מקטפה

המקטפה הקלאסית היא מכשיר דמוי מספריים ששתי ידיותיו מחוברות בקפיץ הפותח חזרה את להבי החיתוך לאחר פעולת החיתוך.

לרוב, קטיפת כל פרי דרש שתי פעולות חיתוך, אחת לניתוק הפרי מהעץ והשני להסרת שיירי הענף המחוברים לפרי, על מנת למנוע פגיעה בפירות אחרים.

במשך שנים רבות היה נהוג לחייב שימוש במקטפה בעת קטיף הדרים ומלונים, מחשש לפגיעה בפרי בתלישה ידנית. בעונות הקטיף 1969/1970 ו-1970/1971 נעשו בישראל ניסויים לבדוק האם אכן יש צורך בשימוש במקטפה לצורך עמידות הפרי. בניסויים לא נמצא הבדל בין פירות שנתלשו ידנית ובין פירות שנקטפו במקטפה ובעקבות זאת התירה המועצה לשיווק פרי הדר שיווק אשכוליות שנתלשו, אך לא תפוזים שנתלשו. הקטיף ללא מקטפה היה לנושא לוויכוח בין גורמים שונים בישראל במשך מספר שנים.

כיוון נוסף לייעול הקטיף הייתה הצעת מקטפות יעילות יותר. חברת יחיעם הציעה למכירה מקטפה טלסקופית עם שרוול התופס את הפרי בעת הורדתו לקוטף. כן הוצעו מקטפות אחרות.

השימוש במקטפה היה סמל לעבודה בחקלאות. כאשר יצחק בן אהרן בקש לבקר את הנהגת ההסתדרות אשר אינה קרובה אל העובדים, כתב:

לא יתואר בשנות ה־70 שמפלגה פועלית סוציאליסטית תקיים הסתדרות שבכל הנהגתה, בועד הפועל של ההסתדרות, בועדה המרכזת לא ישב אדם שלפחות היה ליד מחרטה, ליד מקטפה, על הפיגום למעלה מ־15 שנים.

— יצחק בן אהרון, במאבק על התמורה, 1972