קשר יוני

הקשר נוצר כתוצאה ממשיכה אלקטרו-סטטית בין שני המטענים, על פי חוק קולון. בדרך כלל, הקשרים היונים מובילים ליצירת סריג יוני מסודר כגון מלח. דוגמה מוכרת לסריג יוני הוא מלח השולחן, נתרן כלורי, המורכב מקטיונים של נתרן היוצרים קשרים יונים עם אניונים של כלור.

קשרים יונים נוצרים בעקבות הבדל משמעותי באלקטרושליליות של שני היסודות הנפגשים (הפרש גדול מ-1.7, כשבמקביל בטווח בין 0.4 ועד ל-1.7 הקשר יהיה קוולנטי קוטבי), כאשר האלקטרושליליות מודדת את שאיפת האטום לקבל אלקטרון על מנת להשלים את רמת האנרגיה האחרונה ("קליפת האטום"). בדרך כלל היסודות המקיימים קשרים יונים הם אטומי מתכות, הנוטים למסור אלקטרונים (בעלי אלקטרושליליות נמוכה) ולהפוך לקטיונים בעלי מטען חיובי, ואטומים של אל-מתכות, הנוטים לקבל אלקטרונים (בעלי אלקטרושליליות גבוהה) ולהפוך לאניונים בעלי מטען שלילי.

בהתאם לנתונים לעיל, ניתן לראות את הקשר היוני כמצבו הקיצוני ביותר של קשר קוולנטי קוטבי. דבר זה מתבטא בסריג יוני, בו אין הפרדה מלאה בין הקטיונים החיוביים לאניונים השליליים — כך שקיימת למעשה שותפות מזערית כלשהי באלקטרונים ביניהם, ולכן מטענם אינו שלם לגמרי. כללי פג'נס מאפשרים להעריך עד כמה הקשר יוני טהור או שיש לו אופי קוולנטי חלקי בהתאם למטען הפורמלי ולרדיוס היונים. כאשר ממיסים את הסריג היוני בתמיסה כלשהי, נשבר הקשר היוני ונפרדים הקטיונים מהאניונים ורק במצב זה מטענם הוא באמת שלם.

כל מטען חשמלי משרה סביבו במרחב שדה אלקטרוסטטי אחיד. לכן הקשר הנוצר בין היונים, אינו מכוון לאורך הציר המקשר ביניהם בלבד, אלא כל יון מושך אליו את כל היונים בעלי המטען הנגדי הנמצאים סביבו.

כדוגמה נוספת, בדו נתרן חמצני, Na2O (תחמוצת הנתרן), הנוצרת על ידי תגובה בין אטומי נתרן ואטומים של חמצן. לאטום החמצן שישה אלקטרונים ברמת האנרגיה האחרונה, ולכן דרושים שני אלקטרונים על מנת שהוא יקבל מבנה של גז אציל (Ne).

• קשר קוולנטי

  מדיה וקבצים בנושא קשר יוני בוויקישיתוף

• ארז גרטי, מהו קשר יוני?, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 25 ביוני 2011
• קשר יוני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

  ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.