מופע הירח: צורת החלק של הירח המואר לצופה

ערך זה עוסק בחלק הנראה של הירח במהלך החודש. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אור ירח (פירושונים).

במהלך החודש מופעי הירח המואר משתנים בצורה מעגלית בהתאם לשינויים במיקומם של כדור הארץ והירח מ-100% – ירח מלא, ל-0% – הירח אינו נראה כלל מכדור הארץ. לאמיתו של דבר החלק המואר של הירח אינו משתנה במהלך כל החודש (מלבד בזמן ליקוי ירח) והשינוי במהלך החודש הוא רק ביכולת של הצופה מכדור הארץ לראות את הירח.

שינויים נוספים במופעי הירח המתרחשים במהלך החודש הם שעת הזריחה והשקיעה של הירח, ומיקומו של הירח בכיפת השמים.

מופעי הירח מושפעים גם ממיקומו של הצופה בכדור הארץ.

הודות לקרבתו הרבה של הירח לכדור הארץ ניתן לצפות בו בקלות רבה מכדור הארץ ואף להבחין במכתשים הרבים הפזורים עליו. הופעת הירח לצופה מכדור הארץ אינה קבועה ומשתנה במעגליות לאורך החודש, שינויים אלו אינם מתרחשים בירח עצמו אלא באופן שבו הירח נראה לצופה מכדור הארץ והם נובעים מתנועת כדור הארץ והירח לאורך החודש ומסיבות נוספות. קימים מספר שינויים במופעי הירח מכדור הארץ:

• צורה
• גודל
• אור ארץ

 

צורה

לירח אין אור עצמי, אורו של הירח הוא השתקפות של אור השמש עליו. בכל רגע נתון (חוץ מזמן ליקוי ירח) לירח יש צד מואר שאור השמש מגיע אליו וצד חשוך שאינו מואר באור השמש. בשל הקפת הירח את כדור הארץ בכל חודש, משתנה במהלך החודש זווית הצפייה מכדור הארץ על חלקו המואר של הירח.

בתחילת החודש העברי הירח נמצא בין כדור הארץ לשמש (אך בזווית, והוא אינו מסתיר את השמש כמו בליקוי חמה) וכל צידו המואר של הירח פונה לשמש ולכיוון כדור הארץ פונה רק חלקו החשוך. ולכן בימים אלו הירח אינו נראה כלל לצופה מכדור הארץ.

באמצע החודש העברי כדור הארץ נמצא בין השמש לירח וכל חלקו המואר של הירח פונה לכיוון כדור הארץ ולכן מכדור הארץ נראה 'ירח מלא'.

בשל הקפת הירח את כדור הארץ בכל חודש משתנה זווית שבה פונה חלקו המואר של הירח במהלך החודש בצורה מעגלית בין 0% ל-100% וכך נוצרים מגוון הצורות הקיימות במופעי הירח, החל מחרמש הניתן לצפיה בכדור הארץ במולד הלבנה, ועד לירח מלא הנראה אמצע החודש.

למופעי הירח השפעה על התאורה בשעות הלילה וכאשר הירח במופע 'ירח מלא' הוא מאיר את כדור הארץ באופן המקסימלי וניתן לצאת לשטח ללא פנס.

למרות שהופעת הירח בצורותיו השונות שוות לצופים מכל כדור הארץ. קיים שינוי בזווית הצורה על פי מיקום הצופה בכדור הארץ. לדוגמה הצופה מחלקו הצפוני של כדור הארץ יראה את החרמש בתחילת החודש כשחלקו החסר של הירח (הפינות החדות) פונה לשמאל הצופה ואילו בחצי השני של החודש יראו מופעים אלו בצורה הפוכה כשחלקו החסר של הירח פונה לימינו של הצופה. ואילו הצופה מחלקו הדרומי של כדור הארץ יראה את החרמש בתחילת החודש כשחלקו החסר (הפינות החדות) פונה לימינו ובסוף החודש הם יפנו לשמאלו.

