ק: אות באלפבית העברי

ערך זה עוסק באות באלפבית העברי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ק (פירושונים).

שמה קו"ף (קוֹף/קוּף).

ק
אלפבית עברי
א	ב	ג	ד	ה	ו
ז	ח	ט	י	כ	ל
מ	נ	ס	ע	פ	צ
ק	ר	ש	ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ
סימנים נוספים
ﭏ ׆
ניקוד ופיסוק
קמץ • פתח • צירי • סגול
חיריק • חולם • קובוץ ושורוק
שווא • חטף
דגש: קל • חזק • מפיק • רפה
קו מפריד • מקף
טעמי המקרא

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, ק' נמנית עם ארבע האותיות החכיות גיכ"ק. מבחינה פונולוגית היא ייצגה במקור עיצור ענבלי, סותם, אטום (/q/ ‏:IPA) - נחצי כמו קאף (ق) הערבית (בהגייה התימנית (מלבד השרעבים) הגייתה כהגיית גימ"ל דגושה - עיצור וילוני, סותם, קולי (/g/ ‏:IPA)), אולם בפי רוב הדוברים היא מבוטאת כמו כ"ף דגושה - או עיצור וילוני, סותם, אטום (/k/ ‏:IPA).

בגימטריה ערכה 100. על שרה אמנו מסופר בבראשית רבה "בת ק' כבת כ' שנה לחטא".

בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות ק' היא כ־1.95% מכלל אותיות האלפבית העברי.

ק' הוא הקיצור של קדוש, קְרי.

האות ק' מופיעה בביטוי העברי

• בשין-קוף-ריש: בשקר. נאמר, בשפת הילדים, לאחר דברים שאינם אמת.

 

בקוד ASCII מיוצגת האות ק' בערך F7, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05E7.

בקוד מורס מיוצגת האות ק' באמצעות הרצף (משמאל לימין): -.-- (קו קו נקודה קו).

 

הוא ייצוגה של האות ק' בכתב ברייל.

באלפבית צלילי מיוצגת האות ק' באמצעות המילה "קורח".

באיתות בדגלי סמפור ק' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה צפונה (כלפי מעלה) ודגל שני הפונה צפון-מערבה.

• ق – האות קאף בערבית
•   – האות היוונית קופא