מדה פרדריקסן: פוליטיקאית דנית

פרדריקסן נולדה באולבורג לאב טיפוגרף ולאם מורה. היא בעלת תואר ראשון במינהל ומדעי החברה מאוניברסיטת אולבורג (2007) ותואר שני בלימודי אפריקה מאוניברסיטת קופנהגן (2009).

בנובמבר 2001 התמודדה מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ונבחרה לחברת הפרלמנט הדני כנציגת מחוז קופנהגן. מאז נבחרה עוד ארבע פעמים. באוקטובר 2011 מונתה לשרת התעסוקה, באוקטובר 2014 מונתה לשרת המשפטים וכיהנה בתפקיד עד יוני 2015. בעקבות הפסד המפלגה בבחירות 2015 נבחרה ליושבת ראש המפלגה במקומה של הלה תורנינג שמידט והיא כיהנה כיושבת ראש האופוזיציה. ב-2019 נבחרה לראשות ממשלת דנמרק, האישה השנייה בתפקיד זה.

ב-16 ביולי 2020 דווח כי היא נישאה לבן זוגה במאי הקולנוע בו טנברג. הם נישאו בכנסיית מגלבי שבאי מן (אנ'). זאת לאחר שנאלצה לדחות את חתונתה פעמיים בשל מגפת הקורונה. פרדריקסן היא אם לבן ובת מנישואים קודמים. ב-2010 ספגה ביקורת על שהכניסה את בתה לבית ספר פרטי, לאחר שהשמיעה התנגדות קולנית לבתי ספר פרטיים ביחד עם שאר חברי סיעתה מהסוציאל-דמוקרטים.

בראשית דרכה הפוליטית, נודעה פרדריקסן כמתנגדת קולנית לזנות, ובמשך שנים רבות פעלה לאסור על קניית שירותי מין כפי שנהוג באיסלנדֿ, בנורווגיה ובשוודיה. פרדריקסן עם הזמן חיזקה את התנגדותה להגירה המונית פתוחה לדנמרק, בשל ההשלכות השליליות עבור האוכלוסייה הכללית. עמדותיה התחזקו בעקבות הפיגוע במגדלי התאומים ב-2001, ובעיקר עקב במשבר ההגירה שפקד את אירופה ב-2015. היא טענה שבשל אימוץ מפלגת הסוציאל-דמוקטים גישה כלכלית של המרכז הנאו-ליברלי והדרך השלישית כמו גם גלובליזציה לא מרוסנת צללה התמיכה הכללית במפלגה. בספר ביוגרפי אודותיה צוטטה כמי שאמרה: ״עבורי, המחיר של גלובליזציה לא מאוסדרת, הגירה המונית ותנועה חופשית של כוח עבודה עבור המעמדות הנמוכים הופך ליותר ויותר ברור״.

תחת פרדריקסן, הסוציאל-דמוקרטים הצביעו בעד חוק המאפשר לרשויות הדניות להחרים כסף, תכשיטים וחפצים בעלי ערך אחרים מפליטים שחצו את הגבול, למרות ביקורת נוקבת בנושא מצד מועצת האו״ם לזכויות אדם. המפלגה הצביעה בעד החוק האוסר עטיית בורקה ונקאב בדנמרק, ונמנעה בהצעה על החוק המחייב לחיצת ידו של הפקיד בעת טקס ההתאזרחות הדני וכן בהצבעה על החוק לשכן מבקשי מקלט עבריינים על אי נטול גשרים בו הם יבלו את הלילה. פרדריקסן גם תמכה בפרדיגמה שהציגה מפלגת העם הדנית מהימין, לפיה יש לעודד החזרת מבקשי מקלט למדינת מוצאם על פני שילובם בחברה. היא קראה להטלת תקרה לקליטת מהגרים לא-מערביים, גירוש מבקשי מקלט למרכזי קליטה בצפון אפריקה וכפיית עבודה על מהגרים בתמורה להטבות שיקבלו מהמדינה.

כמנהיגת המפלגה ביטאה עמדות התומכות בהגבלת ההגירה לדנמרק של אנשים שאינם מהעולם המערבי, שליחת מבקשי מקלט למחנות מחוץ לאירופה בזמן שבקשתם נבחנת.

פרדריקסן התייחסה לאסלאם כמחסום להשתלבות מהגרים בחברה הדנית, וטענה כי מוסלמים ״לא מכבדים את מערכת המשפט הדנית״. היא טענה כי יש נשים המסרבות לעבוד מסיבות דתיות, נערות מוסלמיות נמצאות תחת ״לחץ חברתי מסיבי״, וקראה לסגור בתי ספר מוסלמים. בריאיון עם היומון הנוצרי Kristeligt Dagblad (אנ') היא קראה לסגירה של כל מרכזי ההגירה, וליישובם מחדש של המהגרים בצפון אפריקה.

בבחירות לפרלמנט שנערכו ביוני 2019 הגדילה המפלגה את כוחה ל-48 מושבים וגוש השמאל כולו זכה ברוב של 94 (99 עם המפלגה האלטרנטיבית) מתוך 179 מושבים. ב-27 ביוני 2019, פרדריקסן מונתה לתפקיד ראש ממשלה במקומו של לארס לקה ראסמוסן, והיא הצעירה ביותר שכיהנה בתפקיד זה. את ממשלתה ביססה על מפלגת הסוציאל-דמוקרטים, עם תמיכה חיצונית של מפלגות השמאל.

