גילנות

את המושג האנגלי, Ageism, טבע בשנת 1969 הגרונטולוג רוברט באטלר, על משקל מילים אחרות המבטאות אפליה, כגון racism (גזענות).

לגילנות יש שני הבטים עיקריים:

• סטריאוטיפ המתקבע על אדם עקב גילו (צעיר, מבוגר, בגיל ההתבגרות וכדומה) בלי להתייחס לתכונותיו האישיות של האדם. מחקרים שנערכו במדינות המערב גילו כי סטריאוטיפ זה קיים במידה זו או אחרת אצל כל אדם.
• הביטוי המעשי לסטריאוטיפ זה, אפליה נגד אדם עקב השתייכותו לקבוצת גיל מבוגר או צעיר.

עקרונית, עשויה גילנות להיות מופנית כלפי כל קבוצת גיל, אך ברוב המקרים מדובר בדעות קדומות כלפי צעירים או כלפי קשישים. הגילנות שונה ממקבילותיה (גזענות, שוביניזם, הומופוביה וכיוצא בזה) בכך שמטבע הדברים, אדם יכול, למשל, להיות גילן כלפי קשישים, ואחר כך להיות קשיש בעצמו. לא כך הדבר לגבי רבות מהדעות הקדומות אחרות - בהן נדיר יותר למצוא אדם המגלה גזענות כלפי קבוצת מיעוט מסוימת, בעודו שייך אליה באופן חלקי או מלא.

גילנות מתקשרת פעמים רבות לאפליה במקומות עבודה. בשונה מאפליה על רקע גזע או מגדר, בדרך כלל האפליה הגילנית לא באה לידי ביטוי בשכר. עובדים מבוגרים מרוויחים בדרך כלל יותר מצעירים בשל הוותק שצברו. עם זאת, מעסיקים נוטים להעדיף עובדים חדשים צעירים, ולהציע תוכניות פרישה מוקדמת לעובדיהן המבוגרים. מחקר שנערך בארצות הברית בעניין גילה כי הסיכוי שחברה תראיין מועמד צעיר גבוה ב-40% מהסיכוי שתבחר לראיין מועמד מבוגר. מחקר שנערך באוניברסיטת קנט שבאנגליה מצא כי 29% מהנשאלים סבלו מאפליה על רקע גיל. מדובר בשיעור גבוה משיעור הסובלים מאפליה על רקע מגדר או גזע.

גילנות באה לידי ביטוי גם בתחומי הבידור. השחקן פירס ברוסנן טען כי החלפתו בתפקיד ג'יימס בונד נבעה מגילנות. עם זאת, נראה (וגם נעשו סרטים תיעודיים בעניין) שהגילנות בעולם הבידור מפלה נשים יותר מגברים וחלה עליהן כבר מגיל צעיר יחסית (נטען למשל שמגיל מסוים שחקנית יכולה לקבל עבודה רק בתפקיד "אמא של").

הדין בישראל

בישראל, בשנות ה-50, התקשו מבוגרים רבים מעל גיל 45, ובמיוחד מעל גיל 55, למצוא עבודה. בלשכות העבודה כלל לא הסכימו לרשום מחפשי עבודה בני 55 ומעלה. במקומות עבודה רבים נקבעו גילאי סף שמעליהם לא יסכימו לקבל עובדים. למשל, באתא סירבו לקבל עובדים מעל גיל 24, בבנק לאומי מעל גיל 28, ובדואר ישראל, אגד ונשר מפעלי מלט ישראליים מעל גיל 30. חברי הכנסת ניסו להתמודד עם בעיית אבטלת הקשישים בדרך של הקצאת סוגים של עבודה לקשישים ונכים. באוגוסט 1953 העבירה הכנסת בקריאה ראשונה את "חוק החצרנים" שיזמה חנה למדן, המחייב בתים משותפים להעסיק חצרן נכה או מעל גיל 50, במטרה לספק עבודה לאנשים מבוגרים. הצעת חוק נוספת הייתה של אידוב כהן שהציע להגביל את העבודה בממכר סיגריות, טבק ובולים לנכים וקשישים בלבד. לאחר שחוקים אלו לא קודמו, הקימה שרת העבודה, גולדה מאיר, ועדה בראשות חנה למדן ולבחינת מצב התעסוקה של קשישים ודרכי פתרון של בעיית האבטלה שלהם. הוועדה המליצה להקצות ענפי תעסוקה לקשישים בלבד, לרשום מובטלים בלשכות התעסוקה עד גיל הפנסיה ולאסור בחוק הימנעות מתעסוקה בגלל גיל.

