פרשת נעמה יששכר

מדינת ישראל פעלה לשחרורה המוקדם. ב-29 בינואר 2020 העניק לה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין חנינה, ולמחרת שוחררה מהכלא ברוסיה וחזרה לישראל במטוסו של ראש הממשלה.

נעמה יששכר נולדה בניו ג'רזי בשנת 1993 למשפחה ישראלית. בגיל 16 עלתה לישראל לבדה ושירתה בצה"ל בחיל האיסוף הקרבי כחיילת בודדה. יששכר מחזיקה באזרחות ישראלית ובאזרחות אמריקאית.

ב-12 באפריל 2019 נעצרה יששכר בעת ששהתה בטיסת מעבר בשדה התעופה במוסקבה, כחלק משובה מהודו לישראל. יששכר הודתה בהחזקת סם לשימוש עצמי, אם כי מאוחר יותר בערעורה, כפרה בהודאה זו, וטענה שזו נבעה מחוסר הבנה של השפה, ושהסם שהתגלה היה בתיק שאינו שלה. כמו כן טענה שהודאתה זויפה.

לאחר שנעצרה במוסקבה, הואשמה בתחילה על החזקת קנאביס, עבירה הכרוכה בקנס וחודש מעצר, אך סעיף האישום שונה לאחר מכן להברחת סמים, עבירה חמורה שעונשה עד 10 שנות מאסר. במשך כחצי שנה הוחזקה בבית כלא המרוחק כ-80 ק"מ ממוסקבה. באוקטובר 2019 נידונה על ידי בית המשפט ברוסיה לשבע וחצי שנות מאסר בגין הברחת 9.5 גרם חשיש.

יששכר ערערה על גזר דינה, אך בדיון שנערך ב-19 בדצמבר 2019 נדחה ערעורה.

באמצעי התקשורת פורסמה השערה שהעונש החמור נבע מהרצון להשתמש בה כקלף מיקוח לשם שחרורו של האקר רוסי בשם אלכסיי בורקוב שכלוא בישראל, אך ההאקר הוסגר לארצות הברית.

בתקופת מעצרה פנתה משפחת יששכר מספר פעמים לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, וביקשה לסייע לשחרר את נעמה, אך לא התקבלה תגובה כלשהי. בעקבות מעצרה של יששכר פורסם כי רוסיה ביקשה מישראל להסגיר לידיה את ההאקר הרוסי אלכסיי בורקוב, ולקיים עסקת חילופי אסירים בינו לבין יששכר. בורקוב הגיע לישראל כתייר ונעצר בדצמבר 2015, לאחר שהוגש נגדו בארצות הברית כתב אישום בגין הונאה בכרטיסי אשראי. הסגרתו מישראל לארצות הברית אושרה על ידי בית המשפט העליון.

באוקטובר 2019, לאחר מתן גזר הדין, העביר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בקשת חנינה ליששכר בשמו ובשם נשיא המדינה, ראובן ריבלין.

ב-19 באוקטובר נערכו הפגנות תמיכה בנעמה יששכר בכיכר הבימה בתל אביב, ומול הקונסוליה הרוסית בניו יורק.

ב-31 באוקטובר הגישה נעמה יששכר בג"ץ נגד פרקליטות המדינה וההאקר הרוסי בבקשה למנוע את שחרורו של האחרון אולם לאחר מספר ימים משכה את העתירה בעקבות הבטחה של ראש הממשלה לפעול בדרכים אחרות לשחרורה.

ב-16 בינואר 2020 דווח לראשונה בתקשורת הרוסית כי פוטין מתכנן להעניק ליששכר חנינה לקראת ביקורו בישראל בפורום השואה הבינלאומי (שתוכנן ללא קשר לפרשה), ונטען אף שיששכר תגיע לישראל יחד עם פוטין.

ב-20 בינואר 2020 דווח בתקשורת הישראלית כי בתמורה לשחרור נעמה הסכים ראש הממשלה נתניהו להעביר לידי רוסיה את הבעלות על חצר אלכסנדר. עוד פורסם כי בתמורה לשחרור ישראל תעניק לרוסיה שלל הקלות, חלקן פרוצדורליות, חלקן קשורות לגישה למבנים מרכזיים וחלקן ליחסי החוץ ולכניסת אזרחים רוסים למדינת ישראל.

 

 

ב-23 בינואר 2020, בעת ביקורו בישראל לצורך השתתפותו בפורום השואה העולמי החמישי, נפגש הנשיא פוטין עם אמה של נעמה, והצהיר לאחר מכן, כי היום תבקר את נעמה מי שאחראית על שמירת זכויות האדם ברוסיה, וכי "הכול יהיה טוב". יששכר ביקשה חנינה, וב-27 בינואר אישרה ועדת החנינות במוסקבה את בקשתה. למחרת, שוחררה מהכלא והגיעה לישראל במטוסו של ראש ממשלת ישראל. חזרתה לישראל, יחד עם ראש הממשלה ורעייתו, זכו לסיקור נרחב באמצעי התקשורת במהלך קמפיין הבחירות לכנסת ה-23.

