אפוק טיימס

ערך זה עוסק בגוף תקשורת בינלאומי. אם התכוונתם לירחון היוצא לאור בישראל, ראו מגזין אפוק.

הקבוצה מוציאה לאור מאמרים בדפוס ובאינטרנט בכשלושים וחמש מדינות ובעשרים שפות.

אפוק טיימס
The Epoch Times

תדירות	יומון
פורמט	ברודשיט
מו"ל	The Epoch Times Association, Epoch Media Group
מייסד	ג'ון טאנג
בעלים	Epoch Media Group
תאריכי הופעה	2000–הווה (כ־24 שנים)
שפה	שפות מרובות
מערכת	ניו יורק
מדינה	ארצות הברית
https://www.theepochtimes.com/, https://www.epochtimes.fr/, https://epochtimes.se/, http://www.erabaru.net/, https://www.epochtimes.jp/, https://www.epochtimes.de/, https://www.epochtimes.nl/, https://www.epochtimes.com.ua/, https://epochtimes.pl/, https://persianepochtimes.com/, https://www.epochtimes.co.il/, https://www.epochtimes.it/, https://www.epochtimes.ru/ האתר הרשמי

המותג אפוק טיימס הוקם על ידי קבוצה של סינים-אמריקניים בשנת 2000, שהחלו להפיצו בשפה הסינית ברחבי ארצות הברית. בשנת 2003 החל לצאת בשפה האנגלית.

בשפה הסינית, מהדורות העיתון היא מהדורת החדשות הגדולה ביותר מחוץ לסין, הן כעיתון מודפס והן באינטרנט. ברחבי העולם הוא מופץ בעיקר בקרב דוברי השפה הסינית (ובעוד 20 שפות נוספות)^{[דרוש מקור]}. ממשלת סין מונעת את הגלישה באינטרנט לאתרי העיתון ואת הפצתו בדפוס במדינה, בשל מדיניותו של העיתון לדיווח חדשות באופן עצמאי ובלתי מצונזר על ידי גורמי שלטון, ובשל חשיפת רדיפת מתרגלי שיטת המדיטציה פאלון גונג (שיטה רוחנית שמקורה בסין אשר נרדפת על ידי המשטר הקומוניסטי הסיני) ותעשיית קצירת האיברים בכפייה מהמתרגלים של השיטה.

העיתון בגרסתו האנגלית טוען כי הוא עצמאי וחסר משוא פנים, אולם נטען כנגדו כי הוא מוטה נגד המשטר הקומוניסטי בסין, וכי הוא מביע בדרך-כלל דעות שמרניות ודעות התומכות בימין בארצות הברית (למשל בנושאי המלחמה העולמית בטרור ומלחמת עיראק, בעידוד תרבות מסורתית ונקיטת קו מערכתי החושף את פשעי הקומוניזם ברחבי העולם ובקידום תאוריות קונספירציה המקושרות לימין הקיצוני כגון QAnon) ובנשיא דונלד טראמפ, כמו כן הוא ידוע בתמיכתו במועמדים של מפלגות ימניות באירופה. נטען כנגד העיתון כי הוא תומך בתאוריות קונספירציה כולל התנגדות לחיסונים.

תשעת הדיונים

"תשעת הדיונים", ספר בהוצאת מערכת האפוק טיימס שיצא לאור בשנת 2004, פורסמו לראשונה בגרסה הסינית של עיתון ה"אפוק טיימס" בנובמבר 2004. מאוחר יותר, המאמרים תורגמו לאנגלית, הובאו לדפוס והתפרסמו באינטרנט. כיום ניתן להשיג את "תשעת הדיונים" ב-20 שפות. תשעה דיונים אלו הם בעיקרם תשעה נושאי ביקורת נגד המפלגה הקומוניסטית הסינית והם מתהדרים בכותרות כגון "איך המפלגה הקומוניסטית היא כוח המתנגד ליקום" (דיון מס' 4) או "על הטבע הנבזי של המפלגה הקומוניסטית הסינית" (דיון מס' 9).

בהקדמה לספר מובהרת עמדתו: "במשך למעלה מ-80 שנות קיומה, כל דבר בו נגעה המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) הושחת בשקרים, מלחמות, רעב, עריצות, טבח וטרור. אמונות וערכים מסורתיים הושמדו באלימות. מושגים מוסריים מקוריים, ומבנים חברתיים התפוררו תחת אלימות. אמפתיה, אהבה והרמוניה בין אנשים עוותו למאבק ושנאה".

לטענת מפרסמיו, תשעת הדיונים אחראים לפרישה של למעלה מ-307 מיליון איש מן המפלגה הקומוניסטית. הנתונים מופיעים באתר "טואי-דאנג" (退党 "פרישה מהמפלגה" בסינית).

העיתון זכה במספר פרסים על חשיפותיו בנושאי זכויות אדם, ובכללם מן "החברה הבינלאומית לזכויות אדם"; ובפרס הראשון של "ארגון העיתונאים האסיאתי-אמריקני" בארצות הברית. בנוסף, הופקה על פי הספר סדרה של סרטים דוקומנטריים על ידי תחנת הטלוויזיה הבינלאומית בסינית ובאנגלית "NTDTV".

