לוסי אהריש: עיתונאית ערבייה-ישראלית המגדירה עצמה גם כפלסטינית

לוסי אהריש
لوسي هريش

לידה	18 בספטמבר 1981 (בת 42) נצרת, ישראל
שם לידה	لوسي هريش
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
עיסוק	עיתונאית, מגישת טלוויזיה ואשת תקשורת
מעסיק	ערוץ 10, הערוץ הראשון, ערוץ 2 (קשת ורשת), i24NEWS, אקו 99FM, דמוקרטTV, חדשות 12, רשת 13
סוג כתב	מגישת טלוויזיה ורדיו
תחום סיקור	אקטואליה פוליטית, דו-קיום יהודי–ערבי–פלסטיני
בן או בת זוג	צחי הלוי (10 באוקטובר 2018–?)
מספר צאצאים	1
קישורים חיצוניים
פייסבוק	LucyAharishFanPage
טוויטר	lucyaharish

כיום משמשת כמנחה בתוכניות אקטואליה (ביניהם "שיחת היום") וחדשות בערוץ רשת 13.

אהריש נולדה בנצרת, ישראל, להורים ערבים-מוסלמים, מערוף וסלווא אהריש. היא גדלה בדימונה עקב עבודתו של אביה, ולכן התחנכה במסגרות יהודיות. ב-1987 כשהייתה כבת חמש מחבל פלסטיני זרק שני בקבוקי תבערה לעבר רכבם המשפחתי כחלק מהאינתיפאדה הראשונה במהלך ביקור בעיר עזה, אהריש והוריה הצליחו להימלט ללא-פגע, אך בן דוד פעוט שהיה עמם סבל מכוויות קשות בכל גופו במשך חודשים. אהריש חוותה בבית הספר אלימות מילולית וגזענות מיהודים עקב מוצאה הערבי, בפרט על רקע פיגועי טרור פלסטינים נגד ישראלים ויהודים באותה העת.

ב-2014 סיפרה אהריש בריאיון למגזין פירמה מבית "גלובס" כי לעמדתה התקשורת הישראלית חייבת להיות מאוזנת לכל נרטיב, אובייקטיבית ועם מחויבות להבאת האמת, ובו גם אהריש צוטטה באומרה: ”כשאתה עיתונאי, אתה לא ערבי, יהודי או פלסטיני.”

היא פעילה לדו-קיום יהודי–ערבי–פלסטיני, ועל כן מביעה עמדות מתונות ושמאליות בכלי התקשורת. היא מגנה גזענות וקיפוח כלפי ערביי ישראל והפלסטינים, וב-17 במרץ 2015 אהריש אף מתחה ביקורת נוקבת על קריאות האזהרה לציבור הבוחרים היהודי בישראל, מפי ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו: "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי".

ב-20 באפריל 2015, התראיינה אהריש ל-"The Times of Israel" וסיפרה שכעיתונאית היא עייפה מלהתמודד עם "תרבות ההתקרבנות" משני צדי המתרס להרגשתה.

בנוסף באותו ראיון, אהריש סיפרה שעת הפיכתה לבגירה, חוותה חוויה מטלטלת שעיצבה את דמותה בעקבות הסכסוך. לאחר שנסעה באוטובוס על כביש 1 - המפריד בין מזרח ירושלים למערבה - אהריש ראתה דרך החלון חייל צה"ל מוציא ארבעה צעירים מתוך מסחרית, מבקש מהם להסתובב אל הקיר ולהרים את חולצותיהם, בו בעת שהוא בודק להם את התעודות ובמקביל מכוון את נשקו לעברם, כשלבסוף אמרה אהריש על "נפילת אסימון" מכיוונה.

