ברית המועצות ורוסיה פיתחו וייצרו טנקים רבים.
ייצור הטנקים בברית המועצות החל ב-1919, ונמשך ברוסיה לאחר נפילת ברית המועצות. הסדרה הבולטת שבטנקים הרוסים היא סדרת ה-T.
הטנק הראשון שיוצר בברית המועצות ב-1919 היה העתק של הרנו FT הצרפתי. להעתק, שנקרא KS (קיצור משם המפעל המייצר - קרסנויה סוקמובו), נוספו במהלך שנות העשרים העתקים שונים של טנקים קלים נוספים תוצרת צרפת. כמו כן טנקים בריטיים כמו הוויקרס במשקל של 6 טון ואחרים, שהועתקו ושופרו בברית המועצות.
נקודת מפנה חשובה הייתה ב-1931, כאשר הסובייטים רכשו רישיון למזקו"ם כריסטי. שיטה זו, שבה הזחל רפוי, איפשרה מהירויות גבוהות יחסית. כתוצאה מכך פתחו הרוסים בייצור של סדרת ה-BT, או Bistrokhodny Tank - טנקים מהירים. זו הייתה סדרה של טנקי שיוט חדשניים למדי. הסדרה יוצרה בכמויות מוגבלות, עד ל-BT-5, שייצורו החל ב-1935. ה-BT-5 וממשיכו, ה-BT-7, היוו מקור לתכנון ה-T-34, הטנק החשוב ביותר של ברית המועצות במלחמת העולם השנייה.
בעוד דגמי ה-BT הראשוניים נמצאים בפיתוח ושיפור, החלו הסובייטים לפתח טנקים כבדים. למעשה הם גנבו את תוכניות "A6", פרויקט בריטי סודי, וייצרו גרסה משופרת, שנקראה T-28. אל ה-T-28 נוספו בהמשך טנקים כבדים מרובי צריחים כמו ה-T-35.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היה בידי הסובייטים כוח טנקים אדיר בגודלו, אך מורכב ברובו מטנקים מיושנים. אפילו בעת הפלישה הגרמנית לרוסיה ב-1941 היה הכוח הסובייטי מושתת על טנקים מיושנים דוגמת ה-BT-7. ואולם, היו גם טנקי T-34 ו-KV1. הסובייטים הצליחו להגיע לקצב ייצור אדיר של טנקי T-34, ועד סוף המלחמה נבנו 40,000 מאלו.
בנוסף פותחו IS-2 ו-IS-3, טנקים כבדים מעולים שנקראו על שם יוסיף סטלין.
לאחר המלחמה התמקדו הסובייטים בייצור טנקי מערכה על מנת לבנות כוח שיכריע את המערב במקרה של התלקחות במלחמה הקרה. סדרת הטנקים הזו ידועה כטנקי ה-T. טנקי ה-T הם טנקי המערכה העיקריים של ברית המועצות ורוסיה, משנת 1949 ועד היום. הסדרה החלה בטנק T-54, ונמשכה עם טנקי ה-T-55, ה-T-62, ה-T-64 וה-T-72. בימים אלה מיוצרים ברוסיה טנקי T-80 ו-T-90.
מאפיינים של הסדרה הם:
ייצור הטנקים ברוסיה סובל כיום מבעיות תקציב משמעותיות. הצבא הרוסי מתקשה לרכוש טנקים חדשים ולכן תוכניות הפיתוח מתעכבות. בנוסף לכך טנקים מתוצרת הרפובליקה העממית של סין, מדינות מזרח אירופה ואף מדינות המערב תפסו את מקומם של הרוסים ברבות ממדינות הלקוח של ברית המועצות.
למרות כל זאת, יש לציין כי תוכניות רוסיות לפיתוח מיגון וחימוש עיקרי חדשים ממשיכות לפעול, ואף הפיקו דגמים חדשים אשר מתאפיינים בניסיון מעבר לתותחי 135 מ"מ ושילוב של מיגון אקטיבי. אם וכאשר ימצאו לקוחות לכלים אלה הם יעמדו כקודמיהם כאופציה זולה וזמינה לטנקים המערביים.
בשנת 2015 החל הצבא הרוסי להצטייד בטנקים מתקדמים שנקראים ארמטה.
הטנקים הסובייטים הופעלו על ידי צבאות ערב (בעיקר סוריה ומצרים) כנגד מדינת ישראל. במהלך מלחמות ישראל השמיד צה"ל אלפי טנקים סובייטים ולקח מאות טנקים שלל. ברבים מן המקרים צה"ל שיפר את הטנקים הסובייטים על ידי החלפת מערכות בקרת האש או התותח, והכניס אותם לשרותו תחת השם טירן. כמו כן, תובות טנקי T-54/55 שימשו בסיס לנגמ"ש הכבד אכזרית. בשאר הטנקים צה"ל השתמש לצורכי חלקי חילוף או כמטרות לאימונים.
This article uses material from the Wikipedia עברית article טנקים רוסיים וסובייטיים, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.