סר מייקל פרנסיס עטיה (באנגלית: Michael Atiyah; 22 באפריל 1929 - 11 בינואר 2019) היה מתמטיקאי בריטי ממוצא לבנוני וסקוטי.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
אחד הגאומטרנים הדגולים של המאה ה-20.
מייקל פרנסיס עטיה | |
לידה | 22 באפריל 1929 המפסטד, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה | 11 בינואר 2019 (בגיל 89) אדינבורו, הממלכה המאוחדת |
שם לידה | Michael Francis Atiyah |
ענף מדעי | מתמטיקה |
מקום מגורים | בריטניה, ארצות הברית |
מקום קבורה | Binning Memorial Wood |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | ויליאם הודג' |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | סיימון דונלדסון, Michael Kevin Murray, Peter E. Newstead, Johan L. Dupont, Howard D. Fegan, Rolph Ludwig Edward Schwarzenberger, Graham White, Shaun Anthony Requa Disney, Eric Julius Grunwald, רות לורנס-נאימרק, Peter W. Donovan, Joseph von Rosthorn Farrell, Peter Braam, Jack Morava, ג'ורג' לוסטיג, Peter B. Kronheimer, גראם סיגל, ניג'ל היטשין, David Tall, Ian R. Porteous, Lisa Jeffrey, K. David Elworthy, John Roe, Brian Joseph Sanderson, פרנסס קלייר קירוואן |
פרסים והוקרה | פרסים ואותות כבוד |
בן או בת זוג | Lily (Brown) Atiyah |
תרומות עיקריות | |
אחד הגאומטרנים הדגולים של המאה ה-20. הוכיח את משפט האינדקס, ביסס את המחקר ב-תורת K הטופולוגית. | |
עבודתו משנת 1963 יחד עם איזידור זינגר, שבה הם הוכיחו את משפט האינדקס, סללה דרך לענפים חדשים במתמטיקה. יחד עם פרידריך הירצברוך ביסס את המחקר בתורת K הטופולוגית, כלי חדש וחשוב בטופולוגיה אלגברית, שפותח בהשראת עבודתו של אלכסנדר גרותנדיק על הכללת משפט רימן-רוך. מתורה זו, שלה יישומים רבים בפיזיקה מתמטית, צמחה אחר-כך גם תורת K האלגברית.
עטיה נולד בהמפסטד, לונדון שבאנגליה, לאביו הסופר, הפובליציסט והדיפלומט הלבנוני-בריטי הנוצרי אדוארד עטיה ולאמו, ג'ין לבנס, ממוצא סקוטי. אחד משלושת אחיו, פטריק עטיה, הוא פרופסור למשפטים. בילה את ילדותו בעיקר בקהיר, שם למד כמו אביו בוויקטוריה קולג', ובסודאן. אחר כך למד ב"גראמר סקול" במנצ'סטר, ואחרי שירותו הצבאי המשיך את לימודיו בקולג' טריניטי שבאוניברסיטת קיימברידג'. ב-1955 סיים שם את עבודת הדוקטורט שלו, "כמה יישומים של שיטות טופולוגיות בגאומטריה אלגברית", תחת הנחייתו של וו.ו.ד. הודג'.
בין הישגיו המתמטיים הנודעים ביותר - פיתוח תורת K הטופולוגית עם פרידריך הירצברוך, הוכחת משפט נקודת השבת של עטיה-בוט עם ראול בוט, והעבודה על משפט האינדקס עם איזידור זינגר, שהביאה בהמשך לעבודות בתורת ההצגות ועל משוואת החום. מחקריו המאוחרים יותר על שדות הכיול, ובמיוחד משוואות יאנג-מילס, הביאו לאינטראקציה פורייה בין גאומטריה ופיזיקה.
נפטר ב-11 בינואר 2019.
עטיה היה פרופסור באוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג'. בשנות פעילותו במוסדות אלה הפיח רוח נעורים במתמטיקה הבריטית. פעל באוניברסיטת אוקספורד החל משנת 1958, והיה לפרופסור לגאומטריה שם משנת 1963, עם הפסקות, עד שנת 1990. הוא היה בין הכוחות המובילים שעמדו מאחורי הקמת מכון ניוטון למדעי המתמטיקה בקיימברידג', בשנת 1990, והיה מנהלו הראשון. כיהן כיושב ראש החברה המתמטית הלונדונית בשנים 1974–1976.
בשנים 1995–2005 שירת כרקטור של אוניברסיטת לסטר, ממנה קיבל תואר של חבר כבוד בשנת 2007. עטיה היה פרופסור למתמטיקה גם מעבר לאוקיינוס - בשנים 1969–1972 לימד במכון למחקר מתקדם בפרינסטון, ניו ג'רזי. משנת 2005 הוא יושב ראש החברה המלכותית של אדינבורו.
היה חבר בחברה המלכותית הבריטית החל משנת 1962, והיה נשיאה בין השנים 1990–1995. כמו כן נבחר למאסטר של קולג' טריניטי בקיימברידג'.
מייקל עטיה היה פעיל גם בבמה הבינלאומית. שימש כיושב ראש "ועידות פגווש למדע ולעניינים עולמיים". היה אחראי להקמת פנל אינטר-אקדמי לסוגיות בינלאומיות, רשת כלל עולמית של אקדמיות למדעים שמטרתה לסייע בידי חברי אקדמיות לעצב מדיניות ציבורית בתחומים קרובים למדע. הוא גם יזם את הקמת איגוד האקדמיות האירופיות, ALLEA, ושיחק תפקיד חשוב בעיצוב מסגרתה הנוכחית של החברה המתמטית האירופית. היה פרופסור אמריטוס של אוניברסיטת אדינבורו.
עם תלמידיו הרבים נמנים סיימון דונלדסון, נייגל היצ'ין, פטר קרונהיימר, ג'ורג' לוסטיג, ג'רמי סגל, ג'ק מורבה, פרנסיס קירוואן, לייזה ג'פרי ורות לורנס-נאימרק.
בשנת 1961 זכה בפרס בריק מטעם החברה הלונדונית למתמטיקה.
בשנת 1966, בגיל 37, זכה במדליית פילדס על עבודתו בפיתוח תורת K, על הכללת משפט נקודת השבת של ליפשיץ (על שם סולומון ליפשיץ) (יחד עם ראול בוט), ועל משפט האינדקס.
בשנת 1968 זכה במדליה של החברה המלכותית הבריטית, וב-1988 זכה במדליית קופלי מטעמה.
פרסים נוספים שקיבל כוללים: פרס פלטרינלי של האקדמיה דיי לינצ'יי האיטלקית בשנת 1981, ופרס המלך פייסל למדע בשנת 1987. הוענק לו תואר אבירות בשנת 1983 ובשנת 1992 התקבל כחבר במסדר ההצטיינות הבריטי. מייקל עטיה היה אוהד כבוד של האיגוד ההומניסטי הבריטי, כמון כן היה חבר חוץ של האקדמיה הרוסית למדעים.
בשנת 2004 זכה בפרס אבל.
למייקל עטיה היה "מספר ארדש" 3, דרך שרשרת שיתופי פעולה במאמרים עם לורל סמית, פרסי דיאקוניס ואחרים.
This article uses material from the Wikipedia עברית article מייקל עטיה, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.