אפליה בשוק העבודה מוגדרת כהבחנה בין קבוצות חברתיות שונות שלא על בסיס שיקולים כלכליים טהורים (לדוגמה: על בסיס מין או דת), כלומר- כל אפליה שאינה על בסיס מעמד כלכלי.
גם הבחנה בה שיקולים כלכליים טהורים הם מתווכים לאפליה עקיפה (לדוגמה: אפליית נשים בשל העובדה כי היריון פוגע בפריון העבודה שלהם) נחשבת לאפליה בשוק העבודה. האפליה בשוק העבודה היא צורה של אפליה כלכלית.
כתוצאה מאפליית עובדים בשוק, יורדת מידת הביקוש (demand) לעבודתם, כפי שמתואר בגרף הבא:
כתוצאה מירידה בביקוש העובדים המופלים (D0) ביחס לביקוש העובדים הרגילים (D1), נאלצים העובדים המופלים להסתפק בשכר עבודה נמוך יותר (P0) מהשכר הרגיל (P1), או לוותר על העסקתם בשוק המפלה.
קיימות מספר הבחנות בין סוגי אפליה שונים בשוק העבודה. סוגים אלו משתנים מחברה לחברה ובמהלך ההיסטוריה, ונתונים להשפעות רבה מצד תהליכים חברתיים כוללים המתרחשים בחברה.
הבחנה מסוימת נעשית בין אפליה שלילית, המעניקה חיסרון לאוכלוסיית עובדים מסוימת, לבין אפליה חיובית, המעניקה יתרון לקבוצה ייחודית על פני שאר האוכלוסייה.
הבחנה אחרת מבדילה בין אפליות על בסיס השלב בהעסקה בו היא נעשית:
כמו כן, ניתן להבדיל בין אפליות שונות על בסיס הגורם המפלה:
אפליה מוסדית בשוק העבודה נפוצה ביותר לאורך ההיסטוריה האנושית, ובעיקר על בסיס משפחה, מוצא ודת, ולרוב נחשבה אפליה זו לליגיטימית ומתבקשת. בתקופה המודרנית, עם התפתחותן של הקפיטליזם (שהעמיד בראש סדר העדיפויות האנושי את שיקולי הרווח הכלכלי) הרציונליזם (שניסה לנסח מודל התנהגות המבוסס על תוצאות מעשיות ואפשריות ולא על סיווג המציאות לפי סטריאוטיפים), האוניברסליות (שיצרה התייחסות כללית אל בני האדם, שלא על בסיס תכונותיהם ואופים) וערכי השוויון, נהפכה האפליה המוסדית בשוק העבודה לגורם שלילי בתודעה האנושית, ואף אסורה על-פי חוק.
תהליך זה הביא לכך שמרבית מהאפליה בשוק הפכה לבלתי-פורמלית, ותלויה בעיקר במוסכמות חברתיות נורמאטיביות.
בישראל האוכלוסיות הסובלות מאפליה בשוק העבודה הן החברה הערבית, החרדית, מזרחים, יוצאי אתיופיה ומבוגרים. מאפליה מסוימת, בעיקר בתחום השכר, סובלות גם הנשים. על מנת לתקן אפליות אלו החוק קבע שיטה שנועדה ליצור עדיפות לקבוצות אלו המכונה 'העדפה מתקנת', ומטרתה לתעדף אוכלוסיות המועדות לאפליה. קיימת ביקורת אקדמית על נחיצות ויעילות אפליה זו.
חוקי העבודה בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, אוסרים על אפליה. הגופים המרכזיים המטפלים במניעת אפליה בשוק העבודה בישראל הם יחידת האכיפה של חוקי העבודה ונציבות שוויון הזדמנויות.
This article uses material from the Wikipedia עברית article אפליה בשוק העבודה, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.