מלאכת טוחן

המלמדת על איסור הפרדה וחלוקה של חומר גלם אחיד לחלקים קטנים, בין היתר האיסור כולל טחינת תבואה ושחיקת תבלינים בעלי ומכתש, חיתוך עצים או ירקות ויצירת נסורת מעץ וברזל.

מלאכה זו היא גם המקור לגזירת חז"ל בכל הנוגע לרפואה בשבת.

ככל ל"ט מלאכות שבת, גם מלאכה זו כלולה בציווי המקראי שבעשרת הדיברות שלא לעשות מלאכה בשבת, מכיון שלפי חז"ל 'מלאכה' מוגדרת אחת מהפעולות ששימשו למעשה בהכנת המשכן, בו נזקקו לפעולת טחינה או שחיקה כדי להפיק מסממנים (תבלינים) של צבע ליריעות המשכן, כפי שהיה נהוג בעת העתיקה. מלאכה זו מובאת במשנה ובתלמוד במסכת שבת.

בתלמוד ובפוסקים נאמר כי הטוחן או השוחק כמות נפח בגודל גרוגרת (כ-18 גרם) מתחייב מן התורה באיסור טוחן, אולם בכל הנוגע לייצור נסורת, השיעור הוא שיעור מינימלי (כל שהוא) כדי להתחייב באיסור תורה. לגבי החותך עצים השיעור הוא כמות עצים כדי לבשל כגרוגרת מביצה (שני שלישים בערך).

בהגדרת המלאכה נכתבו דעות שונות בראשונים

איסור טוחן קיים גם בטחינת וחיתוך דק פירות וירקות. לדעת הרמב"ם מדובר דווקא בפירות וירקות שאינם ראויים לאכילה ללא בישול, אך רבים סבורים שיש איסור טוחן בכל הפירות והירקות, לכן אסור לעשות בשבת סלט פירות או ירקות באופן שקוצצם לחלקים קטנים, דבר המהווה טחינה (וראה להלן היתרו של הרשב"א כאשר חותך לצורך אכילה מידית). חיתוך פירות וירקות לחתיכות גדולות מותר.

לדעת ההחזון איש גם מעיכה נחשבת כ'טוחן' ואין צורך דווקא חלוקה לחלקים קטנים, לדבריו יש איסור טוחן במעיכת בננה לצורך תינוק (זולת על ידי שינוי וראה להלן). מנגד הרב משה פיינשטיין סבור כי אין במעיכת בננה איסור טוחן.

 

 

א. טחינה בשינוי

בתלמוד מובא דעת האמורא רבא המתיר לטחון תבלינים בשבת בשינוי, כשהוא משתמש בקת הסכין ולא ב'עלי' המיועד לכך. כמו כן מובא בתוספתא היתר זהה, בנוסף לכך שאין להשתמש גם ב'מכתש' המיועד לטחינה. הדעה הרווחת היא שהיתר זה נאמר בשבת ולא רק ביום טוב, וכך פסקו כל הפוסקים, שמותר בשבת לשחוק תבלין, מלח, או כל מאכל הצריך ריסוק על ידי כלים שאינם מיועדים לכך.

אמר רב יהודה: הני פלפלי מידק חדא חדא בקתא דסכינא (חתך אחד אחד בקת הסכין) - שרי, תרי (שניים) אסור. רבא אמר כיוון דקמשני אפילו טובא נמי (כיוון שמשנים מדרך מלאכה אפשר אפילו הרבה).

ישנה מחלוקת בין הפוסקים אם היתר זה מצריך דווקא שני שינויים כפי שמשתמע מדברי הרמב"ם, כך ההלכה לדעת אחרונים רבים, או שמספיק רק שינוי אחד, כך לפי הרב אברהם אבלי הלוי גומבינר ועוד.

ב. לאלתר -לצורך אכילה מידית

 

הרשב"א התיר חיתוך ירקות בשבת כאשר מדובר בצורך אכילה מידית. היתר זה נלקח ממלאכת בורר שם נאמר ההיתר של בורר ב"דרך אכילה", שאינו נחשב למלאכה האסורה. הרב יהושע בועז בספרו שלטי הגיבורים חולק עליו דימוי זה, ולדבריו אין היתר חיתוך לאלתר. בספר הפסיקה שולחן ערוך לא הביא את היתרו של הרשב"א, על אף שהוזכר בספרו בית יוסף, מה שהביא את הפוסקים האחרונים לוויכוח בנוגע לעמדתו של הרב יוסף קארו,

מנגד הרמ"א קיבל את היתרו של הרשב"א וכתב "וכל זה לא מירי אלא בחותך ומניח (להרבה זמן), אבל אם לאוכלו מיד הכל שרי (מותר), מידי דהווי אבורר לאכול מיד דשרי (=שמותר)". הרב עובדיה הוסיף טעם נוסף, והוא כי דרך אכילה רגילה היא לטחון האוכל בלעיסה בשיניים, לפיכך גם הקוצץ ירקות דק דק לאלתר בסמוך לאכילה מותר, שגם זה דרך אכילה רגילה .

ג. דברים שאינם גידולי קרקע

לדעת רבי ישראל איסרלן אין איסור טוחן נאמר בבשר ביצה וגבינה דברים שעל פי ההלכה נחשבים כאינם "גידולי קרקע". היתר זה נפסק להלכה, אלא אם כן מדובר שטוחן בכלי המיוחד לכך (למשל בפומפיה) שאז נאסר מצד דמיון ל"עובדין דחול".

ד. טוחן אחר טוחן

לדעת הסמ"ג מותר לטחון או לפורר בשבת חומר גלם שנטחן בעבר על ידי אדם, אולם גוש בוץ או גוש מלח על אף שעבר תהליך טחינה יש בו שוב משום טוחן. כדבריו נפסק ברמ"א, מנגד ישנם ראשונים שחולקים על היתר זה. הרב עובדיה פסק כי אין טוחן אחר טוחן, כלומר שהדבר מותר .

• הערך "טוחן", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
• טוחן באנציקלופדיה היהודית באתר דעת
• מלאכת טוחן מתוך אגלי טל, באתר ויקיטקסט
• מלאכת טוחן מתוך פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד
• אסופת מאמרים בנושא מלאכות טוחן, בורר ודש, באתר ספריית אסיף
• מידע על מלאכת טוחן בקטלוג הספרייה הלאומית