ביל מארי: שחקן אמריקאי

זוכה פרס גלובוס הזהב, פרס הבאפט"א ופרס אמי.

ביל מארי
Bill Murray

לידה	21 בספטמבר 1950 (בן 73) אוונסטון, אילינוי, ארצות הברית
שם לידה	William James Murray
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1973
מקום לימודים	אקדמיית לויולה אוניברסיטת ריג'יס
בן או בת זוג	Mickey Kelly (24 בינואר 1981–29 בינואר 1994) Jennifer Butler (4 ביולי 1997–13 ביוני 2008)
צאצאים	קופר מארי, Homer Murray, Luke Murray
מספר צאצאים	6
פרסים והוקרה	פרס גלובוס הזהב (2003) פרס מארק טוויין להומור אמריקני (2016) פרס אמי לשחקן המשנה הטוב ביותר במיני סדרה או סרט טלוויזיה (2015) פרס אינדפנדנט ספיריט לשחקן הראשי הטוב ביותר (2003) פרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר פרס אמי לבידור בפריים טיים
פרופיל ב-IMDb

מארי נולד באוונסטון, אילינוי שבארצות הברית למשפחה נוצרית-קתולית. הבן החמישי מתשעת ילדיהם של אדוארד מארי ולוסיל (לבית קולינס). שלושה מאחיו אף הם שחקנים: ג'ון מארי, ג'ואל מארי ובריאן דויל-מארי. מארי סיים את לימודיו באקדמיית לויולה, והחל ללמוד באוניברסיטת ריג'יס שבדנוור, אך נשר מהלימודים כדי להתחיל בקריירת משחק.

לאחר הזמנה מאחיו בריאן, מארי הצטרף לחבורת הבידור המאולתר Second City Chicago, שבה למד אצל דל קלוז. בשנים 1973 עד 1975 השתתף בתוכנית הרדיו "The National Lampoon".

בשנת 1975 הופיע לראשונה בטלוויזיה, בתוכנית "סטרדיי נייט לייב עם הווארד קוסל" ברשת ABC. פרסומו הגדול בא לראשונה כאשר הצטרף לצוות התוכנית "סטרדיי נייט לייב" ברשת NBC, שם החליף את צ'בי צ'ייס. ההתחלה לא הייתה מוצלחת עבורו. לעיתים קרובות הוא טעה בשורות שלו, ונראה מגושם מול המצלמה. צ'ייס היה אחד השחקנים האהובים ביותר בתוכנית, ומארי קיבל מכתבי שנאה ממספר מעריצים. כאשר צ'ייס הופיע בהופעת אורח באותה עונה, פתחו השניים בריב מאחורי הקלעים. אך בתום עונתו הראשונה של מארי, הוא החל להפגין את אישיותו השנונה והנינוחה. הדמויות שגילם, כגון ניק זמר המועדונים וטוד דילמוקה החנון, היו לפופולריות מאוד בקרב הצופים. ב-1977 אף זכה בפרס אמי על כתיבה לתוכנית קומית. עם עזיבתם של דן אקרויד וג'ון בלושי את התוכנית בשנת 1979, היה מארי לשחקן הפופולרי ביותר בתוכנית. בשנת 1980, עזב הצוות כולו את התוכנית.

בקולנוע

הופעתו הראשונה של מארי בתפקיד ראשי בסרט הייתה בשנת 1979, עת שיחק בסרט "כדורי בשר". שנה מאוחר יותר גילם את דמות הסופר האנטר סטוקטון תומפסון בסרט "היכן שנודדים הבפאלו". בתחילת שנות ה-80 הופיע במספר סרטים שוברי קופות, כ"מהומה במועדון", "שים פס על הפס" ו"טוטסי".

באותה תקופה החל מארי לעבוד על עיבוד קולנועי לספר "חוד התער" של סומרסט מוהם. מארי השתתף בכתיבת תסריט הסרט, ואף כיכב בו, בתפקיד הדרמטי הראשון שלו. בשנת 1984 השתתף בסרט "מכסחי השדים" (שם זכה לפרסומו הגדול), בתפקיד אשר נכתב במקור עבור ג'ון בלושי. זו הייתה עסקה עם אולפני קולומביה, שנועדה לממן את "חוד התער". "מכסחי השדים" היה לסרט עם ההכנסות הגדולות ביותר בשנת 1984, אך "חוד התער", אשר צולם לפניו ויצא אחריו, נכשל בקופות. מאוכזב מכישלון הסרט, מארי עזב זמנית את קריירת המשחק, והחל בלימודי צרפתית בסורבון. פרט להופעה קצרה בשנת 1986 בסרט "חנות קטנה ומטריפה", הוא לא השתתף בסרטים עד 1988.