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, אוסר על אפליית עובדים ומועמדים לעבודה לפי שלל גורמים, ובהם גיל העובד, למעט אם ההבחנה נדרשת ממהותו או אופיו של התפקיד. עם זאת, בחוק גיל פרישה נקבע גיל פרישת חובה, שבהגיע העובד אליו רשאי המעסיק לחייבו לפרוש מהעבודה, ובחוקים אחרים נקבע גיל מרבי לתפקידים שונים, כולל תפקידי שופטים וגיוס למשטרה.

בפרשת רקנטי דן בית המשפט העליון בעתירתם של דיילים שלפי הסכם העבודה הקיבוצי שלהם, נדרשו לפרוש מתפקידם בגיל 60. בית המשפט דחה את טענותיה של חברת "אל על" לפיהן הפרישה נחוצה מאחר שהתפקיד דורש הופעה נאה וכוח פיזי, וקבע כי הדבר מנוגד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. באוגוסט 2012 קבע בג"ץ שהדרישה מעובדי שירות בתי הסוהר לפרוש לפנסיה בגיל 57 אינה חוקית.

חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים מונה, בדומה לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שלל גורמים שאין להפלות לפיהם באספקה של מוצרים ושירותים ובכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים, ובשנת 2014 נוספה לרשימת גורמים אלה הפליה מחמת גיל. בנובמבר 2018 פסק בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה שעל בנק אוצר החייל לשלם פיצוי בסך 15,000 ש"ח לאדם שאותו סירב לקבל כערב מחמת גילו.

• יום הזקנה הבינלאומי

• ישראל דורון - משפט צדק וזקנה (מהדורה שנייה). ג'וינט ישראל, אשל
• ישראל דורון - זיקנה בהיכלים של צדק: זקנים וגילנות בפסיקות בית המשפט העליון. תל אביב: רסלינג. קישור לסקירה על הספר
• מיכל סגל, שגית מור ושירה הנטמן (2014). עמדותיהם של זקנים כלפי מערכת החוק ובתי המשפט במדינת ישראל: סוגיות בנושא נגישות, אמון וגילנות. גרונטולוגיה, מ"א (3). קישור לתקציר המאמר
• ישראל (איסי) דורון, ליאת איילון, שרון שיוביץ-עזרא, אהוד בודנר, נואית ענבר, חיה קורן, חוה גולנדר, חיים חזן, שרה כרמל, שרה אלון, ג’ני ברודסקי, אביבה גולדברג (2013). גילנות בישראל ובאירופה ממצאים ראשונים מתוך הסקר החברתי האירופי (ESS). גרונטולוגיה, ל"ח (2–3). קישור לתקציר המאמר
• שרון שיוביץ-עזרא, איה בן-הרוש, ישראל (איסי) דורון, ליאת איילון, חוה גולנדר, שרה אלון וארתור ליבוביץ. (2011). סקירת כלים למדידה עקיפה של גילנות באמצעות תיאורי מקרה בקרב אנשי מקצועות הבריאות. גרונטולוגיה ל"ח (2–3). קישור לתקציר המאמר
• אהוד בודנר (2011). מקורות לגילנות בקרב זקנים וצעירים. גרונטולוגיה. ל"ח, (2-3). קישור לתקציר המאמר
• ישראל (איסי) דורון (עורך). (2013). גילנות בחברה הישראלית. ת"א: הקיבוץ המאוחד. קישור לתיאור הספר.
• Barbara Macdonald ‏, Look me in the eye : old women, aging, and ageism, San Francisco: Spinsters, Ink, 1st ed, 1983, פרק Barbara's Introduction, ISBN 0-933216-09-2
• ישראל (איסי) דורון, גילנות ואנטי-גילנות בפסיקת בית המשפט העליון, המשפט, י"ד, תשע"א

  מדיה וקבצים בנושא גילנות בוויקישיתוף

• רותי סיני, הארץ‏, "מחפשים רק עובדים צעירים", באתר וואלה!‏, 3 בדצמבר 2006
• יום עיון (תש"ע) במכון ון-ליר בנושא גילנות בחברה הישראלית, באתר יוטיוב
• אורן הוברמן, מתי זה מאוחר מדי?, באתר כלכליסט, 29 במרץ 2012
• משה גורלי, אחרי פסיקת ביה"ד הארצי לעבודה: מה עם בני 67 שלא רוצים לפרוש?, באתר כלכליסט, 1 בינואר 2013
• העולם שייך לצעירים: 7 הענפים בהם הגילנות נפוצה ביותר, באתר ‏מאקו‏, 24 בפברואר 2022