פרדריקסן זכתה לתשומת לב בינלאומית באוגוסט 2019, כאשר נודע כי נשיא ארה״ב, דונלד טראמפ ביטל ביקור רשמי לדנמרק, זאת לאחר שב-15 באוגוסט 2019, דווח כי טראמפ דן באפשרות של רכש גרינלנד מידי דנמרק. פרדריקסן השמיעה עמדתה הברורה כי גרינלנד לא תעמוד למכירה שכן מדובר בחלק אינטגרלי מממלכת דנמרק, וקבעה כי מדובר הצעה ״אבסורדית״. היא הוסיפה כי ״גרינלנד שייכת לגרינלנדים״.

במהלך כהונתה המשיכה בגישתה הנוקשת כלפי כניסת מהגרים חדשים לדנמרק, והתמודדה בעיקר עם מגפת הקורונה שפרצה החל ממארס 2020. במהלך נובמבר 2020 תועדו 12 מקרים של בני אדם שנדבקו בדנמרק מחורפנים. עקב כך, עלה חשש לכך שנגיף הקורונה עבר מוטציה (Cluster 5) בגופם של החורפנים והוחלט להשמיד את כל החורפנים במדינה (כ-17 מיליון), ובכך להכחיד את תעשיית הפרווה המשגשגת של המדינה. הצעד גולל עליה ביקורת ציבורית רחבה, ונשמעו טענות שהמהלך נעשה באופן לא חוקתי, שכן לא אושר ע״י הפרלמנט. ועדת חקרה ביקרה את ממשלתה על התנהלותה האי חוקתית בפרשה זו אם כי היא פטרה את פרדריקסן מהטעיה מכוונת של הציבור.

למרות טענות על התנהלות ריכוזית מול שרי הממשלה ומפלגתה, היא זכתה לאחוזי תמיכה גבוהים בסקרי דעת קהל מאז שנבחרה ב־2019.

לאחר שוועדת החקירה פרסמה את ממצאי על פרשת החורפנים, המפלגה הסוציאל-ליברלית הדנית הציבה אולטימטום נגד פרדריקסן, תוך איום להביא הצעת אי אמון נגד ממשלתה אם לא תקרא להקדים את הבחירות. הם אמרו שאם מדה פרדריקסן לא תכריז לבחירות לכל המאוחר עד פתיחת הפולקטינג ב-4 באוקטובר 2022, המפלגה תפיל את הממשלה בהצבעה. אולם בפועל, ניתן היה לעשות זאת רק לאחר הדיון הפותח של הפולקטינג ב-6 באוקטובר, וזו הסיבה שגם רדיקאלה דחה את המועד ביום אחד. ב-5 אוקטובר 2022 פרדריקסן הכריזה על הקדמת הבחירות - והודיעה שייערכו ב-1 בנובמבר 2022.

בנובמבר 2022 הובילה את מפלגתה לניצחון בבחירות, עם הגדלת מספר הנציגים בפרלמנט ל-50, ולכהונה נוספת שלה כראשת הממשלה.

ביולי 2023 פורסם כי התמודדה לתפקיד מזכ"לית נאט"ו.

בעת כהונתה כשרת המשפטים, התרחש פיגועי הירי בקופנהגן (2015). במסגרת האירוע, נהרג מאבטח ישראלי-יהודי במקום בשם דן אוזן, ופרדריקסן השתתפה בהלווייתו. האירוע לדבריה היה "המשמעותי ביותר בחייה הפוליטיים", והיא ציינה כי היא רואה ערך עליון בשמירה על החיים היהודיים בדנמרק. בשנת 2021 אף כתבה: "שש שנים עברו מאז שהטרור הכה בדנמרק, אולם הכאב אינו עובר. שני חפים מפשע קיפחו את חייהם. משפחות נשדדו מאהוביהם, צעירים יהודים שהגנו על בית הכנסת, חששו לחייהם עצמם... אני מתעבת את האסלאם האלים שעמד מאחורי מתקפת הטרור.... כרה"מ אעשה הכל כדי ללחום בכוחות האופל".

לאחר ההצעה לאסור בחוק את ברית המילה עד גיל 18 בדנמרק ב-2020, הודיעה על התנגדותה הנחרצת למהלך והטילה משמעת סיעתית בסוגיה על מפלגתה. עם זאת הודתה שאינה תומכת בברית מילה כפי שהצהירה בעבר, אולם באותו הזמן היא מתנגדת לאיסור בחוק של המנהג הדתי.

לרגל ציון 75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, הגיעה פרדריקסן לביקור בישראל אותו תיארה כ"מרגש ונוגע".

פרדריקסן שוחחה מספר פעמים עם רה"מ בנימין נתניהו סביב הצלחת הטיפול בקורונה בישראל ובראשם מבצע החיסונים. במארס 2021 הודיעה פרדריקסן כי תגיע לביקור בזק בישראל יחד עם קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ. היא הסבירה כי הרקע לביקורה הוא לימוד מישראל על המאבק בקורונה, חיסון האוכלוסייה והאסטרטגיה הכללית, והקמת מיזם משותף למפעל לייצור חיסונים. היא אף התייחסה לאפשרות כי דנמרק תרכוש עודפי חיסונים מישראל.

  מדיה וקבצים בנושא מדה פרדריקסן בוויקישיתוף

•   מדה פרדריקסן, ברשת החברתית פייסבוק
• מדה פרדריקסן, באתר הפרלמנט הדני