כעיתונאית ומגישה ברדיו ובטלוויזיה

ב-2007 חזרה אהריש מגרמניה, והחלה לשמשה ככתבת חדשות לענייני פלסטינים והגדה המערבית, וכמבזקנית חדשות בערוץ 10, באותה עת הפכה גם לערבייה-הישראלית הראשונה המגישה חדשות בעברית. שימשה גם כחברת מערכת הערוץ הראשון של רשות השידור, כעורכת מגזין חדשות לילדים לשעות אחר הצהריים.

בשנים 2007–2008 הייתה מגישת חדשות וכתבת שטחים בחדשות 10.

ב-2009 הגישה את תוכנית הבוקר של תחנת הרדיו אקו 99FM, לצד עמנואל רוזן ומיה בנגל.

ב-2013 הגישה לצד יואב לימור את תוכנית הבוקר "יום חדש" של הזכיינית קשת בערוץ 2. באותה שנה, שימשה אהריש חברת פאנל בתוכנית התרבות "מועדון המבקרים" בערוץ 2. ביולי 2013 החלה להגיש חדשות באנגלית בערוץ החדשות הבינלאומי של i24NEWS מאולפנים שהוקמו בנמל יפו, המשדר חדשות 24 שעות ביממה בשלוש שפות ערבית, אנגלית וצרפתית. באותה שנה שימשה כפאנליסטית בתוכנית "מועדון המבקרים" והנחתה את "הבוקר של קשת".

הייתה מגישה של תוכנית החדשות הערב בשפה האנגלית ב-i24news בשנים 2013–2016. במסגרת זו, בזמן מבצע צוק איתן של צה"ל ביולי 2014 מתחה ביקורת קשה על ארגון החמאס, על כך שעשה שימוש באזרחים כמגן אנושי, וקראה לתושבי רצועת עזה להתמרד כנגד השלטון הנוכחי ברצועה.

מ-2014 עד ספטמבר 2017 ומאפריל 2018 עד ינואר 2019, החלה להנחות את תוכנית האקטואליה "שיחת היום" של הזכיינית רשת בערוץ 2, ששודרה שלוש פעמים בשבוע, בבקרים.

 

ב-14 באוקטובר 2015 התבטאה בתוכניתה זו בדאגה בנוגע לדו-קיום ערבי–יהודי ובנוגע להשלכות של גל הטרור הפלסטיני והמהומות של ערביי ישראל באוקטובר 2015, על עתיד החברה הערבית ובמיוחד על צעיריה. בדבריה הוציאה גינוי לטרור הערבי ואת ההנהגה הערבית שבמקום להרגיע את הרוחות מסיתה לאלימות, ששלל את טענת הפלסטינים על יהודים שעולים להר הבית לא מצדיק טרור מצד אחד או מעשי רצח מצד שני של חפים מפשע.

בשלהי שנת 2015, ערב יום העצמאות ה-67 למדינת ישראל היא השיאה משואה בטקס המרכזי בהר הרצל, שהיה בסימן "ישראלים פורצי דרך". בריאיון שנערך עמה עם בחירתה למעמד זה, אמרה: "המשואה הזאת היא לא שלי, היא של המשפחה שלי שחינכה אותי בדרך מסוימת. היא עבור כל הישראלים, יהודים, ערבים, מוסלמים ונוצרים, בלי הגדרות. זה בשביל כולם".

ב-2016 גילוי דעת שפרסמה בנושא הטבח במלחמת האזרחים בסוריה, קיבל פרסום רב בעולם.

בשנים 2017–2018 הנחתה את סדרת הדוקומנטריה "המשפיעים" ברשת 13. מנובמבר 2017 עד ינואר 2018, הנחתה עם אודי סגל את "לפני החדשות" ברשת 13

ב-2019 החלה להגיש תוכנית רדיו שבועית בגלי צה"ל יחד עם ג'קי לוי. בסוף שנת 2019 השתתפה בפאנל החדשות "אולפן שישי" בערוץ 12, שהנחה דני קושמרו. בשנים 2019–2020 הנחתה את תוכנית האקטואליה לילדים ונוער "רק בהצבעה" בכאן חינוכית.

