אמיר השכל: תת-אלוף במילואים בצה"ל וחוקר השואה

השכל נולד בירושלים, בן בכור להורים שעלו מפולין. משפחותיהם של שני הוריו עלו לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה. בילדותו עברה משפחתו לתל אביב-יפו. השכל למד בבית ספר אלחריזי ואת לימודי התיכון עשה בגימנסיה גאולה. הוא היה חבר בקלוב התעופה ובעקבות בן דודו ששירת כטייס התנדב לקורס טיס.

השכל החל את שירותו בחיל האוויר בקורס טיס במגמת מסוקים ועבר למגמת סיור וקישור להכשרה כטייס תובלה. במהלך הקורס פרצה מלחמת יום הכיפורים במהלכה סייע לכוחות חיל האוויר בסימון, בתחקור ובהכנה לקרב. הוא שירת כטייס מטוסי הרקולס בטייסת 131 והשתתף במבצע שלמה להטסת יהודי ביתא ישראל מסודאן לארץ. במהלך שירותו פיקד על טייסת ההוקאיי, על טייסת הפילים בשנים 1992–1994, על בסיס שדה דב בשנים 1995–1997 ועל בח"א 27, בסיס התובלה הכבדה של חיל האוויר בשנים 1997–1999. בשנים 1999–2002 פיקד על להק כוח האדם.

כמפקד להק כוח אדם יזם השכל יחד עם קצין החינוך הראשי של צה"ל אלעזר שטרן את התוכנית החינוכית עדים במדים - משלחות צה"ל לפולין, ועמד בראש המשלחת הראשונה של קציני צה"ל ב-2001. השכל חזר מן המסע הראשון עם החלטה להעמיק את הידע שלו על השואה, ועם שאלה איך ייתכן שבגרמניה התרבותית באמצע המאה ה-20 קרה דבר כזה.

לאחר פרישתו מצה"ל, עבר השכל קורס מדריכים לפולין ביד ושם. שתי המשלחות הראשונות שהדריך היו של בני נוער, והוא חש, לדבריו, שבני נוער אינם בשלים למסע, חלקם "לא מתחברים" וחלק אחר עוברים חוויה קשה מדי. בדצמבר 2004 הזמינו מנהל בית הספר להוראת השואה ביד ושם מוטי שלם להדריך את המשלחות של צה"ל. הוא היה בפולין כשבעים פעמים, בעיקר עם משלחות צה"ל.

השכל פרסם שלושה ספרים על השואה, בהם ספר על חסידי אומות העולם גרמנים וספר על יהודים שמרדו בנאצים. לדבריו התובנה העמוקה שלו מלימודיו על השואה היא על הנטייה של רוב בני האדם לעמוד מהצד, ועל הסכנה שבעמידה מהצד.

 

באוקטובר 2016 החל השכל להפגין נגד ראש ממשלת ישראל נתניהו בטענה שהוא מוביל למדינה דו-לאומית, אינו מקדם שלום וביטחון, פועל "לקרוע את החברה הישראלית", ומדרדר את הדמוקרטיה בישראל באמצעות "חקיקה אנטי-דמוקרטית והתקפות על התקשורת ועל שומרי הסף". כאחד מראשוני מחאת היחידים, במשך ארבע שנים הפגין מדי שבוע לבדו או עם קומץ אחרים בצמתים, בעיקר בכניסה לעיר מגוריו, יבנה.

 

ב-11 ביוני 2020 חבר השכל לאורי נחמן שהפגינה במשך ימים ליד מעון ראש הממשלה בירושלים (בית אגיון) ופרסם ברשתות החברתיות על פתיחת שביתת שבת בבלפור, בהשראת מחאות ג'ורג' פלויד. עם השכל הגיעו אנשי "מחאת היחידים". עם המעבר למאהל בלפור שינתה מחאת היחידים את שמה ל"אין מצב" - אין מצב שנאשם בפלילים יכהן כראש ממשלה. ב-26 ביוני פיזרו שוטרים אירוע במתחם בלפור כדי למנוע את קבלת השבת שהתקיימה בו עם כמה עשרות משתתפים, ועצרו את השכל שנשא דברים בנימוק שהמפגינים חסמו את הכביש. עם השכל נעצרו שני פעילים נוספים. הוצע להם להשתחרר בתמורה להתחייבות לחדול מהפגנותיהם בבלפור, אך הם סירבו. ביום ראשון לפנות בוקר שחררה שופטת את העצורים ללא תנאים. בימים שלאחר האירוע המשיך מספר המוחים לגדול, וב-14 ביולי התקיימה הפגנת אלפים שאליה הגיעו לראשונה גם קבוצות מחאה צעירות. כך התחיל גל המחאות נגד בנימין נתניהו.

