מגילת מקצת מעשי התורה (או MMT, 4Q394-4Q397), היא מגילה שנמצאה בין מגילות מדבר יהודה .
המגילה מכילה עשרים ושנים עניינים, בהם חלוקות שתי קבוצות בדעותיהן. אף על פי שהמגילה מתארת חילוקי דעות, היא נכתבה באופן של כבוד כלפי הקבוצה החולקת.
עשרות קטעים של המגילה נמצאו במערה 4 במערות קומראן בה נמצאו 15,000 חלקי מגילות ממגילות רבות. הקטעים חוברו יחד לכדי שש מגילות חלקיות: 4Q394, 4Q395, 4Q396, 4Q397 4Q398, 4Q399, אשר יחדיו כוללות כ-130 שורות, אשר על פי ההערכה מהוות שני שלישים מהטקסט של המגילה המקורית.
זוהי מגילה קדומה יחסית מבין המגילות שנמצאו בקומראן. המגילה מתארת בעצם את ייסוד כת קומראן, שנבע כתוצאה מכך שמנהיג הממלכה החשמונאית קיבל מסורת הלכתית שונה מהם. חוקרי המגילה מתארכים אותה למחצית המאה ה-2 לפנה"ס - סמוך לפיצול הכיתתי שהתרחש בזמן ההוא, כשהמלך החשמונאי ככל הנראה קיבל את ההלכה הפרושית.
בסוף המגילה, הכותב משבח את הנמען, וכותב: "ואף אנחנו כתבנו אליך מקצת מעשי התורה שחשבנו לטוב לך ולעמך ש[ראינו] עמך ערמה ומדע תורה הבן בכל אלה ובקש מלפניו [מהאל] שיתקן את עצתך והרחיק ממך מחשבת רשעה ועצת בליעל בשל שתשמח באחרית העת במצאך מקצת דברנו כן ונחשבה לך לצדקה בעשותך הישר והטוב לפניו לטוב לך ולישראל".
ככל הנראה את המגילה כתב מייסד הכת, שמכונה בכמה מגילות בשם "מורה הצדק". בסוף המגילה, הכת כותבת את מוצאה: "ואתם יודעים שפרשנו מרוב העם ומכל טמאתם ומהתערב בדברים האלה ומלבוא עמהם לגב אלה, ואתם יודעים שלא ימצא בידנו מעל ושקר ורעה, כי על אלה אנחנו נותנים את נפשנו" (ג:7-9) - משמע שהכת הייתה שייכת לזרם המרכזי של ההמון, אך לאחר שלטענתה רוב העם חטא והלך בדרך הלכתית אחרת, הם נאלצו לפרוש ולהיפרד ממנו, וכנראה זה גרם להתבדלותם.
בעבר זיהו רוב החוקרים את כת קומראן (כותבי מגילות מדבר יהודה) עם כת האיסיים, המוזכרת בספרי ההיסטוריונים של בית שני. זאת בשל הדמיון הרב בין התיאורים של כת זו אצל יוסף בן מתתיהו ואצל פילון האלכסנדרוני, לבין הממצאים הייחודיים שנמצאו באזור. עם זאת, מגילת מקצת מעשי התורה מחזקת את העמדה המזהה את אנשי קומראן עם הצדוקים או פלג שלהם, בגלל מספר הלכות במגילה התואמות את ההלכה הצדוקית כפי שהיא מופיעה בספרות חז"ל.
חנן אשל משער שהנמען של המגילה היה יונתן הוופסי שכונה מאוחר יותר על ידי כת קומראן "הכהן הרשע", אך שהמגילה נכתבה בתקופה טרם יצא המנהיג החשמונאי נגד מורה הצדק של הכת ועל כן עוד ייחסו לו אנשי הכת כבוד וקיוו שיאמץ את גישתם ההלכתית.
המגילה נכתבת כמכתב בו מוצגים הלכות בהם הכותב חולק על עמדה אחרת ומבקש מהנמען לקבל את הפרשנות של הכותב במקום את הפרשנות האחרת. המגילה הייתה מורכבת מ-4 חלקים: הקדמה שלא נמצאה, תיאור הלוח, רשימת נקודות מחלוקת בהלכה וסיום בו מוסבר מדוע אנשי הכת עברו למדבר ופרשו מעל ההמון ובקשה מהנמען לקבל את עמדת הכת בהלכה.
נקודות המחלוקת במגילה כוללות:
הכת אסרה לקבל בהמות (לצורך קורבנות) ותרומות של נוכרים. לעומת זאת, הפרושים אמנם הגבילו את הדבר, אך התירו במצבים מסוימים.
הכת אסרה על כמה אנשים פגומים בגופם או במוצאם להיכנס למקדש - עמוני, מואבי, ממזר, פצוע דכה, כרות שפכה, חירש וסומא. בניגוד לפרושים, שאמנם אסרו על ישראל-כשר להתחתן איתם (חוץ מחירש וסומא), אך לא אסרו עליהם להיכנס למקדש.
פרופסור אלישע קימרון, שחקר וההדיר את המגילה, תבע בעזרת עורך הדין יצחק מולכו את הרשל שנקס ואחרים שפרסמו את ההדרת המגילה שהוכנה על ידי קימרון בלי רשותו ומבלי לציין את שמו. השופטת דליה דורנר קיבלה את התביעה, ופסק הדין אושר בבית המשפט העליון. על המשפט נכתב ספר.
This article uses material from the Wikipedia עברית article מגילת מקצת מעשי התורה, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.