דראווידים

דראווידים הם קבוצה אתנו-לשונית שמוצאה בדרום הודו, הדוברת אחת מהשפות הדראווידיות.

ישנם כ-245 מיליון דוברי שפות דראווידיות כשפת אם. דוברי דראווידית מהווים את רוב האוכלוסייה בדרום הודו והם נמצאים במקומות שונים בפקיסטן, אפגניסטן, בנגלדש, האיים המלדיביים, נפאל, בהוטן וסרי לנקה.

דראווידים
Dravidian peoples
תפוצת השפות הדראוודיות
תפוצת השפות הדראוודיות
אוכלוסייה
245 מיליון
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
הודוהודו הודו
פקיסטןפקיסטן פקיסטן
אפגניסטןאפגניסטן אפגניסטן
בנגלדשבנגלדש בנגלדש
המלדיבייםהמלדיביים המלדיביים
נפאלנפאל נפאל
בהוטןבהוטן בהוטן
סרי לנקהסרי לנקה סרי לנקה
שפות
טלוגו, טמילית, מלאיאלאם וקאנדה
דת
הינדואיזם

לפי המחקר בני תרבות עמק האינדוס דיברו פרוטו-דראווידית (אנ'). השפה הסתעפה לשפות דראווידיות שונות, בהן פרוטו טמילית כולל טלוגו קדומה סביב המאה האחת עשרה לפני הספירה.

אטימולוגיה

מקור המילה בסנסקריט drāviḍa הוא טמילית.

קבוצות אתניות

הקבוצות האתניות הדראווידיות הגדולות הן טלוגו ממדינת אנדרה פרדש ומדינת טלנגאנה, טמילים ממדינות טאמיל נאדו, סרי לנקה, מלזיה ו-סינגפור, אנשי קנדינג ואנשי טולו ממדינת קרנאטקה ומלאים ממדינת קרלה.

שפות

דראווידים 
עץ השפות הדראווידיות (באנגלית)

השפות הדראווידיות המדוברות הם טלוגו (తెలుగు), טמילית (தமிழ்), קאנדה (ಕನ್ನಡ), מלאיאלאם (മലയാളം), ברהוי (براہوئی), טולו, גונדי (אנ') ו-קודאבה טאק.

ההשפעה הדקדוקית הדראווידית על המבנה והתחביר של השפות ההודו-אריות נחשבת גדולה בהרבה מההשפעה הדקדוקית ההודית-ארית על השפות הדראווידיות. כמה בלשנים מסבירים את החריגה הזו בטענה כי השפה ההודו-ארית התיכונה והשפה ההודו-ארית החדשה נבנו על מצע דראווידי. ישנן גם מאות מילות מושאלות דראווידיות בשפות הודו-אריות, ולהפך.

לפי דייוויד מקלפין השפות הדראווידיות התפתחו בהודו לאחר הגירת הדראווידים מהעיר העתיקה עילם ששרידיה ממוקמים בדרום מערב איראן המודרנית. בשנות ה-90 טענו רנפרו וקוואלי-ספורצה כי הדראווידים היו חקלאים קדומים שחיו בחלק האיראני של הסהר הפורה. הזרם המרכזי במחקר דוגל בגישה שהדראווידים הם אוכלוסייה ילידית בהודו ועקבותיה קדומים למדי.

השפה הפרוטו דראווידית לא הותירה תיעוד כתוב למעט לוחות חרס עם אידאוגרמות בתרבות עמק האינדוס.

היסטוריה

מוצא קדמון

דראווידים 
הנערה הרוקדת, פסל ברונזה פרהיסטורי שנעשה בשנת 2300 לפני הספירה בקרוב על-ידי אמן דראווידי בעיר מואנג'ודארו מתרבות עמק האינדוס

מקורם של הדראווידים נתון למחלוקת ודיון בקרב החוקרים. הגישה המרכזית במחקר היא שהדראווידים היו ילידי תת-היבשת ההודית, אך מוצע גם מוצא מערב אסיאתי. לפי המחקר, בני ציוויליזציית עמק האינדוס היו דראווידים, ומתרבות זו היגרו הדראווידים לדרום הודו בתחילת האלף השני לפני הספירה. יש המציעים כי אירוע הגירה זה התרחש זמן לא רב לפני הגעתם של דוברים הודו-ארים, שאיתם יצרו הדראווידים אינטראקציה אינטנסיבית.