באופן זה הצופה במופעי הירח יכול לדעת האם מדובר בירח מתמלא או נחסר, בהתאם למיקומו בכדור הארץ ולהעריך את התאריך בחודש העברי.

 

 

גודל

  ערך מורחב – ירח-על

המרחק של הירח מכדור הארץ נע בין כ-357,000 קילומטר וכ-406,000 קילומטר כתוצאה ממסלולו האליפטי סביב כדור הארץ בכל חודש. כאשר הירח נמצא בנקודה קרובה ביותר במסלולו לכדור הארץ הוא נראה גדול יותר גדול לצופה מכדור הארץ.

כאשר הירח ימצא בנקודה הקרובה ביותר בעת ירח מלא, הוא יראה גדול יותר בכ-14% בקוטר (ובכ-30% בשטח) ויאיר 30% אחוז חזק יותר מהירח המלא הקטן ביותר, תופעה זו נקראת ירח-על (באנגלית: Supermoon).

 

אשליית הירח

  ערך מורחב – אשליית הירח

יש להבדיל בין ירח-על לתופעת 'אשליית הירח'. כאשר הירח נצפה מכדור הארץ מול האופק הוא נראה לצופה גדול במאות אחוזים מגודלו הנראה בגובה הרקיע.

 

תופעה זו נקראת 'אשליית הירח' והיא אינה נגרמת מקרבתו של הירח לכדור הארץ. לדעת חוקרים רבים מדובר באשליה אופטית הנובעת מהשוואה של הירח לעצמים על פני כדור הארץ נראים באופק.

אור ארץ

  ערך מורחב – אור ארץ

בכל עת לירח יש צד מואר שעליו משתקף אור השמש וצד חשוך הנסתר מקרני השמש. לעיתים גם הצד החשוך של הירח מואר באור חלש יותר המגיע מהשתקפות קרני השמש המאירים על כדור הארץ ועל האטמוספירה שלו. במקרים אלו ניתן לראות מכדור הארץ את חלקו החשוך של הירח מואר באור קלוש. תופעה זו נקראת 'אור ארץ' (באנגלית Earthshine).

היות שהירח מקיף את כדור הארץ במהלך החודש הירחי (29.5 יום – חודש סינודי) הוא מופיע מדי לילה במהלך החודש במיקום שונה בכיפת השמים. בעת מולד הירח הוא מופיע במערב ובסמיכות למיקום שקיעת השמש ברקיע ונע לאורך הלילה לכיוון מזרח, וכאשר הירח הולך ומתמלא מיקום הופעתו בכיפת השמים מתרחק ממערב ופונה לכיוון מזרח, עד אשר הירח במופע מלא הוא נראה בעת זריחתתו במזרח הרקיע במקום המנוגד לשמש בשקיעתה. החל מאמצע החודש הירחי, כאשר הוא הירח הולך ומתקטן הופעתו שבה ומתקרבת לצד מערב ומתקרב למיקום של השמש ברקיע בשעת שקיעתה.

מיקום הירח בכיפת השמים לצופה מכדור הארץ משתנה גם בהתאם למיקום הצופה. הצופה ברקיע מחצי הכדור הצפוני, יראה את הירח בתחילת החודש כשהוא משמאל לשמש, במהלך החודש יתרחק הירח ממיקום השמש ברקיע אל המיקום הנגדי לשמש. לאחר אמצע החודש ישוב הירח להתקרב למיקום השמש ברקיע ויראה מימין לשמש, עד שיעלם לחלוטין. לאחר המולד יופיע שוב הירח במופע חרמש משמאל לשמש.

לעומת זאת לצופה בירח מחצי הכדור הדרומי יראה הירח בתחילת החודש מימין לשמש, ובחציו השני של החודש משמאל לשמש.

שינוי זה במיקום הירח ברקיע במהלך החודש מתרחש אודות למסלול הקפת הירח את כדור הארץ, (ניתן לראות את ההמחשה למיקום הירח ביחס לכדור הארץ ולשמש באיור).

