נושא הרומח: פסל של פוליקליטוס

הפסל מציג צעיר אתלטי אשר נשא, כנראה, רומח. הפסל נוצר במקור מברונזה, אולם שרדו רק העתקים שלו עשויים שיש.

תנוחת הפסל משלבת בין דינאמיות לסטאטיות, בין עמידה להליכה, במידה רבה באופן הדומה לתנוחת הפסל זורק הדיסקוס. הפסל ניצב בתנוחת "קונטרה פוסטו" (Contrapposto), רגל ימין של הפסל מונחת קדימה, כלפני צעד ואילו רגל שמאל מורמת מעט וממוקמת מאחוריה כך שהדמות נשענת על רגלה הימנית. מותנו הימני של הפסל גבוה יותר, כך שקו המותניים נוטה לשמאל ואילו הראש מאזן נטייה זו בהרכנתו לצד ימין. מערך הידיים של הדמות הוא הופכי כאשר יד ימין מונחת לצידי הגוף ואילו יד שמאל אוחזת ברומח הנשען על הכתף. מערך כיאסטי זה יוצר שלמות הרמונית תוך יצירת ניגודים בכווני התנועה.

פרופורציות הדמות המפוסלת נחשבות למושלמות לפי הפרופורציות של האמנות הקלאסית. במאה השנייה לספירה כתב קלאודיוס גלנוס על הפסל ותיאר אותו כביטוי הוויזואלי המושלם עבור החיפוש הרמוניה ויופי. ביטוי זה מתבטא בפרופורציות המושלמות של הפסל: "היופי מגולם בפרופורציות, לא של אלמנטים אלא של חלקי הגוף, כלומר של אצבע אל אצבע ושל כל האצבעות אל כף היד ושורש כף היד ואלה אל הזרוע, ושל הזרוע לאמה, ושל כל החלקים אלו אל אלו כפי שהם מתוארים בקאנון של פוליקליטוס".

• מיכאל אבי-יונה, תולדות האמנות הקלאסית, מוסד ביאליק, 2004, עמ' 126–127. (הספר בקטלוג ULI)