לפי הגישה המרכזית במחקר הדראווידים הקדמונים נוצרו ממיזוג של שתי אוכלוסיות פרהיסטוריות: אוכלוסייה דרום הודית ילידית (ציידים לקטים ילידי דרום הודו הקשורים בקשר רחוק לאנדמנים (אנ')), וחקלאים מאיראן הנאוליתית.

אף על פי שבעידן המודרני דוברי השפות הדראווידיות השונות התפשטו בעיקר בחלק הדרומי של הודו, דוברי השפות הדראווידיות היו נפוצים ברחבי תת-היבשת ההודית לפני הנדידה ההודית-ארית (אנ') לתת-היבשת.

מספר מחקרים מראים כי האוכלוסייה האנושית בתת-היבשת ההודית מכילה שני מקורות קדמונים של אוכלוסיות פרהיסטוריות: האחת היא האוכלוסייה הצפון הודית הקדומה Ancestral North Indians (ANI) שמקורה באוכלוסיות הודו-אריות והודו-אסיאתיות שהיגרו לצפון הודו לכל המאוחר לפני 4,200 שנה בקירוב. האחרת היא אוכלוסייה ילידית למחצה של דרום הודו Ancestral South Indians (ASI) שמוצאה ממיזוג אוכלוסייה ילידית של דרום הודו עם חקלאים נאוליתיים מהתרבות העתיקה של עילם.

על פי מחקר קרניומטרי מקיף (Raghavan & Bulbeck et al. 2013) לאוכלוסיות המקומיות של הודו וסרי לנקה יש מוצא קרניומטרי ואנתרופולוגי מובהק. שתי הקבוצות הדרומיות והצפוניות דומות ביותר זו לזו, אך גם מציגות זיקה מסוימת לאוכלוסיות מסוימות באירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה. המחקר הראה עוד כי ילידי דרום אסיה מהווים קבוצה ייחודית המבדילה אותם מה"אוסטרונזים".

ממלכות דראווידיות

עם עליית ממלכת קורו (אנ') החל תהליך של סנסקריטיזציה (אנ') שהשפיע על כל הודו, כאשר אוכלוסיות צפון תת-היבשת ההודית דוברות בעיקר את השפות ההודו-אריות.

במאה השלישית לפנה"ס ואילך התפתחו בהודו ממלכות דראווידיות כמו צ'רה (אנ'), צ'ולה, פאלבה, צ'אולקיה, הוסאלה וממלכת מייסור.

גילדות דראווידיות מימי הביניים וארגוני מסחר מילאו תפקיד חשוב במסחר בדרום מזרח אסיה. סוחרים ומנהיגים דתיים נסעו לדרום-מזרח אסיה ומילאו תפקיד חשוב בהודו כגורם משפיע של האזור.

החל מסוף המאה ה-7, סוחרים דראווידים נתקלו בסוחרים מוסלמים, והמוסלמים הטמילים הראשונים והמוריים הסרי-לנקים הופיעו.

השפעות אירופאיות (1500 ואילך)

חוקרים פורטוגזים כמו ואסקו דה גאמה היו בעלי מוטיבציה להתרחב בעיקר לשוקי התבלינים של קליקוט (שנקרא לאחר מכן קוז'יקוד) בקראלה של ימינו. הדבר הוביל להקמת שורה של מושבות פורטוגזיות לאורך החופים המערביים של קרנטקה וקראלה, כולל מנגלור. בתקופה זו הגיעו גם כמרים ישועיים פורטוגזים והמירו את דתם של מספר קטן של אנשים בקראלה המודרנית, קרנטקה וטמיל נאדו לקתוליות.

נכון לשלהי המאה ה-20, למעט כמה קבוצות קטנות כמו הקורוך (אנ'), הדראווידים נאחזים במורשתם הודית הן בהיבט הלאומי והן בהיבט הדתי. ההשפעה של התרבות ההודית גרמה להתפתחותה של התנועה הלאומנית הדראווידית (אנ') במאה ה-20.

