מיתולוגיה רומית: המיתולוגיה שנוצרה ברומא העתיקה

המיתולוגיה הרומית היא המיתולוגיה שנוצרה ברומא העתיקה, תוך ערבוב של מיתוסים, אגדות עם, אלים של עמים כבושים והעתקה של האלים במיתולוגיה היוונית, תוך שינוי שמותיהם.

בהתחלה הרומאים האמינו כי כמעט בכל חפץ יש מהות אלוהית ולכן היו האלים הרומיים אלים מופשטים חסרי צורה מוגדרת וחסרי תווי פנים, עם התגברות ההשפעה ההלניסטית שנבעה משליטתה של האימפריה הרומית ביוון ומהשפעתה של הדת היוונית-הלניסטית על רומא, התחילו האלים ללבוש צורה.

האלים הרומיים מחולקים למספר קבוצות:

• לארס (מהמילה פמילארס - משפחה), שתפקידם להגן על המשפחה והבית.
• פנטס, אלי משק הבית, המחסנים והחצר
• מנס, אלי רוחות המתים והאבות הקדומים
• אינפרי - אלי השאול
• נובנסיליס - אלים מכובדים שאומצו מתרבויות אחרות
• קבוצות נוספות מופיעות בתיאורים שונים.

במקביל לשנים עשר האלים האולימפיים של יוון העתיקה, גם במיתולוגיה הרומית תריסר אלים חשובים. אלים אלו נקראו בשם דיאי קונסטנס. להלן שנים עשר האלים בשמם הרומי, יחד עם עוד שני אלים חשובים למרות שאינם משנים-עשר האלים המרכזיים. בסוגריים מופיע השם היווני המקורי של כל אל.

1. יופיטר (זאוס) מכונה גם יוביס. ראש המשפחה, אל הברקים ואדון האלים. בנו של הטיטאן סטורנוס ואופס.
2. נפטון (פוסידון), אחי יופיטר ופלוטו. אל הים, רעידות האדמה והסוסים.
3. פלוטו (האדס), אחי יופיטר ונפטון. אל השאול ואדון המתים. (איננו אחד משנים עשר האלים המרכזיים.)
4. יונו (הרה), אשתו ואחותו של יופיטר. אלת הנישואין והאימהות ופטרוניתן של הנשים הנשואות.
5. קרס (דמטר), אחות יופיטר, אלת התבואה והאדמה ובתה פרוסרפינה. בחלק מהגרסאות החליף אותה פלוטו אחי יופיטר, אל השאול ואדון המתים.
6. מארס (ארס), בן יופיטר ויונו. אל המלחמה והטבח.
7. וולקן (הפייסטוס), בנם של יופיטר ויונו ובעלה של ונוס. אל הנפחים, המלאכה וחרשי הברזל.
8. ונוס (אפרודיטה), אשתו של וולקן. אלת האהבה.
9. מינרווה (אתנה), בתו של יופיטר. אלת החוכמה, המדעים, האומנות, ומלחמת-הצדק. כמו כן, האלה המגינה על העיר אתונה, הנקראת על שמה.
10. מרקוריוס (הרמס), בנם של יופיטר ואופס בת אטלס. שליח האלים, אל הסוחרים והרופאים, וגם מגן הגנבים.
11. אפולו (אפולון), בנם של יופיטר וליטו. אל השמש, האור, המוזיקה, האמנות, הרפואה והנבואה.
12. דיאנה (ארטמיס), תאומתו של אפולו. אלת הירח והציד.
13. בכחוס (דיוניסוס), אל היין וההוללות. בנו של זאוס, קרוי גם בשם ליבר. כלי נשקו נראה כמטה עטוף קיסוס ובראשו אצטרובל, ידוע בשם תירסוס
14. וסטה (הסטיה), אחות יופיטר, אלת הבית והמשפחה. בחלק מהגרסאות מחליף אותה בכחוס, אל היין. (אינה אחת משנים עשר האלים המרכזיים.)

למרות הקשר ההדוק ליוון היו האלים הרומים שונים למדי ממקביליהם היוונים, בייחוד לפני התקופה הקלאסית.

• איניאס
• רמוס ורומולוס
• הרקולס (הרקלס ביוונית)

• דת ברומא העתיקה

• ע. פלד, ש. לבני, רותי פישמן, אנדרו ט. קאמינגס, אלכסנדר ס. מוריי, האנציקלופדיה של המיתולוגיה: המיתולוגיה היוונית והרומית, בריאת העולם והאדם, אלי האולימפוס, האלים המשניים, גיבורים, סיפורי עלילה, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 2013.
• ד"ר אפי זיו, המיתולוגיה הרומית, כנרת זמורה-ביתן, מוציאים לאור בע"מ, 2024

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מיתולוגיה רומית

•   מיתולוגיה רומית, דף שער בספרייה הלאומית
• מיתולוגיה רומית, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

עיינו גם בפורטל:
	פורטל רומא העתיקה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה ובנושא רומא העתיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.