במהלך ההפגנות השכל תועד צועק לעבר קצין ושוטרת ממוצא אתיופי שניסו לפנותו, שעליהם להתבייש משום שהוא הביא לישראל את הוריהם. לאחר פרסום הקלטות אלו התנצל השכל על הדברים. בנאום שנשא, אמר השכל: "דמוקרטיות אינן קורסות ביום אחד. זהו תהליך איטי ומתמשך, תהליך שמרדים את ערנות האזרחים. אנחנו בַּתהליך וכדאי שנתעורר!", תוך שהוא מתייחס אל ספרו של בנג'מין קרטר הט מאוניברסיטת הרווארד "The Death of Democracy" המתאר כיצד קרסה רפובליקת ויימאר.

בפברואר 2022 יצא לאור ספרו "בלפור: יומן מאבק", המתאר את המאבק נגד המשך שלטונו של בנימין נתניהו. הוא מציין בספרו כי אחת מתרומותיה העיקריות של המחאה היא בכך שהציבור הישראלי חזר להאמין בעצמו וביכולתו להשפיע, וכי הוא למד שאזרחים אכפתיים שאוהבים את המדינה ונאמנים לערכי הדמוקרטיה יכולים בכוח הנחישות, המסירות, שיתוף הפעולה ומתן הדוגמה האישית, לחולל שינוי בדרכים לא אלימות כנגד כל הסיכויים.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש בנובמבר 2022 חידש השכל את פעילותו נגד בנימין נתניהו.

ב-13 ביוני 2023 נעצר השכל על ידי המשטרה לפני שהשתתף בוועידת כלכלה בשדרות בה הפגין נגד השרים ניר ברקת ויצחק גולדקנופף כחלק מהמחאות המתמשכות נגד הממשלה. המשטרה מנעה מהשכל להיכנס לכנס למרות שנרשם אליו, בנימוק שהוא "מפריע לסדר הציבורי". השכל שוחרר ללא תנאים מוקדמים.

ב-30 בדצמבר 2023 וב־17 בפברואר 2024 נעצר השכל לאחר שהפגין מול מעונו הפרטי של בנימין נתניהו בקיסריה. ב-24 בפברואר 2024 נעצר בהפגנה בצומת קפלן בתל אביב.

השכל מתגורר ביבנה, נשוי לעליזה, אשת חינוך, ולהם ארבעה ילדים ונכדים. הוא בעל תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה וכן למד באוניברסיטת חיל האוויר של ארצות הברית.

בינואר 2022 זכה בתואר "המצטיין בפעילות חברתית של 2021" במסגרת "משפיעני השנה" של תנועת דרכנו ודמוקרטTV. בטיעוני הזכייה נכתב: "ממובילי מחאת היחידים ומחאת 'אין מצב'". בשנה החולפת הפך לסמל למאבק הציבורי נגד השחיתות השלטונית".

• הסוהר מבלוק 11; עריכה: יוסף ארגמן, יבנה: שורשים, תשע"ב 2012. (סיפורו של הקאפו מאושוויץ יעקב קוזלצ'יק)
• גיבורים רגילים: על חסידי אומות עולם גרמנים, עריכה: יוסף ארגמן, יבנה: שורשים, תשע"ד 2014.
• על זיכרון ושכחה המקרה של זורין, ביילסקי ואנילביץ': עריכה יוסף ארגמן, יבנה: שורשים, תשע"ו 2016
• כיצד עוצב הזיכרון הקולקטיבי אודות מרד גטו ורשה?, מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל
• "על מנהיגות, ערכים ועמידה מהצד": נאומו של אמיר השכל במסגרת המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה, 17 במרץ 2018
• בלפור: יומן מאבק, הוצאת סער, 14 בפברואר 2022

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אמיר השכל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אמיר השכל

•   אמיר השכל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• הספרים של אמיר השכל, באתר "סימניה"
• גלעד מורג, הטייס וחוקר השואה שהפך לסמל המחאה נגד נתניהו, באתר ynet, 27 ביוני 2020
• דן לזר, ‏מוודא שהעולם לא ישנה אותו - אמיר השכל מפגין בצמתים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 בדצמבר 2018
•   אמיר השכל (1953-), דף שער בספרייה הלאומית
•   יורם יובל, מחאת בלפור: כך ניצחו אמיר השכל והא.נשים את נתניהו, באתר הארץ, 5 במאי 2022

• אמיר השכל בפודקאסט "אזרח בתפקיד" 3.5.22