1923 רעידת האדמה והצונאמי בקאנטו
רעידת האדמה והצונאמי בקאנטו (ביפנית: Kantō daishinsai ,関東大震災) הייתה רעידת אדמה חזקה שפקדה את מישור קאנטו שבאי הונשו, יפן, ביום שבת, 1 בספטמבר 1923 בשעה 11:58:44.
ממקורות שונים עולה שהרעידה נמשכה בין ארבע לעשר דקות.
 | |
| סוג | רעידת אדמה |
|---|---|
| תאריך התרחשות | 1 בספטמבר 1923  |
| שעה | 11:58:32 |
| משך האסון | 4 דקות |
| מגניטודה | 7.9 בסולם מגניטודה לפי מומנט |
| הרוגים | 142,000-120,000 |
| נזק | 4,500,000,000 ין יפני |
| קואורדינטות | 35°19′48″N 139°08′06″E / 35.33°N 139.135°E |
  | |
רעידת האדמה
גאולוגיה
רעידת האדמה הייתה בגודל 7.9 בסולם מגניטודה לפי מומנט, הגדולה ביותר שנמדדה במאה ה-20. מוקדהּ היה מתחת לאי אושימה (אנ') שבמפרץ סגאמי, השוכן דרומית למחוז קנאגאווה. הגורם לרעידת האדמה היה (ראו מפת הלוחות הטקטוניים באזור) נחיתת הלוח הפסיפי בעל הקרום הימי, אל מתחת ללוח הצפון אמריקאי-ולוח אוחוצק בעלי הקרום היבשתי. עם זאת, ככל הנראה, גם לתהליך ההפחתה שמתקיים בין הלוח הפיליפיני ללוח האירואסייתי, ובין הלוח הפסיפי ללוח האירואסייתי, היה תפקיד משמעותי בהתרחשות רעידת האדמה. מדובר בצומת של 4 לוחות טקטוניים שהתהליכים ביניהם גורמים לכל רעידות האדמה ההרסניות ביפן.
הרוגים ונזקים
רעידת האדמה זעזעה את טוקיו, את עיר הנמל יוקוהמה, ואת מחוזות צ'יבה, קנאגאווה ושיזואוקה, והסבה נזק כבד בכל אזור קאנטו. בשל עוצמתה הרבה של הרעידה, פסל הבודהה הענק במקדש קוטוקו-אין שבקמקורה, המרוחק כ-60 קילומטר מהמוקד, ושמשקלו 121 טון, הוסט יותר מחצי מטר ממקומו.
מכיוון שרעידת האדמה ארעה לקראת שעת הצהריים, אנשים רבים עסקו באותה עת בבישול אוכל, ורבים נספו בשריפות שפרצו בעקבות זאת. חלק מהשריפות הפכו לסופות אש, עקב הרוחות החזקות שנשבו באזור, שכילו חלקים גדולים מהערים. אובדן החיים הגדול ביותר במקום אחד, התרחש כשסופת אש הציתה מחסני מדים צבאיים בטוקיו, בהם חיפשו כ-38,000 אנשים מקלט לאחר הרעידה ומקור אחר מדווח על 44,000 איש. באותה עת, נשבה סופת טייפון באזור קאנטו, והרוחות העזות ליבו את האש, וגרמו להתפשטותה לאזורים נוספים. השריפות אף הרסו את תשתית המים של העיר, דבר שהקשה מאוד על מאמצי הכיבוי, שנמשכו עד 3 בספטמבר. מרבית מההרוגים ברעידת האדמה מתו כתוצאה מהשריפות.
מפולות אדמה שהתרחשו במחוז קנאגאווה בעקבות רעידת האדמה, קברו כפרים שלמים או סחפו אותם, וגרמו למותם של 800 בני אדם. מפולת בוץ אחת סחפה כפר שלם, רכבת נוסעים ותחנת רכבת לתוך הים.
רעידת האדמה גם גרמה לגל צונאמי בגובה 10 מטרים שפגע בתוך דקות במפרץ סגאמי, חצי האי בוסו (אנ'), איי איזו (אנ') והחוף המזרחי של חצי האי איזו (אנ'). הגל הרס כ-570,000 בתים, והציף את כל האזורים הסמוכים לים.
מספר ההרוגים אינו ידוע בוודאות, אך ההערכות נעות בין כ-104,600 למעל 110,000 ועד 142,800 הרוגים מרעידת האדמה, מהשריפות ומהצונאמי.
