תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה הן סדרת תקנות שעת חירום שהותקנו על ידי ממשלת ישראל החל מ-15 במרץ 2020, מכוח סמכותה לפי סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה, לצורך התמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל, למניעת התפשטות המגפה ולהגבלת והסדרת הפעילות בתחומים שונים.
התקנות היו המכשיר המשפטי העיקרי שבו השתמשה הממשלה לשם הגבלת המגע בין תושבי המדינה והפחתתו לצרכים חיוניים בניסיון להגביל את התפשטות המגפה עד לקבלת חוקי הוראת השעה ביולי 2020. הן קובעות מגבלות משמעותיות על חופש התנועה של הפרט, על פרטיותו ועל חופש העיסוק.
התקנות הותקנו גם על מנת לסייע לציבור ולאפשר לו הקלות בעניינים כלכליים וסוציאליים שונים בתקופת המגפה על רקע הפגיעה בכלכלה במהלכה.
הביקורת הרווחת על תקנות הקורונה היא שהן סובלות מגרעון דמוקרטי חריף שמתבטא לא רק בהטלת מגבלות חריפות על זכויות אדם אלא גם בפיקוח פרלמנטרי ושיפוטי מועט על מעשה ריכוזי של הרשות המבצעת שנעשה במהירות יחסית וללא הליך סדור. ואולם, על אף קשיים דמוקרטיים אלו, נטען כי הן מתאפיינות בסממן דמוקרטי חשוב של שקיפות ונגישות מוגברת לציבור. תקנות הקורונה הונגשו לציבור הרחב על ידי משרד הבריאות ומשרד ממשלה נוספים ברשתות חברתיות, באפליקציות ובאתרי אינטרנט באופן חסר תקדים. הנגשה זו כללה שימוש בתקצירים, הסברים, שאלות ותשובות, סרטונים ואינפוגרפיקה, באופן שעשוי לסמן את הדרך לפיתוח נגישות לחקיקה במרחבים דיגיטליים בישראל בעתיד.
ב-17 ביוני הוארך תוקף חלק מהתקנות באמצעות חוק של הכנסת עד ליום 30 ביולי.
מגפת הקורונה (הנגיף ה-SARS-CoV-2), הגורמת למחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19) החלה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן, שבמחוז חוביי בסין, ומשם התפשטה למדינות רבות ובהן ישראל, שמקרה ראשון של חולה קורונה בה התגלה ב-27 בפברואר 2020, לאחר שעוד קודם לכן נשלחו אנשים לבידוד.
בשלבים הראשונים של המגפה נעשתה התמודדות אתה במסגרת הסמכויות הרגילות שבחקיקה, כגון הוראות מנהליות לאיסור כניסת תיירים והמלצות לא מחייבות לציבור. בהמשך הוציא מנכ"ל משרד הבריאות צווים מכוח פקודת בריאות העם.
עם התפשטות המגפה עברה הממשלה להתקנת תקנות שעת חירום שבשונה מהצווים – בכוחן לשנות מיידית את מרבית החוקים (ללא צורך בהליך החקיקה הארוך המאפיין שינוי שגרתי של חוק), להפקיע זמנית את תוקפם או לקבוע בהם תנאים. בכך הן מעניקות תוקף משפטי מחייב למגבלות שנקבעו בהן אף אם הן סותרות חקיקה ראשית כלשהי. במקביל לשטף של התקנת תקנות שעת חירום נמשכה ההתמודדות בהוראות שעה שבמסגרת הסמכויות הרגילות שבחקיקה.
התקנות הן משלושה סוגים עיקריים:
להלן תיאור התקנות שהותקנו, לפי סדר התקנתן:
נגד התקנות המסמיכות את השב"כ והמשטרה להשתמש בנתוני מיקום לשם איתור אנשים ששהו בקרבת חולים ואנשים שנדרשו לבידוד בית הוגשו עתירות לבג"ץ, בטענה שהן מהוות פגיעה קשה בזכויות האדם. בדיון הראשוני בעתירות ציין בג"ץ שהן מעלות את השאלות העקרוניות הבאות:
(א) האם ההכרזה על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, נוגעת גם למצבי חירום שאינם נובעים מסיבות ביטחוניות?
