכל דבר. רק בגיל 20 הוא גילה את מוצאו היהודי, שהוסתר ממנו. לגרינגרד שתי אחיות, אשר אחת מהן, כריס צ'ייס (אנ') זכתה במשותף עם ז'אן - קלוד בייקר בפרס פוליצר בגין ספרם "Josephine: The Hungry Heart" (הוצאת רנדום, 1993).
לימודים
גרינגרד למד בבתי ספר ציבוריים בברוקלין ובקווינס, התגייס בגיל 17 לצי ארצות הברית בתקופת מלחמת העולם השנייה ושירת שם כטכנאי אלקטרוניקה במשך כשלוש שנים, עד תום המלחמה. ב-1948 סיים תואר ראשון במתמטיקה ובפיזיקה בהמילטון קולג' (אנ'), ניו יורק ואחר כך החל ללמוד ביופיזיקה באוניברסיטת פנסילבניה, בפילדלפיה. משמונה המנחה שלו לנשיא אוניברסיטת ג'ונס הופקינס הוא עבר יחד עמו לבולטימור, מרילנד והמשיך ללמוד שם ביופיזיקה עד שסיים וקיבל דוקטורט ב-1953. למד וחקר במסגרת פוסט דוקטורט, תחילה בבית חולים המשתייך לאוניברסיטת לונדון, ואחר כך באוניברסיטת קיימברידג' ובאוניברסיטת אמסטרדם ולבסוף שוב בלונדון, במכון הלאומי למחקר רפואי (אנ'), את מערכת היחסים שבין הביוכימיה לאלקטרופיזיולוגיה של מערכת העצבים.
בתקופה זו נישא לראשונה ושני בניו נולדו בלונדון. האחד קלוד, הוא כיום ד"ר למתמטיקה וסגן נשיא IBM והשני לסלי גרינגרד (אנ'), רופא וד"ר למחשבים (שני התארים מאוניברסיטת ייל, 1987), חבר האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית), פרופסור ומרצה למתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת ניו יורק.
מחקר והוראה
גרינגרד המשיך במחקר בארצות הברית, בסוכנות הממשלתית - NIH (המכונים הלאומיים לבריאות) ואחר כך במעבדות המחקר של Geigy (כיום נוברטיס) (1959–1967). בשנים 1961–1967, במקביל למחקריו במעבדות גייגי הוא גם כיהן כפרופסור ומרצה לפרמקולוגיה בישיבה יוניברסיטי. אחר כך שימש תקופה קצרה בתפקיד דומה באוניברסיטת ואנדרבילט ומ-1968 חקר ולימד במשך חמש עשרה שנה באוניברסיטת ייל. במהלך תקופה זו, ב-1978 הוא קיבל את פרס דיקסון לרפואה מטעם אוניברסיטת פיטסבורג. מחקריו בראשית שנות השבעים היו הבסיס ליצירת התרופה פרוזק כנגד דיכאון. החל מ-1983 הוא חקר ולימד במעבדה למדע תאי ומולקולרי באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק וכאן גם עשה את מרבית עבודת המחקר שזיכתה אותו לבסוף בפרס נובל.
גרינגרד נישא בשנית, ב-1985, לפסלת הידועה בזכות עצמה אורסולה פון רידינגסווארד (1942).
ב-1991 הוא קיבל את פרס האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית) בנוירולוגיה. ב-2010 הוא קיבל את פרס מדליית הזהב של מכון קרולינסקה השוודי, הקובע את זוכי פרס נובל לרפואה, לכבוד שנת המאתיים לייסודו של המכון, בגין מחקריו על מחלת אלצהיימר. גרינגרד כיהן, בין השאר, גם כמנכ"ל קרן מרכז פישר (אנ') לחקר מחלה זו. במהלך הקריירה המדעית שלו הוא כתב למעלה מ-1000 מאמרים וזכה בלמעלה מ-50 פרסים.
פרס נובל
במוח האדם יש מעל 100 מיליארד תאי עצב, המתקשרים ביניהם לבין עצמם בלי הרף. הם עושים זאת באמצעות מוליכים עצביים - נוירוטרנסמיטרים, מולקולות כימיות, שאחת הידועות שבהן קרויה דופמין. הקשר הזה מתבצע דרך נקודות מגע הקרויות "סינפסות" - לכל תא עצב יש אלפי סינפסות שכאלה. גרינגרד, קנדל וקרלסן זכו בפרס נובל בגין גילוייהם בנוגע לטרנסדוקציית (התמרת) האותות, העוברים במערכת העצבים. גרינגרד ספציפית גילה כיצד דופמין ומוליכים עצביים - נוירוטרנסמיטרים אחרים פועלים. הם מתחברים לרצפטורים - קולטנים מתאימים על פני השטח של תא עצב ובכך גורמים לשורת פעולות בתוך התא, המשפיעות על "חלבוני מפתח" מסוימים. חלבונים אלה עוברים כתוצאה מכך פוספורילציה - הוספת קבוצה זרחתית, או דפוספורילציה - הסרתה של אותה קבוצה זרחתית, וכך הם משתנים ומשנים בהתאמה גם את דרך פעילותם בתוך תא העצב. בצורה כזו עובר המסר הנדרש מתא עצב אחד למשנהו.
בכספי פרס נובל שקיבל ייסד גרינגרד ב-2004 את פרס פרל מייסטר גרינגרד לנשים מדעניות. הפרס קרוי על שם אמו הביולוגית שמתה בלידתו, וגרינגרד טען שהוא מיועד ליצור העדפה מתקנת לנשים במדע, משום שנשים אינן זוכות לפרסים ולהכרה הראויה בגין מחקריהן המדעיים.
גרינגרד נפטר בניו יורק ב-13 באפריל 2019.
ספריו
- New Assay Methods for Cyclic Nucleotides (1972, with G. Alan Robison and Rodolfo Paoletti)
- Physiology and Pharmacology of Cyclic AMP (1972, with G. Alan Robison and Rodolfo Paoletti)
- Cyclic Nucleotides, Phosphorylated Proteins, and Neuronal Function (1978)
- Advances in Cyclic Nucleotide Research (1979, with Gary Brooker and G. Alan Robison)
- Protein Phosphorylation in the Nervous System (1984, with Eric J. Nestler)
קישורים חיצוניים
- פול גרינגרד, באתר פרס נובל (באנגלית)
- פול גרינגרד, באתר dblp
- אתר המעבדה של פול גרינגרד, באוניברסיטת רוקפלר
- אחותו של גרינגרד מספרת עליו, הניו יורק טיימס, 15 באוקטובר 2000
- פול גרינגרד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פול גרינגרד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
This article uses material from the Wikipedia עברית article פול גרינגרד, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.