חורשת האקליפטוס: שיר של נעמי שמר

שמר, בת הקיבוץ, כתבה את השיר בשנת 1962 למחזמר "כיצד שוברים חמסין", שהועלה לציון סיום המחזור הראשון של בית הספר היסודי בקבוצת כנרת, לילידי 1948, שכונו ילדי "מחזור העשור".

"חורשת האקליפטוס"

אבן סימון בחורשת האקליפטוס בקיבוץ כנרת. על האבן (תחתית) חקוק חלק מהפזמון של השיר.
שיר
שפה	עברית
כתיבה	נעמי שמר
לחן	נעמי שמר

בתחילה נקרא השיר "על חוף הירדן", ובהצגה המקורית שרה את השיר, בקול סופרן גבוה וצלול, הילדה עמית חדש מכנרת. ההופעה המוצלחת של ילדי כיתה ח' הרשימה מאוד את עורכי קול ישראל, שהקליטו אחר כך את פזמוני ההצגה באולפני הרדיו בתל אביב. את כל השירים שהוקלטו ביצעו ילדי כנרת, פרט לשני שירים שביצעו זמרים מקצועיים בליווי הילדים: "כיצד שוברים חמסין", בביצוע גדעון זינגר, ו"על חוף הירדן", בביצוע אילנה רובינא, שהייתה פופולרית מאוד באותם ימים. השירים נוגנו ברדיו מפעם לפעם, אך הם היו מצויים על סרט הקלטה ולא על גבי תקליט שדרים, כך שההשמעות היו נדירות ולא נכנסו לתודעת המאזינים.

בשנת 1966 חידשה נעמי שמר את השיר עם להקת הבנות "האחיות שמר", הורידה את הבית השני של השיר, ונתנה לו את שמו "חורשת האקליפטוס". הלהקה כשלה מסיבות שונות, והקלטת השיר נגנזה עם שאר הקלטות הלהקה.

בתחילת 1967 נכלל השיר בסדרת הקלטות שערכה רבקה רז לקול ישראל, אך גם הפעם הוא בקושי הושמע.

רק ב-1968 התפרסם השיר בביצועו של צוות הווי הנח"ל, בתוכניתו "כמה טוב", כדואט של אופירה גלוסקא וצילה דגן. זאת, לאחר שקצין החינוך של הנח"ל דאז, איצ'ה גולן, גיבש חבורת זמר ששרה שירים חדשים וישנים ברמה מוזיקלית גבוהה למדי, וקיבל מנעמי שמר חלק משיריה של להקת האחיות שמר, שהתפרקה. נגן האקורדיון של קטע הפתיחה בביצוע המוכר של צוות הווי הנח"ל הוא ראובן צומן, חבר הצוות, ושאר הנגנים הם ככל הנראה אזרחים, שהשתתפו רק בהקלטה.

באותה שנה (שנת 1968) הוקלט השיר על ידי הזמרת הצעירה ירדנה שלומי, ונכלל באלבום סולו "משירי חיל הים" שבביצועיה הקוליים.

בהמשך בוצע השיר על ידי אמנים רבים נוספים, ועל פי נתוני אקו"ם יש לו מעל ל-120 גרסאות שונות. הזמרת האיטלקית-בלגית לארה פביאן ביצעה אותו בעברית כמה פעמים, ובעקבות זאת נשמעו קריאות בלבנון להחרימה.

את חורשת האקליפטוסים שעליה נכתב השיר נטעו בכנרת ראשוני היישוב, והיא סיפקה צל לילדי כנרת ודגניה. הודעה בעיתון "הפועל הצעיר" מ-1912 מלמדת כי בשנה זו ניטעה חורשת האקליפטוס כמצבה לזכרו של מנחם שמואלי (ממשי) במלאת שנה למותו, וגם בשלט שהתקינה המועצה לשימור אתרים בכניסה לחורשה מצוין כי היא ניטעה ב-1912. עם זאת ישנה מחלוקת בין חברי קבוצת כנרת באשר לתאריך הנטיעה המדויק, ולא מוסכם אם היא ניטעה ב-1912, ב-1917 או ב-1921. קבוצת כנרת הוקמה ב-1913, והשיר נכתב 48 שנים אחר כך ("חלפו האביבים, חצי מאה עברה").

השורה "מעבר לירדן רעמו התותחים" נוגעת ככל הנראה לקרב בדגניה, הקיבוץ הסמוך לקבוצת כנרת, שמה שמפריד ביניהם הוא הירדן.

השורה "וריח המלוח על המים" עוררה ביקורת בוטנית לאור העובדה שלצמח זה אין ריח. נעמי שמר, שנדרשה לעניין, הסבירה זאת בכך שכאשר שיחי המלוח תלויים ונרטבים על הירדן, הם מעלים בלילה ריח אופייני, שלו קראה "ריח המלוח". נוסף על כך, לדברי פרופסור אבינעם דנין, לצמח המלוח יש ריח מובחן כאשר מועכים את עליו או את גבעוליו.

 

ב-1970 אמרה נעמי שמר על "חורשת האקליפטוס":

לרגע דימיתי כי פינה זו בעמק הירדן שבה זכיתי להיוולד היא היחידה שנוצרו בה דברים אמיתיים, שיש להם התחלה, המשך ומשמעות: הראשונים נטעו חורשה – החורשה היתה לשיר – השיר חוזר אל הנוטעים – והתנועה נמשכת.

— נעמי שמר, 1970

ב-2008, הוחלט לקרוא לחורשה בקבוצת כנרת, על שמה של שמר.

•   מידע על היצירה "חורשת האקליפטוס" באתר מיוזיק בריינז
• "חורשת האקליפטוס" באתר בית לזמר העברי
• "חורשת האקליפטוס" באתר של אקו"ם
• מילות השיר, באתר שירונט
• "חורשת האקליפטוס" - בביצוע הזמרת ירדנה שלומי, באוסף "שיר עד", של העמותה למורשת הזמר העברי באתר YouTube
• חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה, מסלול מוצע לטיול באתר מועצה אזורית עמק הירדן
• דויד פרץ, ניתוח השיר חורשת האקליפטוס מאת נעמי שמר, באתר "תרבות•il"
• אברהם זיגמן, ממסיבת סיום ועד פנתיאון הזמר העברי: הגלגולים של "חורשת האקליפטוס", באתר ynet, 27 ביוני 2021