פרשת תצוה: פרשת השבוע השמינית בספר שמות

על פי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק כ"ז, פסוק כ' ומסתיימת בפרק ל', פסוק י'.

תצוה
פסוקים	שמות, כ"ז, כ' - ל', י'
מספר פסוקים	101
מספר תיבות	1412
תוכן	מצוות הדלקת הנרות במקדש, בגדי כהונה, קרבן המילואים
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (4)  לא תעשה (4) הדלקת הנרות במקדש, בגדי כהונה, אכילת קודשי קודשים לכהנים, קטורת הסמים הסרת החושן מהאפוד, קריעת מעילו של הכהן הגדול, אכילת קודשי קדשים לזר, הקטרת דברים מלבד הקטורת על מזבח הזהב
הפטרה
יחזקאל, מ"ג, י'–כ"ז

הפרשה ממשיכה את הפרשה הקודמת, פרשת תרומה, בהכנות לקראת הקמת המשכן. הפרשה מלמדת על הכנת בגדי הכהונה,על שבעת ימי המילואים, על העלאת נרות המנורה במשכן ועל מזבח הקטורת.

את פרשת תצוה קוראים בין התאריכים ח' באדר-ט"ו באדר (בשנה מעוברת באדר א').

הפרשה פותחת בפנייה למשה "ואתה תצוה את בני ישראל" מבלי לציין את שמו. כל פי הפשט, הפרשה מהווה למעשה המשך ישיר של הציווי על הקמת המשכן וכליו המופיע בפרשת תרומה, ציווי שנפתח בפניה אל משה:" וידבר ה' אל משה לאמור".

זו הפרשה היחידה בחומשים שמות-ויקרא-במדבר שלא מוזכר בה שמו של משה. הזוהר, וכן הרא"ש ובנו בעל הטורים מקשרים זאת לבקשתו של משה מה' לאחר חטא העגל המופיעה בפרשה הבאה, פרשת כי תשא: ”וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם, וְאִם אַיִן - מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ”. על פי הסבר זה, אף על פי שה' לא סלח לעם ישראל על חטא העגל, "קללת חכם אפילו על תנאי היא באה", וה' מחה את שמו של משה מפרשה אחת.

בפתיחת הפרשה מובא ציווי למשה לקחת שמן זית לצורך הדלקת המנורה בכל יום ויום.

לאחר הפתיחה מופיע הציווי על הכנת בגדי הכהונה של אהרן ובניו הכהנים. בגדי הכהן הגדול הם החושן, האפוד, הציץ, מעיל, כתונת, מצנפת, אבנט ומכנסיים. לכהנים הפשוטים (הדיוטות) היו רק ארבעה בגדים: כתונת, אבנט, מגבעת ומכנסיים.

לאחר מכן, עוסקת הפרשה בציווי על קרבנות המילואים, שיוקרבו לשם קידוש הכהנים והכשרתם לעבודת המשכן.

לאחר קרבנות מופיע הציוויי על הקרבת קרבן התמיד, שמיועד להיות מוקרב על מזבח העולה שתכניתו הובאה בסוף פרשת תרומה.

בסיום הפרשה מופיע הציווי על הכנת מזבח הזהב המיועד להקטרת קטורת הסמים. בפסוקים האחרונים של הפרשה אף מרומז על יום הכיפורים שיכלול טקס כפרה על מזבח הזהב ויתבצע אחת לשנה.

השבת בה קוראים את פרשת תצוה יכולה לחול בעשרה תאריכים שונים:

• שנת השא - ח' באדר
• שנת הכז - ט' באדר
• שנת גכה ושנת בשה - י"א באדר
• שנת בחג ושנת זשג - י"ג באדר
• שנת זחא - ט"ו באדר
• שנת השג - ח' באדר א'
• שנת החא - י' באדר א'
• שנת גכז ושנת בשז - י"א באדר א'
• שנת בחה ושנת זשה - י"ג באדר א'
• שנת זחג - ט"ו באדר א'

• בשנים מעוברות ובשנים פשוטות מסוג זחא שלא בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, מפטירים בספר יחזקאל, בנבואה של יחזקאל על הקמת בית המקדש העתידי, בפרק מ"ג, פסוקים י'–כ"ז. ובנוסח רומניא הפטירו בשבת כזו ספר ירמיהו, פרק י"א, פסוק ט"ז עד פרק י"ב, פסוק ט"ו.
• בשאר השנים הפשוטות (כ-58.8% מכלל השנים), קוראים את פרשת תצווה בשבת שלפני לפורים, ולפיכך קוראים בה גם את הפרשייה השנייה מ"ארבע פרשיות" - פרשת זכור, ומפטירים בהפטרה המיוחדת של פרשת זכור.
• בשנים מסוג זחא קוראים את פרשת תצווה בשבת של שושן פורים. בערים מוקפות חומה קוראים למפטיר את קריאת התורה של פורים (מלחמת עמלק) ומפטירים בהפטרת שבת פורים, הזהה להפטרת שבת זכור. בשאר המקומות מפטירים בהפטרה הרגילה.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: פרשת תצוה
טקסט בוויקיטקסט: פרשת תצוה

הטקסט:

•   פרשת תצוה, באתר ויקיטקסט
• פרשת תצוה - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
• פרשת תצוה, באתר "מקראות גדולות הכתר"
• פרשת תצוה, באתר "תורת אמת"

פרשנות:

• גיליונות נחמה לפרשת תצוה
• פרשת תצוה, באתר אוניברסיטת בר-אילן
• פרשת תצוה, באתר "כיפה"
• פרשת תצוה עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
• שיעורי תורה לפרשת תצוה, באתר "ישיבה"
• שיעורים לצפייה על פרשת תצוה, באתר "בינינו"
• פרשת תצוה, באתר פרשת השבוע
• הערך "פרשת תצוה", באתר ויקישיבה
• דברי תורה לפרשת תצוה באתר ישיבת הר ברכה
• שיעורים לצפייה על פרשת תצוה, באתר "התנועה הרפורמית"