תרבות דראווידית

אמונה דתית

הדראווידים הקדמונים היו ככל הנראה אנימיסטים והשפיעו על אחד הזרמים העתיקים בהינדואיזם, האגמה (אנ') וככל הנראה היו היוצרים של הוודות, שהיו כתבי קודש ובהן הנחיות לפולחן לאלוהויות שונות, דוקטרינות פילוסופיות, פרקטיקות מדיטטיביות, השגת תשוקות וארבעה סוגי יוגה. הפולחן לאלוהויות הכפר (אנ'), כמו גם לצומח ולחי הקדושים בהינדואיזם מוכר כשריד של הדת הדראווידית הטרום וודית. ניתן לראות בהינדואיזם ובוודות היתוך דתי ותרבותי בין דראווידים קדמונים לבין אבותיהם של ההודו-ארים שהיגרו מצפון.

דראווידים 
סייג אגאסטיה, אבי הספרות הטמילית

יצירות דראווידיות-טמיליות עתיקות כמו טולקפיאם (אנ'), עשר האנתולוגיות פאטפופו ושמונת האנתולוגיות אוטוקאי שופכות אור על הדת הקדומה של הדראווידים. אחד האלים המפורסמים במיתולוגיה ההודית-דראווידית הוא סקאנדה הידוע גם כמורוגה, לורד מורוגאן וקריטקיה, אל המלחמה במיתולוגיה ההינדית, בנו של שיווה מפרוואטי. שיווה נתפס גם כאל העליון. איקונוגרפיה מוקדמת של סקאנדה ושיווה מראה קשר הדוק עם תרבות עמק האינדוס.

אלים אחרים שהוזכרו ביצירות הם קרישנה וואלי, אלים מרכזיים בהינדואיזם המודרני.

דראווידים 
מקדש מנקאשי אמן, המוקדש לאלה מנקאשי, בעיר מאדורי.

ברחבי טמילאקם, מלך נחשב לאלוהי מטבעו ובעל משמעות דתית. המלך היה 'נציגו של אלוהים עלי אדמות'. בדרום הודו הדוברת שפות דראווידיות, מושג המלכות האלוהית הוביל לתפיסה מרכזית של המדינה והמקדש.

פולחן האלה האם מעיד על חברה אזרחית שהעריצה את הנשיות. אלה אם זו נתפסה כבתולה, אחת שילדה את כולם באופן ובמהות שהיו קשורים לשאקטיזם. במקדשי ימי הסנגאם, נראה כי היו נשים כוהנות לאלוהויות שונות. בספרות סנגאם, יש תיאור מפורט של הטקסים שביצעה הכוהנת קוראבה במקדש פאלמוטירצ'ולאי.

בקרב הדראווידים הקדמונים הופיע הנוהג להקמת אבני זיכרון, נטוקל ווירגאל ('אבני הגיבורים'), והוא נמשך זמן רב למדי לאחר עידן סנגאם, עד המאה ה-16 בערך. נהוג היה שאנשים שחיפשו ניצחון במלחמה יעבדו את אבני הגיבורים הללו שיברכו אותם בניצחון.

דראווידים 
נטראג'ה, ממלכת צ'ולה.
דראווידים 
פריסה אופיינית של ארכיטקטורת המקדש הדראווידית, המאה ה-9 לספירה

תיאטרון, ריקוד ומוזיקה

דראווידים 
רקדנית קוצ'יפודי.

עדויות ספרותיות לצורה מסורתית של תיאטרון, מחול ומוזיקה מתוארכות למאה ה-3 לפני הספירה. יצירות ספרותיות עתיקות, כמו צ'ילאפטיקארם, מתארות מערכת מוזיקלית וספרותית. התרבות התיאטרלית פרחה בתקופת סנגאם המוקדמת. למסורות תיאטרון הריקוד יש היסטוריה ארוכה ומגוונת שמקורותיה נעוצים במאות הראשונות לפנה"ס. צורות מחול כגון בראטניתם מבוססות על צורות מחול מקדש המכונים "קטיר קסרי" (Catir Kacceri).

מוזיקה קרנטית מקורה באזור הדראווידי של דרום הודו עם ההשפעה הגוברת של המוזיקה הפרסית והסופית על המוזיקה ההודית, הופיעה הבחנה ברורה בסגנון החל מהמאה ה-12 ואילך. יצירות ספרותיות רבות הולחנו בסגנון קרנאטי ועד מהרה היא התפשטה באזורים הדראווידים של דרום הודו.