בשנת 1988 חזר מארי למשחק, ושיחק בתפקיד הראשי בסרט "מארח השדים". שנה מאוחר יותר שיחק בסרט "מכסחי השדים 2". בשנת 1990, ביים מארי את סרטו הראשון והיחיד, "כסף קטן". מאוחר יותר הופיע בסרטים "מה הסיפור שלך בוב?" ו-"לקום אתמול בבוקר" המצליחים. תפקידו ב"לקום אתמול בבוקר", כחזאי פיל קונורס, נותר אחד מתפקידיו המוכרים ביותר עד היום.

בשנת 1994 השתתף בתפקיד משנה בסרט "אד ווד". לאחר מספר סרטים פחות מוצלחים, השתתף בשנת 1998 בסרט "המרוץ לצמרת של מקס פישר" של וס אנדרסון, עליו זכה בפרסים רבים, ואף היה מועמד לפרס גלובוס הזהב. סרט זה הביא לתחייה של מארי כשחקן דרמה. לאחר השתתפות בתפקידים דרמטיים בסרטים כ"משולש פראי", "לנענע את העריסה" ו"המלט" (בו גילם את פולוניוס), ותפקיד קומי בסרטו של אנדרסון "משפחת טננבאום", השתתף בשנת 2003 בסרט "אבודים בטוקיו". מארי קיבל שבחים רבים על משחקו בסרט, היה מועמד לפרס אוסקר בקטגוריית השחקן הראשי הטוב ביותר, וזכה בקטגוריה זו בפרס גלובוס הזהב ובפרס באפט"א. בראיון ב-DVD של הסרט סיפר מארי כי זה הסרט האהוב עליו מאלה שהופיע בהם.

במקביל הוסיף מארי להופיע במספר תפקידים קומיים, כמו בסרטים "המלאכיות של צ'רלי" ו-"אוסמוזיס ג'ונס". בשנת 2004 דיבב את קולו של גארפילד בסרט "גארפילד: הסרט", למען המדובב המקורי לורנזו מיוזיק שהלך לעולמו שהוא גם דיבב את הדמות של ביל בסדרה של הסרט "מכסחי השדים". מארי שיתף פעולה עם וס אנדרסון בפעם השלישית בסרט "עמוק במים". שנה מאוחר יותר כיכב בסרט "פרחים שבורים" לצד ג'סיקה לאנג, בבימויו של ג'ים ג'ארמוש.

בשנת 2005, לאחר שדיבב את גארפילד בסרט "גארפילד 2", והשתתף בסרט "קובה סיפור אהבה", הודיע מארי על הפסקה זמנית ממשחק, מאחר שלא היה לו זמן למנוחה מאז פריצתו המחודשת בסוף שנות ה-90.

בשנת 2009 הופיע בתפקיד עצמו בקומדית האימה "ברוכים הבאים לזומבילנד".

בשנת 2012 שיחק בתפקיד ראשי בקומדיה הרומנטית "ממלכת אור הירח" בבימויו של וס אנדרסון. ב-2013 שיחק בסרט הביוגרפי "הייד פארק על ההדסון" לצד לורה ליני, עליו היה מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר".

ב-2013 התארח בסאטירה הפוליטית של רשת Amazon, "בית אלפא" בכיכובו של ג'ון גודמן, בתפקיד הסנאטור ורנון סמית'.

ב-2015, שיחק בסרט "וינסנט הקדוש", עליו היא מועמד לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר בסרט קומדיה", אך לא זכה.

ב-2016, שיתף פעולה עם בן קינגסלי ועם שחקנים נוספים, בסרט הלייב-אקשן "ספר הג'ונגל" של חברת וולט דיסני ושם דיבב את דמותו של באלו הדוב. באותה שנה זכה להופעת קמע בקומדיה "מכסחות השדים" המבוסס על הסרט המקורי מ-1984 בו שיחק מארי בתפקיד ראשי.