אלימות לאחר הרעידה
לאחר הרעידה הודיעה ממשלת יפן על ממשל צבאי, והורתה לכל יחידות המשטרה לשמור על הסדר הציבורי. במקביל, החלו להתפשט שמועות שקוריאנים מנצלים את המצב, מציתים שריפות נוספות ובוזזים בתים. שמועות אלו הגיעו עד הוקאידו - מרחק של 800 קילומטרים מטוקיו. הרגשות האנטי-קוראנים התגברו נוכח פעילותה של תנועת העצמאות הקוריאנית, תנועה למען שחרור קוריאה מהסיפוח היפני שהתנקשה בבכירים יפנים והייתה מעורבת בפעילות אנטי-יפנית. ברחבי טוקיו ויוקוהמה החל המון לטבוח בקוריאנים. ממשלת יפן דיווחה שבשבוע הראשון של חודש ספטמבר נרצחו 231 בני אדם, אך מקורות אחרים מעריכים שהמספר האמיתי הוא בין 6,000 ל-10,000 קורבנות. קבוצות אזרחים הקימו מחסומי דרכים שעצרו אנשים, ובחנו באמצעות שיבולת את מוצאם, כאשר אנשים ממוצא קוריאני הוכו, נעצרו או נרצחו, כל זאת בשיתוף פעולה עם הרשויות. גם אנשים שלא היו ממוצא קוריאני אך היו שונים מהיפנים, כגון סינים, אוקינאווים ואפילו יפנים מאזורים אחרים ביפן, הותקפו ואף נרצחו.
בתגובה, פרסה ממשלת יפן את הצבא היפני הקיסרי ברחבי המדינה, וזאת כדי להגן על התושבים הקוריאנים. כמו כן, פרסם הצבא עלונים שהפריכו את השמועות והזהירו את התושבים מפני פעולות לא חוקיות, אך לרוב פעולות אלה נפסקו רק כשהצבא פעל כנגד אותן קבוצות תוקפניות. במקביל, השתמשה ממשלת יפן וההנהגה הצבאית בהתקוממות ובפרעות שהתרחשו במדינה כדי לרסן מתנגדים למשטר הקיים, ולעצור אותם באשמת ניצול המצב כדי להפיל את הממשלה ואת הקיסר. מנהיגים סוציאליסטים, אנרכיסטים וקומוניסטים נעצרו ונרצחו על ידי המשטרה והצבא.
הפרסומים אודות הטבח, ומעורבות השלטונות בו מעורפלים, והממשלה היפנית עשתה ועושה מאמצים עד ימים אלה כדי להכחיש את היקף הטבח, ואף לאסוף ספרי לימוד מבתי ספר שעסקו בנושא. גם בזמן אמיתי, רק עיתונים ספורים פרסמו ידיעות אודות מעשי הטבח.
זיכרון הרעידה
יפנים רבים פירשו את רעידת האדמה כעונש משמיים על כך שהעם היפני התדרדר לסגנון חיים מערבי שכלל אנוכיות, חוסר מוסר וחומרנות. הם ראו ברעידה הזדמנות לבנות מחדש את עיר הבירה, ובכך לבנות מחדש את מערכת הערכים היפנית.
בשנת 1960 נקבע 1 בספטמבר כיום מניעת אסון כדי לזכור את קורבנות רעידת האדמה ואת חשיבות ההתכוננות אליה. בבתי הספר ברחבי המדינה עומדים תלמידים דקת דומייה, ונערכים תרגילי חירום לפינוי בעת רעידת אדמה.
לקריאה נוספת
- Charles Scawthorn, John M. Eidinger & Anshel Schiff (eds.) Fire Following Earthquake. Volume 26 of TCLEE Monographs, ASCE Publications, 2005. ISBN 9780784475515
- Schencking, J. Charles. "The Great Kanto Earthquake and the Culture of Catastrophe and Reconstruction in 1920s Japan" in The Journal of Japanese Studies, Volume 34, Number 2, 2008.
קישורים חיצוניים
רותם קובנר, כל מי שנראה שונה סומן. בצלו של אחד מהאסונות הגדולים בהיסטוריה, התרחש גם טבח המוני, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2023- Denawa, Mai. Behind the Accounts of the Great Kanto Earthquake of 1923. 2005.
- James, Charles D. The 1923 Tokyo Earthquake and Fire. University of California, 2002.
- Neff, Robert. The Great Kanto Earthquake Massacre. 2006.
- Great Kanto Earthquake 1923.
- Japan Earthquake 1923, סרטונים מאזור קאנטו לאחר רעידת האדמה.
- רעידת האדמה והצונאמי בקאנטו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כשהאסון הכה, הם שלפו חרבות לעבר כל מי שנראה שונה. באתר "הארץ", 30 באוגוסט 2023 ולקראת ציון 100 שנה לרעידת האדמה
"הערות שוליים
This article uses material from the Wikipedia עברית article רעידת האדמה והצונאמי בקאנטו (1923), which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.