במרץ 2020 החלה להנחות עם קובי מידן את התוכנית "סוכן תרבות" בערוץ כאן 11 של תאגיד השידור הישראלי, אך עבודתה זו הופסקה לאחר שבוע. יום קודם לכן הנחתה אהריש מחאת רשת מטעם ארגון דרכנו ועמותת התנועה למען איכות השלטון נגד ממשלת ישראל, על רקע המשבר הפוליטי בישראל וצעדי חירום שננקטו בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל. היו שקשרו בין תפקידה בהנחיית המחאה ובין הפיטורים מכאן 11, אולם הנהלת התאגיד נימקה את המהלך בשינוי לוח השידורים בצל משבר הקורונה, ללא קשר לתפקידה של אהריש בהנחיית המחאה.

במאי 2020 הקימה יחד עם ארגון "דרכנו" את ערוץ התקשורת האינטרנטי הראשון במימון המונים בשם "דמוקרטTV". הערוץ משדר מספר תוכניות, בהן המהדורה המרכזית בהנחייתה של אהריש.

מאז 2023 אהריש משמשת כמנחה בתוכניות אקטואליה וחדשות בערוץ רשת 13.

תוכניות בידור ומציאות, סדרות דרמה וסרטים

ב-2008 שימשה ככתבת וכמראיינת במגזין הבידור "ערב טוב עם גיא פינס" בערוץ 3. ב-2012 שיחקה סדרת הדרמה הקומית "תנוחי" בערוץ 3 בתור ג'יהאד אל אסוואד. בשנים 2012–2013 גילמה מזכירת בית משפט בתוכנית הסטנד-אפ "מחוץ לחוק" הטלוויזיונית, בהוט קומדי סנטרל. ב-2015 השתתפה בתוכנית הבידור "אנחנו במפה" בהוט3, בתור מזכירת הקומץ. ב-2017 השתתפה בסדרת הדרמה "כבודו" ב-yes בתור נורה אבו סאלם, אשתו של חאלד. ב-2020 התמודדה בשעשועון הריאליטי "הזמר במסכה", בקשת 12, בתור החסידה והודחה תשיעית..

ב-2013 שיחקה בסרט הפוסט-אפוקליפטי "מלחמת העולם Z", בתור אישה פלסטינית. באותה שנה שיחקה בסרט הדרמה "תחת אותה השמש", בתור אביר. ב-2014 שיחקה בסרט הדרמה "ערבאני" בתור יוסרא, ובסרט הדרמה "אושר עטוף בשמיכה" בתור נאדל.

בסתיו 2015 החלה לשמש כפרזנטורית של רשת האופנה הישראלית "מאוזנר".

ב-2019 שיחקה בסרט הסאטירה "המוסד" בתור סיגי 3000. ב-2022 שיחקה בסרט הדרמה "גרגירי חול" של יהל וגיתית כברי, בתור ורד.

ב-2021 הייתה אחת מחמשת המשתתפים המרכזיים בעונה התשיעית של הדוקו-ריאליטי "מחוברים" של הוט, בין השאר לצד בעלה.

בגיל 18 עזבה את בית הוריה, על מנת ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, ולה תואר ראשון בתיאטרון ובמדעי המדינה. לאחר מכן, למדה עיתונאות במשך כשנתיים בבית הספר לתקשורת "כותרת" שבתל אביב, וכן עשתה התמחות בכלי תקשורת בגרמניה במשך חצי שנה..

ב-10 באוקטובר 2018 נישאה לשחקן והמוזיקאי היהודי-ישראלי צחי הלוי, לאחר כארבע שנות זוגיות, שנשמרה בסוד מחשש להתנכלויות גזעניות משני הצדדים. במרץ 2021 נולד בנם הבכור, ואהריש סיפרה שהם בחרו לרשום אותו כ"ללא-דת".

