ת: או באלפבי העברי

המונח "ת"ו" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'ת"ו (1645–1646), ראו ה'ת"ו.

המונח "ת"ו" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ד'ת"ו (645–646), ראו ד'ת"ו.

ת
אלפבית עברי
א	ב	ג	ד	ה	ו
ז	ח	ט	י	כ	ל
מ	נ	ס	ע	פ	צ
ק	ר	ש	ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ
סימנים נוספים
ﭏ ׆
ניקוד ופיסוק
קמץ • פתח • צירי • סגול
חיריק • חולם • קובוץ ושורוק
שווא • חטף
דגש: קל • חזק • מפיק • רפה
קו מפריד • מקף
טעמי המקרא

האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, נמנית ת' עם חמש האותיות הלשוניות דטלנ"ת. מבחינה פונולוגית מייצגת תּ' דגושה עיצור מכתשי, סותם, אטום (/t/ ‏:IPA). ת' רפה ייצגה במקור עיצור שיני, חוכך, אטום (/θ/ ‏:IPA) - כמו Th במילה האנגלית Think או כת'א (ث) הערבית, ומצויה בהגייה התימנית, ובהגייה האשכנזית הגייתה התרופפה לסמ"ך (/s/ ‏:IPA), אולם בפי רוב הדוברים היא מבוטאת כדגושה. כיום, כשרוצים לתעתק שמות אנגליים המכילים Th, נוהגים להצמיד לת"ו גרש, אם כי הדבר לא חובה כיוון ש/θ/ איננו עיצור מובחן בעברית מודרנית. חשוב לשים לב שלא כל th הוא /θ/ ולפעמים הוא קולי ונהגה /ð/ שראוי לתעתקו כדל"ת. בעבר, היה הבדל בהגייה בין תּ' דגושה לבין טי"ת, שנהגתה כעיצור מכתשי מלועלע, סותם, אטום (/tˤ/ ‏:IPA) - או עיצור נחצי.

בכתיבה ביידיש נהוג לסמן את הדגש בתי"ו בשביל למנוע קריאה כסמ"ך.

בגימטריה ערכה 400. בערכה זה היא מופיעה במושגים כגון תרי"ג מצוות, ת"ק פרסה.

בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות ת היא כ־5.32% מכלל אותיות האלפבית העברי.

הביטוי "מאלף ועד תו" בא לציין דבר כוללני, שמקיף מקצה אחד עד הקצה השני.

 

בקוד ASCII מיוצגת האות ת' בערך FA, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05EA.

בקוד מורס מיוצגת האות ת' באמצעות: - (קו).

 

הוא ייצוגה של האות ת' בכתב ברייל.

באלפבית צלילי מיוצגת האות ת' באמצעות המילה "תלם".

באיתות בדגלי סמפור ת' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה דרום-מזרחה ודגל שני הפונה צפון-מערבה.

• ت – האות תא בערבית
• ث – האות תַ'א בערבית
• ﺓ – הסימן תא מרבוטה בערבית