המושג זריחת הירח מתייחס לשעה ביממה בה נגלה הירח לצופה מכדור הארץ, והמושג שקיעת הירח הוא הזמן שבו כבר לא ניתן לצפות בירח בכדור הארץ. עיתוי זריחת הירח ושקיעתו משתנה מדי יום בהתאם למיקומו של הירח ביחס לכדור הארץ.

היות שכדור הארץ נע על צירו מידי יממה ניתן לצפות בירח רק כאשר הנקודה בכדור הארץ בה מצוי הצופה פונה אל הירח, אך כאשר כדור הארץ סובב על צירו נקודה זו אינה פונה אל הירח ולא ניתן לצפות בירח מכדור הארץ. (בדומה לשמש הנסתרת מכדור הארץ בלילה וגלויה במהלך היום.

שעת הזריחה והשקיעה של הירח ניתנים לניבוי כללי על פי מופעו של הירח, משום שמופעי הירח מעידים גם על מיקומו של הירח ביחס לכדור הארץ והשמש (ראה איור). כאשר הירח הוא במופע חסר (בתחילת החודש העברי) הירח קרוב בזווית מופעו לשמש ומשכך שעות הזריחה והשקיעה של הירח דומות לשעות הזריחה והשקיעה של השמש. כאשר הירח מתקרב למופע ירח מלא הוא מתרחק ממיקום השמש בכיפת השמים למיקום המנוגד לשמש ולכן שעות הזריחה והשקיעה של הירח יהיו בשעות המנוגדות לשעות זריחת ושקיעת השמש. וכך בהתאם להקיף הירח את כדור הארץ ולשינוי מופעי הירח משתנים גם שעות זריחת ושקיעת הירח לאורך כל החודש. בכל יום אנו מבחינים באיחור בזריחתו של הירח של 50 דקות בממוצע מלילה אחד למשנהו.

לדוגמה, באמצע החודש העברי, כשהירח במופע 'ירח מלא' הוא זורח כשהשמש שוקעת ושוקע כאשר השמש זורחת. ברבע הראשון של החודש (חצי ירח) הוא יזרח בחצות היום וישקע בחצות הליל (בכל עונות השנה). בסמוך לזמן המולד כשהירח במופע 'חרמש' הירח יזרח וישקע במקביל לזריחת ושקיעת החמה.

למופע הירח, השפעה על מצוות קידוש החודש. במצוות קידוש החודש נדרשים הסנהדרין לקבוע את לוח השנה על פי קבלה וחקירה של עדים המעידים על ראית מולד הלבנה, ועל פי עדותם קובעים הסנהדרין האם החודש הנוכחי יהיה חודש חסר (29 יום) או חודש מלא (30 יום) ומועד 'ראש חודש' של החודש הבא. לעדות זו ולקביעה הבאה בעקבותיה משמעות גדולה על קביעת מועדי החגים ולוח השנה.

מתוך רצון לחקור ולאמת את עדות העדים על ראייתם את מולד הירח, עסקו החכמים בלימוד כלל מופעי הירח, צורותיו, מיקומיו בכיפת השמים ושעות זריחתו והשקיעתו, וכך יכלו לבחון האם העדות על ראית המולד היא אמיתית או שמדובר בעדות שקר (שכן היו קבוצות שפעלו לשבש את מצוות קידוש החודש כמו הבייתוסים). הבולטים בתחום זה היה רבן גמליאל שאף החזיק מיצגים הממחישים את מופעי הירח השונים. מספר סוגיות במסכת ראש השנה עוסקות בהרחבה במופעי הירח השונים.

מחקרים מצביעים על כך כי בלילות ירח מלא איכות השינה נפגעת עד עשרות אחוזים.

• הירח
• אור הירח
• לוח שנה ירחי
• לוח שנה ירחי-שמשי

  מדיה וקבצים בנושא מופע הירח בוויקישיתוף

• יגאל פת-אל – מצפה הכוכבים גבעתיים. יו'ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, הירח ומופעיו, באתר סנונית
• לוח מופע הירח, באתר לוקייט.