סורת אל-מסד: הסורה ה-111 בקוראן

סורה קצרה זו מונה חמישה פסוקים (אַיַא֫ת) בלבד, ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ'בְריל (جبريل) במכה. לפי ספרו של אבּן אלצֻ'רַיְס, פַצָ'אאִ'ל אלקֻראן (מהמאה ה-10), המיוחס לפרשן הקוראן עַטָאא' אלחֻ'ראסאני (בן המאה ה-8), הורדה סורה זו אחרי סורת אל-מודת'יר ולפני סורת א-תכויר. לעיתים נקראת סורה זו אל-להב (הלהבה), על שם מושא העלילה המתוארת בה.

סורת אל-מסד
ورة المسد

שם ומספר הסורה בערבית
שם מתורגם	סורת הסיבים
מספר הסורה	111
מספר פסוקים	5
מיקום	מכה
ויקיטקסט	אל-מסד (תרגום רקנדורף)
→ סורת א-נצר סורת אל-אח'לאץ ←

מרבית פרשני הקוראן מסכימים כי סורה זו התגלתה למוחמד לאחר עימות שהיה לו עם אבו להב אבן עבד אל-מֻטַלִב (أبو لهب), דודו של מוחמד וחתנו, שסירב להתאסלם והביע התנגדות לתנועתו של מוחמד. חדית' ידוע מפי עבדאללה אבן עבאס, בן דודו של מוחמד ואחד ממלוויו, מספר כי כאשר זימן מוחמד את כל בני שבט קורייש, הוא אשאל אותם אם היו מאמינים אילו אמר להם שבגיא הסמוך נמצא צבא פרשים המאיים עליהם. הנוכחים ענו שכן, ואז מוחמד ענה, עונש חמור צפוי לכם אם לא תתפללו רק לאל אחד (ראו סורה 26 (סורת א-שעראא), פסוקים 213–214). אבו להב וקרא לעבר מוחמד "שתֹאבד! האם בשביל זה קראת לנו לפה?". לאחר מכן, מספר אבן עבאס, נתגלתה סורה זו למוחמד.

הסורה מגנה בחריפות את אבו להב ואת אשתו, אֻם ג'מיל בִנת חרב (أم جميل بنت حرب). בשל היותם גם רודפי בצע ותענוגות גשמיים, כך בסורה, עושרם עלי אדמות לא יקנה להם מקום בעולם הבא. באופן מטפורי מסבירה הסורה כי עצי ההסקה אותם נשאו בעולם הזה (כלומר היאחזותם בנכסיהם החומריים) יהוו בגיהנום את חומר הבערה לקללתם. כלומר, תפיסת עולמם המטריאליסטית היא שגרמה לסופם המר. פרשנויות אחרות מפרשות את "נושאת העצים" כהולכת רכיל או כפשוטו - כמי שזרקה ענפים קוצניים בדרכו של מוחמד. סוג אחר של עונש בו מתחלפים נכסי העולם הזה בכלי הייסורים של העולם הבא טמון בשם הסורה, הסיבים, הלקוחים מהפסוק האחרון בסורה: "חבל סיבים לה על צווארה", הפרשנויות נחלקות במשמעות אַ֫יַה זו.