יצחק רפאל: פוליטיקאי ישראלי, עורך ומהדיר ספרות תורנית
דר יצחק רפאל (וֶרפֶל) (5 ביולי 1914 – 3 באוגוסט 1999) היה ממנהיגי המפדל וכיהן מטעמה כחבר הכנסת ושר.
חתן פרס ביאליק ופרס הרב קוק על מפעליו בתחום הספרות התורנית.
 | |||||||
| יצחק רפאל, 1969 | |||||||
| לידה | 5 ביולי 1914 סאסוב, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 3 באוגוסט 1999 (בגיל 85) ירושלים, ישראל | ||||||
| מדינה |  ישראל | ||||||
| תאריך עלייה | 1935 | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה, ירושלים | ||||||
| השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים, בית המדרש לרבנים באמריקה | ||||||
| מפלגה | מפד"ל | ||||||
| סיעה | חזית דתית לאומית, הפועל המזרחי, מפד"ל | ||||||
| בן או בת זוג | גאולה בת-יהודה | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| | |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
  | |||||||
ביוגרפיה
נולד בסאסוב אשר בגליציה, לשמואל-צבי ואסתר ורפל. היה חבר תנועת תורה ועבודה הפועל המזרחי, ממייסדי בני עקיבא בפולין וכן ראש מחלקת ”ההכשרה” של ”החלוץ-המזרחי” בפולין.
עלה לארץ ישראל ב-1935, נישא לסופרת גאולה בת-יהודה (בת הרב יהודה לייב פישמן מימון).
למד באוניברסיטה העברית בחוגים למקצועות היהדות והיסטוריה כללית וקיבל תואר במאי 1940. היה פעיל ב"הגנה", שימש כמורה בבית-הספר "מעלה" בירושלים, מנהל "מוסד הרב קוק" אשר ייסד חותנו ועורך כתב העת שלו, סיני, ממותו של הרב מימון ב-1962 ועד מותו שלו ב-1999. מנהל "המחלקה למלאכה ולמסחר זעיר" בסוכנות היהודית, סיים לימודי תואר שני במדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת 1942 היה נציג הפועל המזרחי בהנהלת "מגבית ההתגייסות", והחל בשנת 1944 היה חבר "הוועד הלאומי".
בתקופת מלחמת העצמאות כיהן הן כחבר "ועדת המוסדות לענייני ירושלים", הן כמנהל "המשרד לנפגעי המלחמה" והן כחבר הנהלת הסוכנות היהודית וראש מחלקת העלייה, תפקיד אותו מילא עד 1953.
כיהן כחבר הכנסת ברציפות מהכנסת השנייה ועד הכנסת השמינית. במשך כל תקופת כהונתו היה חבר בועדת החוץ והביטחון, בכנסת השלישית והשמינית שימש יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט.
היה סגן שר הבריאות (1961–1965), תקופה בה התחוללה פרשת תל גיבורים. סערה ציבורית שהתחוללה בעקבות הפרשה הביאה את ראש הממשלה למנות, ב-25 באוקטובר 1964, ועדת חקירה בראשות שופט בית המשפט המחוזי משה גולן. בדו"ח שהגישה הוועדה נקבע שנמצא דופי בהתנהגותו רפאל, ובעקבות זאת התפטר רפאל מתפקידו כסגן שר הבריאות. לאחר שהופעל עליו לחץ ציבורי ויתר רפאל על חסינותו כחבר הכנסת, והוגש נגדו כתב אישום בחשד שלקח שוחד בדמות תרומות למוסד הרב קוק, שבראשו עמד. הוא זוכה, משום שהעד המרכזי יהודה שפיגל, שהורשע לפניו, סירב להעיד נגדו.
רפאל כיהן כשר הדתות בשנים 1974–1976 בממשלתו של יצחק רבין. טרם מונה לשר, פנה יהודה שפיגל אל גולדה וביקש שלא ימונה רפאל לשר בגלל פרשת תל גיבורים, אך בקשתו של שפיגל לא סיכלה את המינוי. במהלך כהונתו כשר, ביקר את פעילות תנועת גוש אמונים, שביצע מבצעי התנחלות ביהודה ושומרון ללא אישור הממשלה, ושפעיליה התעמתו עם חיילי צה"ל שהגיעו לפנותם. תמך בהסכם הביניים בין ישראל למצרים בספטמבר 1975 ופעל למען החזרת עקורי איקרית ובירעם לכפרם. גישתו המדינית המתונה הביא לחיכוכים עם קבוצת "צעירי המפד"ל", קבוצת פועלי המפלגה שהייתה גם פעילה בהקמת תנועת "גוש אמונים".
