מדענות (באנגלית: Scientism) הוא כינוי להשקפה אפיסטמולוגית, המשליכה מן הידע המדעי לתחומים שאינם מדעיים, או חולקת על ידע שמקורותיו אינם מדעיים.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פולמוסי, מביא דברים שלא בשם אמרם. | |
ישנם אנשי מדע ואחרים שעצם הגדרת המדענות או הכינוי שניתן לה אינו מקובל עליהם, אם משום שהם אינם מבחינים בין המדע והמדענות, ובעיניהם ההשקפה המכונה "מדענות" היא עמדת המדע עצמו, ואם להפך, משום שהם סבורים שגישת המדענות מופרכת לחלוטין, אינה מדעית, או אינה קיימת כלל, ועל כן עצם קריאתה על שם המדע מהווה עלבון למדע.
האבחנה בין מדע למדענות משמשת רבות תאולוגים ופוסט-מודרניסטים לצורך הגנה על עמדותיהם, הנתפסות לעיתים כבלתי מדעיות.
הגדרתה של המדענות אינה חד משמעית, ולכן נמצא לא אחת שמדענים שהסתייגו ממנה מפורשות (ואף האשימו אחרים בנטייה למדענות), הוצגו בעצמם כבעלי השקפה כזו על ידי אחרים. על כל פנים, כמעט בכל דרך בה נגדיר את המדענות, יהיו לה תומכים ומתנגדים לא מעטים.
ככלל, ניתן לראות את המדענות כהשקפה המייחסת למדע יכולת השגה גבוהה מן המקובל, או המתעלמת מאחת מ"חולשותיו" העיקריות של המדע -
בין ההשקפות המוגדרות כמדענות ניתן להבחין בשתיים אופייניות:
רבים מאנשי המדענות, מעבר לאמונתם ששיטתם היא נכונה ומדעית, נוטים לחלוק על עצם האבחנה בין מדע ומדענות, מאחר שהם סבורים שעמדתם היא עמדתו הטבעית של המדע והיא חלק בלתי נפרד מן המדע ומן השיטה המדעית. את שלילת המדענות הם יציגו לעיתים קרובות כפוסט מודרניזם הפסול לטעמם מכל וכל, כדמגוגיה של אנשי דת, או כמי שאינה קיימת כלל, לפי העניין.
מתנגדי המדענות, לעומתם, רואים במדענות עצמה מעין דת, המבוססת על אמונה אי-רציונלית בהנחות פסבדו-מדעיות. אחרים סבורים שהמדענות היא דווקא אמונה לגיטימית, אם כי אינה "מדעית" יותר מאמונות אחרות ואל לה לטעון לכתר המדעיות.
אלו ואלו יטענו שחוסר האבחנה בין מדענות ובין המדע, ובפרט ייחוס ידיעה מקיפה וטוטלית למדע, מעיד על חוסר הבנה מוחלט של משמעות המדע; שכן, להבדיל מאנשי דת ואחרים הסבורים או טוענים כי בידם הידיעה הטוטלית, המדע אינו מתיימר לידיעה מוחלטת. נהפוך הוא, המדע נמצא בחיפוש מתמיד אחר ידיעה טובה יותר ואחר הבנה ברורה יותר של העולם. תולדות המדע רצופות במהפכות מדעיות, שבהן תאוריה מקובלת הוחלפה באחרת, טובה הימנה.
קרל סייגן עומד על כך בספרו עולם רדוף שדים - המדע כנר בעלטה: "אולי האדם משתוקק לוודאות מוחלטת; אולי הוא מייחל לה; אולי הוא מתיימר, כפי שמתיימרים חסידי דתות מסוימות, כי כבר זכה בה; אבל תולדות המדע - ומכל השיטות להשגת ידע שהאדם מסוגל לרדת לעומקו, המדע הוא בפירוש המוצלח ביותר - מלמדות אותנו שלכל היותר אנו רשאים לקוות לשיפורים הולכים ונמשכים בהבנתנו, ללימוד משגיאותינו, להתקרבות אסימפטוטית אל היקום, אבל בידיעה מראש שהוודאות המוחלטת תישאר לצמיתות מחוץ להישג ידינו." (עמ' 40 במהדורה העברית)
פרט למדענות, ישנם עוד מונחים אחרים שהצטברו לאורך השנים כגון "אנטי מדע" (משמש לציון פסילה גורפת של המדע) ואימפריאליזם מדעי. היסטורית, התנועה הכי מוכרת שפסלה את המדע ברובה הייתה רומנטיקיזם בהתנגדות לעידן האורות בתקופת עידן האורות עצמו. כבר במהפכה המדעית נשמעו קולות ספקנים בקשר לשיטה המדעית כמו תומאס הובס. כמו כן, המושג מדענות משמש אצל הימין הפוליטי בעיקר באמריקה. בפילוסופיה של המדע אפשר לראות את פול פייראבאנד כמצביע על מדענות בתרבות המערבית (למרות שלא היה נגד מדע והיה רציונליסט בעצמו), בסוציולוגיה אפשר לראות בין השאר את ברונו לאטור כמצביע על מדענות. באקולוגיה בולט בין השאר ריצ'רד לוינס (למרות שלא כל אחד יחשיב את דעתו כפוסלת מדענות). בין השאר ישנם מדענים "אלטרנטיביים", הן משום שהם מנסים לבנות תאוריות מדעיות על דברים שנזרקו על ידי רוב המדענים זה מכבר (למשל אלפרד נורת' וייטהד) או שפשוט נחשבים על ידי המדענים כפסבדו מדע (למשל וילהלם רייך).
This article uses material from the Wikipedia עברית article מדענות, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.