תיאוריות קונספירציה ומידע מוטעה לטובת טראמפ

האפוק טיימס קידמו מערך של תיאוריות קונספירציה שמרניות, בעיקר לטובתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, והעיתון עצמו ידוע כאחד מבעלי בריתו הקרובים ביותר לטראמפ. אפוק טיימס הרוויח כלכלית מקידום קונספירציות על טראמפ, והגדיל את הכנסותיו כמעט פי ארבעה במהלך שלוש השנים הראשונות בהן טראמפ היה בשלטון (מ-3.9 מיליון דולר ב-2016 ל-15.5 מיליון דולר ב-2019), שכן, הוא כיוון למצביעי ומעריצי טראמפ, ושיווק את עצמו באמצעות פרסום ממוקד ברשתות חברתיות. אפוק טיימס פרסם מגוון תאוריות קונספירציה במסגרת סדרת סרטונים ביוטיוב הנקראת "Edge of Wonder", והפיץ את תאוריית הקונספירציה הימנית הרדיקלית האמריקאית, QAnon. דיווח ב-NBC News מצא כי שניים מהמארחים של סדרת הסרטונים Edge of Wonder היו מנהלים קריאייטיבים ועורכי תמונות ראשיים מטעם אפוק טיימס.

בספטמבר 2019, במהלך פרשת טראמפ-אוקראינה, ערך הוויקיפדיה האנגלי של האנטר ביידן כלל טענות מפוקפקות לגבי עסקיו באוקראינה ומניעיו של אביו, ג'ו ביידן, לרדוף אחר תובע אוקראיני; אותם הטענות הגיעו לאפוק טיימס ולניו אמריקן. האפוק טיימס קידם את תאוריית הקונספירציה הזאת, שעל פיה, ג'ו ביידן ניצל את כוחו לרעה בשנת 2016 כדי להגן על האינטרסים העסקיים של האנטר באוקראינה.

במהלך הבחירות הדמוקרטיות של איווה בפברואר 2020, האפוק טיימס שיתף ידיעות שגויות מטעם הקבוצה השמרנית Judicial Watch, שטענה כי חלק נרחב מההצבעות זויפו. הידיעה השגויה, שהפכה לוויראלית בפייסבוק, הופרכה על ידי תחקירנים ועל ידי שר החוץ של איווה. מומחה לתקשורת של הרווארד שצוטט על ידי NBC News אמר כי ה-Epok Times השתמש ב-"טקטיקת דיסאינפורמציה קלאסית" המכונה "מסחר במעלה השרשרת" (אנ'), טקטיקה שבה סיפורים שקריים משותפים מחדש ממקורות מידע מוטעים.

לאחר שטראמפ הפסיד בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020, האפוק טיימס הטיל ספק רבות בתוצאותיו של הבחירות. אפוק טיימס הפיקו סרטון באורך 93 דקות שבו נטען כי תוצאות הבחירות הן תוצאה של הונאה; אחד המרואיינים, עורך הדין לין ווד, טען בטעות שסין קנתה מוכר בחירות אמריקאי. גרסאות של הסרטון ביוטיוב, באתר אפוק טיימס ובאתר NTD נצפו מאות אלפי פעמים. האפוק טיימס פתחו שבעה ערוצי יוטיוב חדשים, כדי להפיץ מהם מידע מוטעה לגבי הבחירות ועל מנת להפיץ טענות שווא וקונספירציות אחרות, ביניהן גם קונספירציה על הפיגוע בנאשוויל. רק אחד משבעת ערוצי היוטיוב חשף את קשריו לאפוק טיימס או לפאלון גונג. חודשיים וחצי לאחר יצירתם של ערוצים אלו, הם צברו עשרות מיליוני צפיות ולפחות 1.1 מיליון מנויים. אחד הערוצים, ("Eye Opener With Michael Lewis"), מציג את עצמו כ-"ערוץ של כמה חברים שמרגישים שהאמת מתה". לאחר שהערוצים דווחו ליוטיוב, יוטיוב הסירה כמה מהסרטונים בהתאם למדיניות האתר נגד מידע מוטעה בזמן בחירות.

העיתון פרסם את עצרת טראמפ ב-6 בינואר 2021 בוושינגטון, שהובילה בסופו של דבר להסתערות על הקפיטול. לאחר ההסתערות, אחד מכותבי הטור טען שההסתערות הייתה במסגרת אסטרטגיית "דגל כוזב", וערוץ היוטיוב המקושר לאפוק טיימס, "Eye Opener With Michael Lewis", הדהד את אותה הקונספירציה, וטוען שהמתקפת הקפיטול תוזמנה על ידי אנטיפה כחלק מתוכנית "טקטיקה קומוניסטית ישנה."

  מדיה וקבצים בנושא אפוק טיימס בוויקישיתוף

•   אפוק טיימס, ברשת החברתית פייסבוק
•   אפוק טיימס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   אפוק טיימס, ביישום טלגרם
•   אפוק טיימס, ברשת החברתית LinkedIn
•   אפוק טיימס, סרטונים בערוץ היוטיוב
•   אפוק טיימס, באתר פינטרסט
•   אתר האינטרנט הרשמי של אפוק טיימס
• איתמר ב"ז, פייסבוק פסלה כ-450 מודעות של "אפוק טיימס" בישראל, באתר העין השביעית, 13 בינואר 2020
•   נתי טוקר וניו יורק טיימס, מה עומד מאחורי המגזין הישראלי שנאבק בסין ומקדם את טראמפ - ומי מממן אותו, באתר TheMarker‏, 1 בנובמבר 2020