רפאל נמנע, יחד עם זבולון המר, בהצבעת אי אמון בממשלה ב־14 בדצמבר 1976, הצעת אי אמון שהגישה החזית הדתית התורתית (אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל) בשל חילול השבת שנגרם, לטענתם, כשחלק משרי הממשלה לא הספיקו לחזור לביתם לפני כניסת השבת מטקס קבלת מטוסי ה־F-15 הראשונים שהגיעו לחיל האוויר. שבוע אחר כך, החליט ראש הממשלה רבין, בהתייעצות עם שר המשפטים חיים צדוק, לראות בהצבעתם זו כהתפטרות. מיד אחר כך החלו "צעירי המפד"ל" לפעול להדחת רפאל מהנהגת המפד"ל לבחירות הבאות, שנקבעו למאי 1977. ב-20 במרץ, נערכו בחירות פנימיות במפד"ל בהם הודח מהרשימה לכנסת. רפאל פנה לבית המשפט בבקשה לביטול הבחירות, ובמקביל ביקש לרוץ ברשימה עצמאית לכנסת. לבסוף, לאחר שפנייתו לבית המשפט נדחתה, החליט לפרוש מהחיים הפוליטיים ולא לרוץ לכנסת שוב.
בשנים 1957-1956 עשה עבודת מחקר באוניברסיטת לונדון וב-Jew's College. קיבל תואר דוקטור בספרות מבית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק בהדרכתו של הרב פרופסור שאול ליברמן. על עבודת הדוקטורט בנושא "ספר המנהיג" לרבי אברהם הירחי זכה בפרס ביאליק לחוכמת ישראל. בשנת תשמ"ו זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית.
בנוסף, שימש כחבר הנהלת המפד"ל וחבר "המרכז העולמי של המזרחי - הפועל המזרחי", יו"ר הנהלת "מוסד הרב קוק" ו"יד הרב מימון".
רפאל הגיש נגד העיתונאית סילבי קשת קובלנה פלילית לפי חוק לשון הרע, משום שטענה שביקר במועדונים מפוקפקים וכי יש לו קשרים עם אנשי העולם התחתון. קשת הגישה נגדו תביעה אזרחית, על שטען כי בכתבתה "הגדישה את הסאה, גם לפי דרכה, במידת השקרים ובהיקף העלבונות". השניים התפשרו מחוץ לבית המשפט והבהירו כי לא התכוונו לפגוע זה בזה. קשת הצהירה כי לא היה יסוד לדברים ולמשמעויות שפורסמו בכתבתה.
משפחתו
בנו היחיד (שנפטר עוד בחייו של רפאל) היה הרב שילה רפאל, חבר בית הדין הרבני בירושלים, ורב שכונת קריית משה בירושלים.
מספריו
- סאסוב - מצבה לעירתי, ירושלים, ה'תש"ו
- לא זכיתי באור מן ההפקר, פרשיות חיים, הוצאת ידיעות ספרים (עידנים) 1981
- החסידות וארץ ישראל
- ספר החסידות
- ראשונים ואחרונים – פרקים בתולדות ישראל וספרותו, 1957
- החסידות וארץ ישראל, הוצאת הספרים הארץ-ישראלית, ה'ת"ש
- כתבי הרב אלקלעי, ירושלים: מוסד הרב קוק, ה'תשל"ה, 1974
- אנציקלופדיה של הציונות הדתית (עורך)
- על חסידים וחסידות
קישורים חיצוניים
יצחק רפאל, באתר הכנסת - יצחק רפאל, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "יצחק ורפל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 603
- רשימת המאמרים של יצחק רפאל באתר רמב"י
- רשימת הפרסומים של יצחק רפאל, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רפאל בשן, מעולם לא עשיתי דבר בניגוד לחוק או לתורה, מעריב, 31 ביולי 1970
- ליטל לוין, ח"כ יצחק רפאל נגד מערכת המשפט, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2011
- עתי"ם, מת ד"ר יצחק רפאל, באתר גלובס, 3 באוגוסט 1999
יצחק רפאל (1914-1999), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
This article uses material from the Wikipedia עברית article יצחק רפאל, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.