מריאל פרנקו
מריאל פרנקו (בפורטוגזית: Marielle Franco, 27 ביולי 1979 – 14 במרץ 2018) הייתה פוליטיקאית ברזילאית שחורה, ביסקסואלית, פמיניסטית ופעילת זכויות אדם.
היא כיהנה כחברת מועצת העיר של ריו דה ז'ניירו עבור מפלגת השמאל (PSOL) משנת 2016. פרנקו דיברה גלויות נגד האלימות המשטרתית כלפי שחורים ועניים, כמו גם נגד התערבותו של נשיא ברזיל, מישל טמר, במדינת ריו דה ז'ניירו בפברואר 2018, שהורה לצבא לקחת פיקוד על הביטחון בריו, ואלפי חיילים הוצבו ברחובות.
 | |
| לידה | 29 ביולי 1979 ריו דה ז'ניירו,  |
|---|---|
| נרצחה | 14 במרץ 2018 (בגיל 38) ריו דה ז'ניירו, |
| שם לידה | Marielle Francisco da Silva  |
| מדינה | ברזיל |
| פעילות בולטת | מאבק למען זכויות נשים תושבות שכונות העוני ונגד האלימות המשטרתית כלפי שחורים ועניים |
| השכלה |
|
| תקופת הפעילות | 2016–2018 (כשנתיים) |
| מקצוע | סוציולוגית, פוליטיקאית |
| תפקיד | חברת מועצת העיר של ריו דה ז'ניירו |
| מפלגה | מפלגת השמאל PSOL |
| בת זוג | מוניקה בניסיו |
| פרסים והוקרה | Medalha Tiradentes (12 באפריל 2018) |
| www | |
  | |
ב-14 במרץ 2018 לאחר שיצאה מכנס של נשים פמיניסטיות שחורות, נורו למוות פרנקו והנהג שלה מספר פעמים ברכב בו ישבו על ידי שני רוצחים שירו מתוך רכב אחר, בצפון העיר ריו דה ז'ניירו.
ביוגרפיה
פרנקו גדלה בשכונת העוני מארה בצפון ריו דה ז'ניירו, שבה גם התגוררה במשך רוב שנות חייה. היא החלה לעבוד כדי לתרום להכנסות משק הבית ב-1990 כשהייתה בת 11 שנים בלבד. פרנקו ילדה את בתה היחידה כשהייתה בת 19 (בשנת 1998). היא גידלה את בתה ללא עזרתו של האב ועבדה כמורה לגיל הרך בשכר מינימום.
השכלה
בשנת 2000 החלה את לימודיה באוניברסיטה. בעקבות מותו של חבר מכדור תועה בשנת 2000 החלה לפעול למען זכויות אדם.
בשנת 2002, היא נכנסה לאוניברסיטה האפיפיורית הקתולית של ריו דה ז'ניירו על מלגה והמשיכה לעבוד ולגדל את בתה בזמן שלמדה לתואר במדעי החברה. היא המשיכה לתואר שני במנהל ציבורי מהאוניברסיטת הפדרלית של פלומיננסה. היא כתבה את עבודת הדוקטורט שלה (שכותרתה "UPP: צמצום הפאבלה לשלוש אותיות") על תוכנית אכיפת החוק שמטרתה לקחת מחדש את השליטה על הפאבלות של העיר מהכנופיות.
קריירה פוליטית
החל משנת 2007 שימשה פרנקו כיועצת לנציג המדינה מרסלו פרייקסו בבית הנבחרים והיא ריכזה את הוועדה להגנה על זכויות האדם והאזרח. היא עבדה גם עבור ארגונים אזרחיים, כולל קרן ברזיל ומרכז מארה ללימודי סולידריות ופעולה.
