מתכות מעבר

המשותף ליסודות האלו הוא שיש להם לפחות מצב חמצון יציב אחד שבו יש להם קליפה d מאוכלסת חלקית (מספר האלקטרונים בקליפת ה d החיצונית הוא בין 1 ל-9) גם היסודות 104–111 המלאכותיים נחשבים למתכות מעבר (ראו גם מספר אטומי אפקטיבי). בהתאם להגדרה זו יסודות טור מתכות המטבע (נחושת כסף וזהב) הן מתכות מעבר: ליון Cu⁺² יש 9 אלקטרונים בקליפת ה-d (והוא פרהמגנטי) וליון Au⁺³ יש 8 אלקטרונים בקליפת ה-d. לעומת זאת יסודות הטור ה-12 (אבץ, קדמיום וכספית) אינן מתכות מעבר משום שקליפה d שלהן מלאה (מכילה את כל 10 האלקטרונים שהיא יכולה להכיל) בכל מצבי החמצון שלהם. מתכות אלו נבדלות ממתכות המעבר גם בהיותן רכות יותר וניתכות בטמפרטורה נמוכה ביחס למתכות המעבר. עם זאת הן מצוירות ברוב הטבלאות בבלוק ה d עם מתכות המעבר.

קבוצת היסודות הלנתנידים (מספרים אטומיים 57–71) וקבוצת היסודות האקטינידים (מספרים אטומיים 89–103) נחשבים לעיתים גם הם כמתכות מעבר.

מתכות מעבר הן בדרך כלל בעלות צפיפות גבוהה וטמפרטורות התכה ורתיחה גבוהות. למתכות אלה גם כושר מתיחה נמוך.

ישנן מספר תכונות נוספות המאפיינות את כל מתכות המעבר:

• יוצרות מסגים בינן לבין עצמן ועם מתכות אחרות.
• הן יוצרות תרכובות צבעוניות, לפחות בחלק ממצבי החמצון. בליעת האור אפשרית בשל פיצול רמות ה־d בהשפעת שדה לא הומוגני שיוצרים ליגנדים סביב היון (בליעת הפוטון מעבירה אלקטרון מרמת d נמוכה לגבוהה) או בשל העברת מטען בין יון המתכת לליגנדים סביבו.
• יש להן מספר מצבי חמצון שונים וכיוון שקליפה d אינה מלאה ייווצרו גם תרכובות פאראמגנטיות.
• הן משמשות כזרזים טובים.
• צבען לרוב הוא אפור כחול בטמפרטורת החדר (פרט לנחושת ולזהב).
• הן מוצקות בטמפרטורת החדר (פרט לכספית).

  מדיה וקבצים בנושא מתכות מעבר בוויקישיתוף

• מתכות מעבר בספרייה הווירטואלית של מט"ח
• מתכות מעבר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
•   מתכות מעבר, דף שער בספרייה הלאומית