(ב) האם מתוקף סעיף 7(ב)(6) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002 ניתן להקנות לשירות הביטחון הכללי סמכויות לפעול בתחום שאינו נוגע לביטחון המדינה?
(ג) האם סעיף 39(ד) לחוק יסוד: הממשלה אשר קובע כי "אין בכוחן של תקנות שעת חירום [...] להתיר פגיעה בכבוד האדם" מטיל מגבלה מוחלטת על הפגיעה בזכות לכבוד האדם או שמא פגיעה זו כפופה לתנאים הקבועים בסעיף 12 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו?
בדיון ראשוני בעתירות התיר בג"ץ את הפעלת התקנות המאפשרות איתור של מי ששהו בסביבת חולים במחלת נגיף קורונה 2019, אך התנה זאת בהקמת ועדה של הכנסת שתפקח עליהן. ב-16 באפריל 2020 הועבר הדיון בבג"ץ בשידור חי.
בתחילת אפריל 2020 העביר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, חוות דעת לראש הממשלה, לשר המשפטים ולמזכיר הממשלה, לפיה יש להעדיף חקיקה רגילה בכנסת על פני התקנת תקנות שעת חירום. לדברי מנדלבליט, קיומו של צורך חיוני ומיידי, שלא מאפשר המתנה להשלמת הליך חקיקה, עשוי להצדיק התקנת תקנות שעת חירום, שיחד אתה יש להמשיך בקידומה של חקיקה רגילה בכנסת.
בנוסף, על-פי סעיף 39(ו) לחוק יסוד: הממשלה, תוקפן של תקנות לשעת חירום שמתקינה הממשלה, פוקע לכל המאוחר כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן, אלא אם כן מחוקקת הכנסת חוק המאריך את תוקפן.
בעקבות הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ופסיקת בית המשפט העליון בעניין החלפת תקנות שעת חירום בהקדם האפשרי בחקיקה ראשית, וכן בשל פקיעת תוקפן המתקרב של תקנות שעת החירום, ב-28 במאי 2020 הפיץ משרד ראש הממשלה תזכיר חוק שנועד להקנות לממשלה סמכויות מפורשות מכוח חקיקה ראשית במקום תקנות שעת החירום.
ב-22 ביוני, עם פקיעת תוקף התקנות להגבלת פעילות בחלוף שלושה חודשים מהתקנתן, חודש תוקפן של חלק מהתקנות באמצעות חוק של הכנסת, ומועד פקיעת תוקפן החדש נקבע ל-6 באוגוסט. באופן דומה, בסמוך למועדי פקיעות תוקפן של תקנות שעת חירום נוספות שהותוקנו בשל המגפה, חודש תוקפן בחוקים שחוקקה הכנסת.
ב-7 ביולי, נחקק חוק הקורונה הזמני שאיפשר לממשלה להוציא צווי הגבלה כחלק מהמלחמה בקורונה ללא אישור הכנסת. נקבע כי הצו יחל מידית אך היא תצטרך לקבל בתוך שבוע את אישורה של הכנסת. היא תוכל לאשר, לבטל, לשנות או להוסיף פרטים לצו. הוועדה שפיקחה הייתה לרוב ועדת הקורונה. בתוספת לחוק נמצאו הסדרים הקובעים בין היתר הגבלות שונות.
ב-23 ביולי, נחקק חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, שהעביר סמכויות אלה לארבע מוועדות הכנסת: ועדת החוקה, הכלכלה, החינוך ווועדת העבודה והרווחה. החוק עסק בסמכויות נוספות, כמו הסמכות לטיל סגר.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
This article uses material from the Wikipedia עברית article תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.