בשנת 2016, פרנקו התמודדה על מושב במועצת העיר ריו דה ז'ניירו בבחירות המוניציפליות. כאישה שחורה ואם חד הורית מפאבלה, מיקמה פרנקו את עצמה כנציגה וכמגנה של נשים שחורות עניות ואנשים מן הפאבלות. פרנקו זכתה בלמעלה מ-46,500 קולות, שמיקמו אותה כמועמדת החמישית שזכתה במספר הקולות הרב (מתוך יותר מ-1,500 מועמדים, 51 מהם נבחרו). בחירתה פרנקו היוותה נקודת מפנה לפוליטיקה השמאלנית בעיר.
כחברת מועצת העיר, נלחמה פרנקו נגד אלימות מגדרית, על זכות רבייה (זכות האישה לגופה) ועל זכויותיהם של תושבי פאבלה. היא עמדה בראש ועדה להגנת נשים והשתתפה בוועדה של ארבעה אנשים שניטרה את ההתערבות הפדרלית בריו דה ז'ניירו. במסגרת עבודתה עם החזית הלסבית של ריו דה ז'ניירו, פרנקו הציגה באוגוסט 2017 הצעת חוק ליצירת יום הנראות הלסבית בריו דה ז'ניירו, אבל הצעת החוק נדחתה בהצבעה ברוב של 19:17.
ימים אחרונים וההתנקשות
ב-13 במרץ 2018, פרנקו צייצה בטוויטר נגד אלימות המשטרה בריו דה ז'ניירו: "רצח נוסף של צעיר שאפשר לזקוף לחובת המשטרה. מת'אוס מלו יצא מכנסייה כשנהרג. עוד כמה אחרים יצטרכו למות כדי שהמלחמה הזאת תסתיים?".
למחרת השתתפה פרנקו בכנס שנושאו "נשים צעירות שחורות מזיזות מבנים (של כוח)" (פורטוגזית: "Jovens Negras Movendo Estruturas"). פחות משעתיים לאחר שעזבה את הכנס, היא ונהגה, אנדרסון פדרו גומס, נורו למוות בידי שני גברים שנסעו במכונית אחרת. הרוצחים ירו בהם תשע יריות, ארבע מהן פגעו בפרנקו – שלוש בראש ואחת בצוואר. קצין העיתונות של פרנקו שהיה במכונית גם נפצע אף הוא אך שרד.
מרסלו פרייקסו, מחוקק במדינת ריו מטעם מפלגת השמאל PSOL שבה הייתה חברה פרנקו, הגיע למקום זמן קצר לאחר ששמע על מותה וטען כי האופן בו הכדורים הופנו אליה מעידים על הוצאה להורג. משטרת ריו דה ז'ניירו הצהירה כי כיוון היריות תומך בהשערה שהרצח אכן היה התנקשות. עוד נמצא כי הכדורים שהרגו את פרנקו הם מאצווה שנקנתה על ידי המשטרה הפדרלית בברזיליה ב-2006; השר לביטחון פנים ראול יונגמן אמר לאחר מכן כי הם נגנבו ממתקן אחסון של סניף הדואר בפאראיבה, אך בהמשך המשרד חזר בו מההסבר הזה אחרי שסניף הדואר הכחיש זאת בפומבי.
במרץ 2019, יומיים לפני יום השנה לרצח עצרה המשטרה שני חשודים, שניהם אנשי המשטרה הצבאית לשעבר, על הרצח. החשודים בהתנקשות זוהו כרוני לסה, בן 48, שוטר בדימוס במשטרה הצבאית של ברזיל, ואלסיו ויירה דה קווירוז, בן 46, שפוטר מהמשטרה ב-2015 בנסיבות שלא פורסמו.
מרסלו פרייקסו חברה למפלגה הגיב לאחר המעצרים כי הוא לא מקבל את הגרסה לפיה השניים רצחו את פרנקו על דעת עצמם. גם בני משפחתה של פרנקו הביעו רגשות מעורבים למעצרים, כשאחותה, אניאל, אמרה כי משפחתה שמחה על ההתקדמות בחקירת הרצח, אך שהיא רוצה לדעת מה היה המניע שעמד מאחוריו.