באפריל 2021 קיבל מארי את פרס מאלטין לאמן המודרני, הפרס היוקרתי ביותר המוענק במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי של סנטה ברברה (אנ'). הפרס, הנושא את שמו של מבקר הקולנוע לנארד מאלטין (אנ'), הוענק למארי על תרומתו רבת השנים לתעשיית הקולנוע.

בעת צילומי הסרט "Being Mortal", באפריל 2022 התלוננה עוזרת הפקה בסרט כי מארי הצמיד אותה בכוח למיטה, רכן שכב עליה ונישק אותה בכוח. הפקת הסרט הופסקה והמפיקים ומארי נאלצו לשלם למתלוננת 100,000 דולרים לאחר הסכם סודיות שנחתם בין מארי, חברת ההפקה למתלוננת.

בשנים 1981–1996 היה נשוי למרגרט קלי, להם שני בנים, והם התגרשו משום שמארי החל ברומן עם מי שתהיה אשתו השנייה. בשנים 1997–2008 היה נשוי בשנית לג'ניפר באטלר, וממנה יש לו עוד ארבעה בנים.

• התחנה הבאה גריניץ' וילג' (1976)
• שים פס על פס (1981)
• טוטסי (1982)
• כלום לא נשאר לנצח (1984)
• מכסחי השדים (1984)
• חנות קטנה ומטריפה (1986)
• מכסחי השדים 2 (1989)
• מה הסיפור שלך בוב? (1991)
• לקום אתמול בבוקר (1993)
• אישה לשניים (1993)
• אד ווד (1994)
• ספייס ג'אם (1996)
• המרוץ לצמרת של מקס פישר (1998)
• המלאכיות של צ'רלי (2000)
• המלט (2000)
• משפחת טננבאום (2001)
• אוסמוזיס ג'ונס (2001)
• הבחורים (2002)
• אבודים בטוקיו (2003)
• עמוק במים (2004)
• גארפילד: הסרט (2004)
• פרחים שבורים (2005)
• קובה סיפור אהבה (2005)
• גארפילד 2 (2005)
• מר שועל המהולל (2009)
• ברוכים הבאים לזומבילנד (2009)
• משחק התשוקה (2010)
• ממלכת אור הירח (2012)
• הצצה למוחו של צ'ארלס סוואן השלישי (2012)
• הייד פארק על ההדסון (2013)
• מלון גרנד בודפשט (2014)
• וינסנט הקדוש (2014)
• אלוהה (2015)
• מאריי כריסמס (2015) - סרט של נטפליקס
• רוק בקסבה - באפגניסטן (2015)
• ספר הג'ונגל (2016)
• מכסחות השדים (2016)
• אי הכלבים (2018) - דיבוב
• המתים אינם מתים (2019)
• און דה רוקס (2020)
• מכסחי השדים: החיים שאחרי (2021)
• הכרוניקה הצרפתית (2021)
• אסטרואיד סיטי (2023)
• מכסחי השדים: האימפריה הקפואה (2024)
• Bum's Rush ‏(TBA)
• The Greatest Beer Run Ever‏ (TBA)
• Riff Raff ‏ (TBA)
• Being Mortal ‏ (TBA)

טלוויזיה

• בית אלפא (2014-2013)
• The Now (2021)

  מדיה וקבצים בנושא ביל מארי בוויקישיתוף

•   ביל מארי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ביל מארי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
•   ביל מארי, באתר AllMovie (באנגלית)
•   ביל מארי, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• ביל מארי, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• ביל מארי, באתר Metacritic (באנגלית)
•   ביל מארי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
•   ביל מארי, באתר Last.fm (באנגלית)
•   ביל מארי, באתר AllMusic (באנגלית)
•   ביל מארי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
•   ביל מארי, באתר Discogs (באנגלית)
• לילך וולך‏, חם והביל: ביל מאריי בן 60, באתר וואלה!‏, 21 בספטמבר 2010
• מיכל הניג, מה הסיפור שלך ביל: ביל מאריי חוגג 60, באתר nrg‏, 21 בספטמבר 2010
• ניב הדס, ביל מאריי חוגג שישים. בהוליווד עדיין לא התרגלו אליו, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2010
• אלון גור אריה, תתחילו לצלם, ביל מאריי כבר יגיע, באתר ynet, 12 באפריל 2013
• אמיר בוגן, ביל מארי: "עוד מכסחי השדים? בשביל מה?", באתר ynet, 28 בפברואר 2014
•   אורי קליין, ביל מארי יציל גם את הסרט הכי בינוני, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2014
• ביל מארי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)