לכל אחת מהשפות הדרווידיות הגדולות יש תעשיית סרטים משלה כמו קולווד (טמילית), טוליווד (טלוגו), אלמוג (קנאדה), מולווד (מלאילאם). קולווד וטוליווד מייצרים את רוב הסרטים בהודו.

לבוש

דראווידים 
אישה בלבוש בסגנון סארי קראלה וגבר בלבוש בסגנון מונדו

דוברי שפות דראווידיות בדרום הודו לובשים תלבושות מסורתיות מגוונות בהתאם לאזורם, מושפעים במידה רבה ממנהגים ומסורות מקומיות. הלבוש המסורתי ביותר עבור גברים הדרווידיאנית הוא 'לונגי'. לבוש רשמי נקרא 'הדוטי'. הלונגי מורכב מבד כותנה משובץ וצבעוני. הלונגי הוא בדרך כלל לבוש יומיומי, המשמש לעבודה ואילו הדוטי משמש לאירועים רשמיים יותר. לכפריים רבים יש רק לונגי כפריט הלבוש.

הלבוש המסורתי של הנשים הדראווידיות אופייני לרוב הנשים ההודיות, הסארי. סארי זה מורכב מבד עטוף סביב המותניים אשר עוטף את כל הכתף. במקור סארי לבשו באופן חשוף, אך במהלך התקופה הוויקטוריאנית, נשים החלו ללבוש חולצה בנוסף לסארי. למעשה, עד סוף המאה ה-19 רוב נשות קראלה לא לבשו בגדים עליונים ובכפרים רבים, במיוחד בקהילות שבטיות, הסארי נלבש ללא חולצה. ישנם סגנונות רבים ומגוונים של לבוש הסארי המשתנים בין אזורים וקהילות.

קישורים חיצוניים

דראווידים  מדיה וקבצים בנושא דראווידים בוויקישיתוף

הערות שוליים

Tags:

דראווידים אטימולוגיהדראווידים קבוצות אתניותדראווידים שפותדראווידים היסטוריהדראווידים תרבות דראווידיתדראווידים קישורים חיצונייםדראווידים הערות שולייםדראווידיםאפגניסטןבהוטןבנגלדשדרום הודוהאיים המלדיבייםנפאלסרי לנקהפקיסטןשפות דראווידיות

🔥 Trending searches on Wiki עברית:

ריקרדו רודריגסכראמל (סדרת טלוויזיה)ממשלת ישראל השלושים ושבעמדינות לפי שםאוקראינהגבריאל באסוערב הסעודיתפפילומהעמית הלוימשחקי הכס (סדרת טלוויזיה)בית המשפט הגבוה לצדק2023אנה זקז'נבהפוליןביקורת שיפוטיתיאיר גולןהפרעת אישיות נרקיסיסטיתמשרד הביטחוןהתקווהגיורא חמיצרפיגועי 11 בספטמברחטיבת כפירליברטריאניזםמלחמת ההתשהיהודה לייב איגרתומר קאפוןהמחנה הממלכתידינה דייןרומן סורקיןבני ברקכלב הביתנבצרותיאיר נתניהושמאל פוליטי בישראלצבי יחזקאלימלכת היופי של ירושלים (סדרת טלוויזיה)נעם סולברגסברי מרנן (סדרת טלוויזיה)עדן חסוןאס אהיאן זומריועז הנדלאבנר נתניהויוסף אלרוןהמפקח הכללי של משטרת ישראלניימארניקולאה צ'אושסקובעיית P=NPמשה שרתמערכת השמשגדי איזנקוטהלוטוס הלבןערד ניראלי דסהטנטרוםמשה דייןביברס נאתכופריז סן-ז'רמן1984 (ספר)נאור שירייעל איתןפיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2023ארץ ישראלגולדה מאירירון אברהםחד גדיאחמאסיולי אדלשטייןבואש (אמצעי לפיזור הפגנות)חווארהמרקו בלינליאראל סגלמבצע יונתןמיקי זוהרחטיבת הנחל🡆 More