זיכר: רשימת ערכים

הזיכר הוא אחת הפרקטיקות החשובות ביותר באסלאם, ולרוב נעשה באמצעות חזרה על מנטרות קצרות או חזרה על שמותיו של אללה, במחשבה או בדיבור. באופן מסורתי, המוסלמים נוהגים לספור את השמות של אללה או את המשפטים עליהם הם חוזרים על מחרוזת של חרוזי תפילה, או על אצבעות היד הימנית.

לפי מילון מריאם-ובסטר ההגדרה של זיכר היא "הנוסחה הטקסית של אחווה סופית הנאמרת במסירות בשבח אללה וכאמצעי להשיג חוויה אקסטטית".

לפי אינציקלופדית בריטניקה, זיכר הוא "תפילה טקסית או ליטאניה המתורגלים על ידי מיסטיקנים מוסלמים במטרה להאדיר את אלוהים ולהשיג שלמות רוחנית". הגדרה מילונית אחרת היא שהזיכר "מייצג את הדרכים להזכיר את אלוהים".

על פי המסורת האסלאמית, זכירת אללה - בריכוז ובמודעות, היא המטרה הסופית של כל מעשי הפולחן. אם הזַאכִּיר (ذَاكِر, זה שעוסק בזיכר) מתרכז באללה בלבו ובמעשיו, הוא יגיע לדרגה רוחנית כה גבוהה, עד כדי כך שהשטן לא יוכל לגבור עליו ולא יוכל לזכות בשליטה עליו. חלק מחכמי הדת האסלאמית אומרים שאם הלשון מדקלמת אך הלב חסר תשומת לב, ההשפעה והיתרונות של הזיכר פוחתות.

מוסלמים מאמינים שהזיכר הוא אחת הדרכים הטובות ביותר להגיע לרמות הגבוהות יותר בגן העדן, ולהאדיר את ייחוד השם.

קריאת הקוראן בדבקות נחשבת לאחת הדרכים הנעלות ביותר לעשות זיכר. על פי המסורת האסלאמית, הקורא כל אות מהקוראן מקבל מאללה גמול על עשרה מעשים טובים. גמול זה ממחיש בעצם את משקלו של הקוראן מבחינת המקום הראוי לו בחייו של המוסלמי, ואת החשיבות שעל המוסלמי לתת לו.

קריאת סורת אל-אח'לאץ נחשבת כשקולה לקריאת שליש מהקוראן. קריאת הסורה הזו במשך 10 פעמים ברציפות מבטיחה, לכאורה, ארמון בגן העדן. קריאת סורת אל-עאדיאת או סורת א-נצר או שווה לקריאת רבע מהקוראן.

• מוחמד אמר "אספר לכם על המעשה הטוב ביותר, הטהור ביותר בעיניו של ריבונכם..." אז חבריו ענו לו "כן", והוא ענה "זכר אללה".
• "אנשים לא יושבים בחוגים שבהם מזכירים את אללה מבלי שכתוצאה מכך המלאכים פורשים מעליהם את כנפיהם ואללה מזכיר אותם לאלו שנמצאים סביבו".
• "אין דבר שגורם לישועה גדולה יותר מעונשו של אללה מאשר הזכרת אללה".
• "אנשי גן העדן לא יצטערו למעט על דבר אחד בלבד: על שעה שחלפה ובה הם לא הזכירו את אללה".

  מדיה וקבצים בנושא זיכר בוויקישיתוף

• זיכר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
•   סיגלית בנאי, טקס זִיכֶּר סוּפי בל"ג בעומר בירושלים, באתר הארץ, 31 במאי 2022