לאחר שחרורה פרסמה יששכר פוסט תודה בפייסבוק בו הודתה באופן כללי לכל אלה שעזרו לשחרורה, אך לא ציינה במפורש את שמו של בנימין נתניהו. היא ננזפה על ידי מנהל לשכת ראש הממשלה שהבחין בכך. עקב זאת מחקה את הפוסט ופרסמה פוסט חדש תחתיו.

באמצעי התקשורת בישראל הייתה הסכמה כללית שהעונש שנגזר על נעמה יששכר אינו מידתי. העיסוק הרב של אמצעי התקשורת (שבאחדים מהם הוקדשו לפרשה כותרות ראשיות) ושל ראש ממשלת ישראל בגורלה של נעמה יששכר עורר דיון ציבורי בהתנהלות בישראל בנושא זה.

באתר "mako" כתב רועי שוורץ תיכון כי "עם כל הצער, כל הכאב וכל ההזדהות, הסיפור של נעמה הוא דוגמה מדהימה להתמקדות השיח הציבורי בטפל".

מבקר הטלוויזיה רוגל אלפר כתב ש"התקשורת מאחדת את הציבור סביב יששכר, מעוררת הזדהות עמוקה עם מצוקתה ואחווה עם משפחתה, ומייצרת מתח כוסס ציפורניים לקראת רגע שחרורה — מן הטעם הפשוט שרגשנות פטריוטית צדקנית ודביקה וקריאה לאחדות מגבירות רייטינג".

אריה מינטקביץ פרסם מאמר שבו אמר שהוא מתבייש בהתנהלותה של ישראל בפרשה זו ובהתנהלותו של נתניהו "שהפך את פרשת נעמה יששכר קרדום לחפור בו והזדמנות לקושש אהדה ציבורית לקראת הבחירות".

העיתונאי בן כספית מתח ביקורת על התנהלותם של נתניהו ושל אמצעי התקשורת בפרשה זו. כן דיווח על הקשר המשפחתי בין יששכר לאחד מנהגי ראש הממשלה.

הפרשן עמית סגל, בטורו בעיתון "ידיעות אחרונות" ובדף הפייסבוק שלו, מתח ביקורת חריפה על יחסה של ישראל לפוטין בפרשה זו, ובין השאר כתב: "ישראל פרשה השבוע שטיחים אדומים בפני ראש ארגון חוטפים, מנהיג משטר פשע ורשע שבעיניו צדק הוא שם של כוכב, לא חלילה עיקרון מוסרי. פוטין זרק צעירה תמימה ממדינה ידידותית להירקב בכלא שנים ארוכות רק כי הוא יכול, ואחר כך סחר בה ללא בושה כמו מיליציה מזרח תיכונית, רק בסגנון מעונב ובמחירים גבוהים יותר."

הקישור בין שחרור נעמה לבין המחוות לטובת רוסיה לא אושר על ידי ממשלת ישראל. ישנם פרשנים^{[דרושה הבהרה]} שטוענים שהמחוות נועדו לשיפור היחסים עם רוסיה, שנקלעו למשבר במחצית השנייה של 2019 שחשיבותם גדולה עקב מעורבות רוסיה במזרח התיכון.

הפרשנית סימה קדמון כתבה ב"ידיעות אחרונות" שהיחסים עם רוסיה התדרדרו מאז החזרת גופתו של זכריה באומל על ידי הרוסים, כאשר הם נענים בשלילה לבקשותיהם מישראל. לדבריה המחוות כלפי הרוסים לא היו במסגרת עסקה כלשהי אלא כניסיונות כלליים לרצות את הרוסים, מבלי שהובטחה תמורה כלשהי. הסיכוי לשחרור נעמה הוא פועל יוצא של שיפור היחסים. לדבריה אף אחד בממשלת ישראל לא ידע מה ייתן הנשיא פוטין בנוגע לפרשת נעמה, בביקורו בישראל. כמו כן היא כותבת שלא היו מחוות ביטחוניות או מדיניות כלשהן, אלא דברים פעוטים ברמה של הקלות בארנונה. היא מסכמת שאלו מחוות שלא משנות כלום לציבור בישראל וחשובות מאוד לרוסים, ולפיכך היא מצדדת בפעולות שבוצעו.

בשאלת התמורה לרוסיה בגין שחרורה של יששכר כתב הפרשן הפוליטי של "הארץ", יוסי ורטר שהשחרור יושג "בתמורה לוויתורים מרחיקי לכת, שבירושלים מנסים ועוד ינסו להסתיר". לעומתו פרסם העיתונאי אריאל כהנא ב"ישראל היום" כי "גורם המעורה בפרטים דחה את הטענות על מחיר גבוה שישראל שילמה כביכול כדי להביא לשחרור נעמה יששכר. לדבריו, הבקשות שהעלו הרוסים היו צנועות יחסית לתמורה, ולכן לרובן לא היה קושי להיענות."

  מדיה וקבצים בנושא פרשת נעמה יששכר בוויקישיתוף

•   זמן אמת עונה 6 | פרק 12: קלף מיקוח - הסיפור המלא מאחורי מעצרה של נעמה יששכר, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 52:23)
•   "הייתי כלי פוליטי": נעמה יששכר מדברת על התקופה בכלא הרוסי, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 02:30)