כמו כן, נשמעו קריאות בברזיל שדרשו מנשיא ברזיל, ז'איר בולסונארו, להסביר את טיב הקשר שלו עם שני החשודים ברצח של חברת המועצה לאחר שהופצו תמונות שלו בטוויטר עם אחד החשודים.
ב-24 במרץ 2024 נעצרו שני פוליטיקאים חברי האיחוד הברזילאי וכן מפקד משטרת ריו דה ז'ניירו לשעבר, בחשד למעורבותם ברצח פרנקו.
תגובות לרצח
אלפים יצאו לרחובות בהפגנות מתואמות ברחבי ברזיל. ארגון אמנסטי אינטרנשיונל וארגון Human Rights Watch גינו את ההתנקשות.
כתב הגרדיאן, גלן גרינוולד, שבן זוגו דייוויד מירנדה היה חבר מועצת העיר וחבר אישי קרוב של פרנקו, פירט את מה שהוא כינה "הנושאים החשובים ביותר לכיסוי" בנוגע לרצח פרנקו:
פעילותה העיקשת והאמיצה נגד גדודי המשטרה הפושעים ביותר, התנגדותה להתערבות צבאית, ובעיקר האיום העיקרי, כוחה הגובר כאשה שחורה, קוורית מן הפאבלה, המבקשת לא להצטרף למבנה הכוח של ברזיל, אלא לחתור תחתיו
— גלן גרינוולד
המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) שיגרה מכתב "תנחומים וסולידריות לכוחות המתקדמים והדמוקרטים בברזיל על רציחתה ביריות אמש של חברת מועצת העיר בריו דה ז'ניירו מריאל פרנקו" ו"וברכות סולדיריות עם העם בברזיל הנאבק נגד ניסיונות הממשלה הבלתי לגיטימית של מישל טמר לפגיעה בזכויות וחירויות חברתיות והגורמת להרחבת העוני והפשע".
מורשת
סדנה לאמנות דיגיטלית נערכה בניירובי, קניה שכותרתה "דיוקנאות של מריאל: יצירת גשרים בין קניה לברזיל" בהשתתפות אמנים קנייתים צעירים. היצירות הוצגו במוזיאון מארה בריו דה ז'ניירו ב-10 בנובמבר 2018.
ארגון אמנסטי אינטרנשיונל כלל את שמה של פרנקו בקמפיין העולמי "Write for Rights" שמטרתו להאיר זרקור על נשים אמיצות שהוטרדו, נכלאו, עונו או אף נהרגו בשל עבודתן למען זכויות האדם. כמו כן בכל שנה האגודה לזכויות נשים בפיתוח מעדכנת את רשימת פעילות זכויות האדם שקיפחו את חייהן ושמה של פרנקו עודכן באתר ההוקרה.
במרץ 2019 הייתה פרנקו הגיבורה הבולטת ביותר בקרנבל של ריו ודיוקנה, בצבעי ירוק וורוד, הצבעים של בית הספר לסמבה מנגוורה, אחד הוותיקים והבולטים בקרנבל, התנוסס ובלט בתהלוכות ברחובות ריו.
חיים אישיים
פרנקו הזדהתה כביסקסואלית. בשנת 2017, היא עברה לשכונה טיז'וקה בריו דה ז'ניירו עם בת זוגה, מוניקה טרזה בניסיו, ובתה בת ה-18, לויארה סנטוז. פרנקו ובניסיו נפגשו בטיול עם חברים כשהיו בנות 18 ו-24 בהתאמה. מערכת היחסים ביניהן נמשכה 13 שנים, אם כי הופסקה מספר פעמים בשל קשיים בקבלתה מצד בני משפחותיהן וחבריהן. בהפסקות אלה, הן ניהלו מערכות יחסים עם גברים ונשים אחרות. פרנקו ובניסיו תכננו להינשא זו לזו בספטמבר 2019.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מריאל פרנקו
מריאל פרנקו, ברשת החברתית פייסבוק
מריאל פרנקו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מריאל פרנקו, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מריאל פרנקו".This article uses material from the Wikipedia עברית article מריאל פרנקו, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.