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: לוסי אהריש
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לוסי אהריש

•   לוסי אהריש, ברשת החברתית פייסבוק
•   לוסי אהריש, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   לוסי אהריש, ברשת החברתית אינסטגרם
• לוסי אהריש, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
•   לוסי אהריש, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• לוסי אהריש, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• בלוג רשמי
• ערן סויסה, מיס לוסי: ריאיון עם לוסי אהריש, באתר nrg‏, 21 בנובמבר 2008
• דורון חלוץ, לוסי אהריש לא מתכוונת להיות ערביית המחמד שלכם, באתר הארץ, 3 ביולי 2009
•   בן שני, ‏"אנשים בלילה" עם לוסי אהריש, באתר iCast‏, 1 במאי 2013
• חן מענית, ‏לוסי אהריש: ״אני צריכה קצת להתרחק מכאן ולהתגעגע״, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2014
• יורם יובל בשיחת נפש עם לוסי אהריש, טלוויזיה חינוכית, 27 בנובמבר 2014
• ערן סויסה, עצמאית בשטח, באתר ישראל היום, 20 במרץ 2015
•   לוסי אהריש: "השתיקה של ממשלת ארה"ב היא לא הגיונית", באתר גלובס, 16 באוקטובר 2015
•   רותי שילוני, ‏לוסי אהריש: "כולם יוצאים נגדי, אני לא מפחדת", באתר ‏מאקו‏, 17 באוקטובר 2015
•   רן בוקר, לאן את הולכת, לוסי אהריש?, באתר ynet, 30 בינואר 2016
• אורלי גולדקלנג, חזקה מהרוח: לוסי אהריש במרכז הסערה, באתר nrg‏, 22 באפריל 2016
•   אדם סרור‏, לוסי אהריש: "אני מקבלת איומים על חיי מערבים ויהודים", באתר וואלה!‏, 18 באוגוסט 2016
•   יהודה נוריאל, "תראה את הגזענות בין היהודים לבין עצמם. לפי צבע עור! זו גזענות נאצית. ועם כזה, ששכח את ההיסטוריה שלו - לא יכול להיות דמוקרטי", באתר "ידיעות אחרונות", 28 באוקטובר 2016
•   איתי אילנאי, "הייתי מתה מבפנים אם לא הייתי יכולה לצעוק את מה שכואב לי", באתר "ידיעות אחרונות", 21 ביוני 2017
•   איתי שטרן, לוסי אהריש: "ואם הייתי אתיופית, היה לי קל יותר?", באתר הארץ, 16 באוגוסט 2017
• איימן סיכסק, לוסי אהריש: "אני גם ערבייה וגם ישראלית. אני לא במשבר זהות ולאנשים קשה לקבל את זה", באתר את, 1 באוקטובר 2017
• שיר זיו, "הרבה אנשים רוצים לראות אותי נכשלת, ולא בא לי לתת להם את התענוג הזה", באתר ישראל היום, 10 במאי 2018
•   פגישה עם רוני קובן, כאן 11, 15 באוקטובר 2018,, סרטון באתר יוטיוב
•   יהודה נוריאל, "בתוך תוכי ידעתי, מהרגע הראשון, שצחי הולך להיות האבא של הילדים שלי. קול פנימי אמר לי: תילחמי. תלכי עד הסוף", באתר "ידיעות אחרונות", 3 באפריל 2019
•   דנה ספקטור, "בדיוק חשבתי שהנה הכל הסתדר לי וכאילו חיכו לי בפינה. את מאושרת? טוב לך? יופי, עכשיו בואי וניקח לך את הכל", באתר "ידיעות אחרונות", 16 באפריל 2021
•   דוד ורטהיים‏, "אתם נזכרים בי רק כשיש בחירות, ואתם צריכים שאני אציל אתכם מבן גביר", באתר וואלה!‏, 13 ביולי 2023