ריכוז מולרי

ריכוז מולרי הוא מספר מולי החומר (יסוד, תרכובת או חומר יוני) המומסים בליטר אחד של תמיסה.

את הריכוז המולרי מסמנים ב-C והוא נמדד בדרך כלל ביחידות המולר, המסומן ב-M: מול לליטר (${\displaystyle {\frac {mol}{l}}}$ ). יחידת SI התקנית שלו היא מול ל מטר מעוקב, והוא אך ורק בתמיסות.

בכל התמיסות, מוצקות, נוזליות וגזיות, הריכוז המולרי הוא מספר המולים של החומר בנפח של ליטר אחד תמיסה. בתמיסות יוניות, כמו בתמיסת NaCl, מודדים את מספר מולי הנוסחה האמפירית של החומר היוני בליטר אחד תמיסה, ובשאר התמיסות הוא נמדד לפי כמות המולקלות חלקי מספר אבוגדרו (מול) בליטר אחד תמיסה.

ניתן למצוא את הריכוז המולרי באמצעות המשוואה הבאה: ${\displaystyle C={\frac {N}{AV}}}$  כאשר C מייצג את הריכוז המולרי, N את מספר המולקולות בנפח V (הנמדד בליטרים), ו-A את מספר אבוגדרו. משוואה זו בעצם שווה למשוואה ${\displaystyle C={\frac {mol}{l}}}$ , מכיוון ש ${\displaystyle {mol}={\frac {N}{A}}}$  - מול שווה למספר המולקולות חלקי מספר אבוגדרו.

לרוב משתמשים בשיטה ריכוז אחוז משקלי. בנוסף לשתי שיטות אלה, ישנן גם שבר מולי (כמות המומס חלקי כמות התמיסה, שניהם מחושבים במולים) ומולליות (מספר מולי המומס חלקי הממס בקילוגרמים).