ניבה לניר: עיתונאית ישראלית

נולדה בקיבוץ עין החורש. הוריה, יוצאי בלגיה היו ממייסדי הקיבוץ. בצבא שירתה ככתבת בירחון במחנה נח"ל. אחרי שהתחררה מהשירות מונתה לעורכת השבועון "השבוע בקיבוץ הארצי" של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, ונבחרה כחברה במזכירות התנועה. במקביל למדה פילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. הייתה פעילה במפלגת מפ"ם ואחר כך ממובילי הפורשים ממפ״ם, על רקע ההתנגדות להצטרפות המפלגה למערך השני עם מפלגת העבודה, והייתה ממייסדות התנועה הפוליטית שמאל ישראלי חדש אשר הוקמה בשנת 1968.אחר כך הייתה כתבת בעיתון "על המשמר". בשנת 1974 הייתה בין מייסדי כתב העת "עמדה". בשנת 1979 הצטרפה ככתבת לעיתון "דבר".

לניר שימשה כיועצת ודוברת של יצחק רבין במספר מערכות בחירות וכיועצת שלו בשנותיו כשר ביטחון, בין השנים 1984 ל-1988 ואחר כך בעת כהונתו השנייה כראש ממשלה. היא הייתה אחת מהמארגנות של עצרת התמיכה ברבין בשנת 1995, בה הוא נרצח.

בתחילת 1988 מונתה לעורכת הראשית של כתר הוצאה לאור. תפקיד אותה מילאה עד יולי 1989, אז חזרה לעבוד בעיתון "דבר". בסוף 1990 הוצעה לה לשמש כעורכת הראשית של העיתון במקום חנה זמר שפרשה לגמלאות, אך היא דחתה את התפקיד והמשיכה לעבוד ככתבת המדינית של העיתון.

בשנים 2002–2007 שימשה כדוברת איגוד הבנקים בישראל.

בעשור השני של המאה ה-21 החלה לכתוב טור פובליציסטי בעיתון "הארץ".

לניר היא גרושתו של החוקר הפרטי מאיר פלבסקי. אחותה היא הסופרת מיכל סנונית.

• מאמרי ניבה לניר, באתר "הארץ"

ממאמריה:

• ניבה לניר, מעלות, עזובה, עמדה, 1 במאי 1975
• ניבה לניר, לוד - סיכוי שטרם הוחמץ, עמדה, 1 במאי 1977
• ניבה לניר-פלבסקי, האם יודעים החוגים שהם יודעי דבר?, עמדה, 1 במרץ 1978
• ניבה לניר-פלבסקי, השאירו הכל לאסטרולוגים, דבר, 26 בספטמבר 1980
• ניבה לניר, "הספר הלבן" של "הברית ההיסטורית", דבר, 23 בדצמבר 1983
• ארץ מולדת, באתר הארץ, 23 באפריל 2010
• כמה הם יהירים, באתר הארץ, 19 בינואר 2013
•   ניבה לניר, דף שער בספרייה הלאומית