משה זיידל: בלשן וחוקר מקרא, מתלמידי הראי"ה קוק

נולד בקירקלס שבליטא, סמוך לקורלנד. למד בישיבת טלז, וכן בעיר בויסק בבית מדרשו של רבו הרב קוק. באותה תקופה לימד תנ"ך את הרצי"ה, בנו של הראי"ה. תקופות שונות למד בחברותא עם הרב קוק, הרב אלחנן וסרמן והרב אברהם אליהו קפלן. ב-1905 התחיל ללמוד בסמינר לרבנים בגרמניה, אך כמו חברו רבי בנימין מנשה לוין התאכזב מרמת הלימודים וכעבור שנה וחצי עבר בעקבותיו לאוניברסיטת ברן בשווייץ, שם סיים את לימודיו בתואר דוקטור.

ב-1913 נסע לארצות הברית ולימד תנ"ך ועברית בישיבה יוניברסיטי, עמד בראש בית המדרש למורים שם, והיה אחראי על הפיקוח בבתי הספר היהודיים בבולטימור. עם הקמת תנועת דגל ירושלים של רבו הראי"ה, היה מראשיה בצפון אמריקה. בשנת 1931 עלה לארץ ישראל, וסמוך לכך החל לנהל את סמינר המזרחי למורות וגננות בירושלים (לימים מכללת אפרתה).

זיידל ניהל את המוסד תחת חסותה של תנועת המזרחי כעשרים ושתיים שנה (תרצ"א-תשי"ב), תוך התמודדות עם היעדר משאבים כספיים, תנאים פיזיים ארעיים וצפופים, ובעיקר קיצוצים ותקציב לא סדור. במקביל לעבודתו החינוכית היה מעורה בהוויה הירושלמית, מסר הרצאות בנושאים שונים בבתי מדרש ובתי כנסת, השתתף בקביעות ב"חוג הראי"ה" ועוד.

החל משנת 1910 פרסם זיידל מאמרים רבים בחקר מקרא ולשון באכסניות שונות, עבריות ולועזיות (חלק ממאמריו כונסו לאחר פטירתו בספר "חקרי לשון"). באותה שנה הוציאו לאור זיידל וידידו בנימין מנשה לוין בשווייץ מאסף תורני-אקדמי בשם "תחכמוני", בראשון התפרסם מאמרו של רבם הרב קוק "טללי אורות" ובשני "קרבת אלוהים". היה שותף בהקמת המפעל הפרשני "דעת מקרא", במסגרתו כתב את הביאור על ספר מיכה.

זיידל היה מקורב מאוד לרב קוק והרבה להפנות אליו שאלות בסוגיות פילוסופיות ואידאולוגיות שהתעוררו אצלו במהלך לימודיו האקדמיים. באגרות התשובה של הרב קוק ניתן להבחין ביחסי הקרבה והחיבה המיוחדים ששררו ביניהם. כמה מהאיגרות החשובות ביותר של הרב קוק נכתבו כתשובה לשאלותיו. ראשית היכרותם הייתה בבויסק בעת שהרב קוק שימש שם כרב. הרב קוק עצמו עודד את זיידל ללמוד באוניברסיטה פילוסופיה, שפות שמיות ומאקרו-כלכלה ומקצועות נוספים "למען התועלת הרוחנית של כלל עמנו, הראויה להצטרף לכל מטרה פרטית". היה לו קשר קרוב גם לבנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה הכהן קוק ולרב הנזיר שנועץ בו בענייני לשון כשערך את ספרו של הרב קוק, אורות הקודש.

ד"ר זיידל נפטר בירושלים כ"ה בכסלו, נר ראשון של חנוכה בשנת תשל"א (1970) ונקבר בבית העלמין בהר הזיתים. על מצבתו נכתב: "פ"נ איש תפארת, כליל המידות, צדיק, חכם ועניו... משכיל בתורת אל עליון ובלשון הקודש, למד תורה ולימד למלמדיה, וגמל חסדים באין רואה".

• ספר זיידל: מאמרים בחקר התנ"ך מוגש לכבוד ד"ר משה זיידל למלאת לו שבעים וחמש שנה, בעריכת א' אלינר, חמ"י גבריהו, י"א זיידמן, בהוצאת קריית ספר, ירושלים, ה'תשכ"ב.
• חקרי לשון, מוסד הרב קוק, תשמ"ו
• חקרי מקרא
• דעת מקרא על ספר מיכה

• הרב משה צבי נריה, 'ד"ר משה זיידל ז"ל', ליקוטי הראי"ה, כרך ג, כפר הרא"ה תשנ"א, עמ' 409-398; ירושלים תשע"ה, עמ' 290–291
• פרופ' אהרן מירסקי, 'איש המעלה', שם, עמ' 292–293.
• הרב צבי קפלן, 'מן הנסתרים', שם, עמ' 294–296.
• יהודה קיל, '"דעת מקרא" ברוחו של הרב', שם, עמ' 297-299; 'דברים אחדים על המחבר ועל ספרו', חקרי מקרא, ירושלים תשל"ח, עמ' 7–11
• הרב צבי יהודה הכהן קוק, 'חמודה של תורה', הצופה, י"א טבת תשל"א (לנתיבות ישראל, כרך ב, ירושלים תשנ"ז, עמ' קכח-קכט)
• גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, א, בת ים תשכ"ה, טור 730
• יצחק רפאל, 'זידל משה', האנציקלופדיה של הציונות הדתית, ו (כרך השלמות), ירושלים תשס"א, טור 423
• יונתן מאיר, '"אורות ו"כלים": בחינה מחודשת של "חוג" הראי"ה קוק ועורכי כתביו', קבלה 13 (תשס"ה), עמ' 225–228

• הרב ארי יצחק שבט, ‏מבחנים מעשיים המבטאים את אהדת הרב קוק ללימוד תורה ביקורתי-מדעי, באתר "דעת"
•   משה זיידל (1886-1970), דף שער בספרייה הלאומית
• שמואל אשכנזי, ‏כתבי ד"ר משה זיידל - רשימה ביבליוגראפית, ספר זיידל, הוצאת קריית ספר, ירושלים, ה'תשכ"ב, באתר Academia.edu