עיתונות בישראל: רשימת ערכים
| ערך מחפש מקורות | |
עיתונות בארץ ישראל החלה ב-1863, עוד בימי היישוב הישן, כשיצא לאור הלבנון, העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. חודשים ספורים אחריו החל לצאת לאור גם מתחרהו החבצלת. שניהם יצאו לאור בירושלים.
העיתונות שימשה כלי ראשון במעלה בתחיית הלשון העברית, הן כזרז לצורך לחדש מילים לצורך דיווח על העולם המודרני והן כבמה לפרסום תחדישים. בשנת 1884 ראה אור גיליונו הראשון של הצבי, עיתונו של אליעזר בן-יהודה והיומון הראשון בעברית בארץ ישראל. מראשית העלייה השנייה (1904) ועד מלחמת העולם הראשונה צמחה בארץ ישראל עיתונות עברית מקורית ואידאולוגית. ב-1915 הוציא השלטון העות'מאני בארץ ישראל צו סגירה לעיתונים העבריים, פרט ל"החרות", שהמשיך להופיע עד 1917. תחילת המנדט הבריטי בישרה לראשונה על חופש עיתונות יחסי בארץ ישראל. רוב העיתונים ביישוב היו עיתונים מפלגתיים, כמות העיתונים היומיים ביישוב, שיצאו על ידי כל פלג אידאולוגי, הייתה בלתי פרופורציונלית לגדלו הזעיר. כן ראו אור עיתונים פרטיים בהם, "הארץ" (1919), "ידיעות אחרונות" (1939) ו"מעריב".
היסטוריה של העיתונות העברית בארץ-ישראל
ערכים מורחבים – עיתונות עברית, עיתונות מפלגתית בישראל
כתבי עת ראשונים בארץ-ישראל
- כתב העת העברי הראשון, "הלבנון" יצא לאור, כשבועון או כירחון, בשנים 1863–1866. "הלבנון" יצא תחילה בירושלים, ואחר כך בפריז, במיינץ ובלונדון. עורכו היה יחיאל ברי"ל.
- באותה שנה, 1863, חמישה חודשים בלבד אחרי הלבנון החל לצאת בירושלים גם מתחרהו, חבצלת, שעורכו היה ישראל דב פרומקין.
- בשנת 1884 נוסד על ידי אליעזר בן-יהודה העיתון הצבי, העיתון הופיע עד שנת 1915 עם סגירה זמנית בין השנים 1902–1908.
- בשנת 1896 יסד אליעזר בן יהודה את כתב העת השקפה שהחליף את העיתון הצבי בתקופה בה נסגר זמנית. כתב העת נסגר ב-1908.
- הפועל הצעיר, תרס"ח - תר"ץ (עם הפסקה בשנים תרע"ו-תרע"ח)
- כתב העת העברי "מוריה" יצא לאור בירושלים, כשבועון או כיומון, בשנים 1910–1915. עורכו היה יצחק יעקב ילין.
- כתב העת העברי "החרות" יצא לאור בירושלים, תחילה כשבועון ובהמשך כיומון, בשנים 1909–1917. עורכו הראשון היה אברהם אלמליח והשני חיים בן-עטר.
- כתב עת" עיתון מיוחד" (1933-1954) עיתון בלתי תלוי ובלתי מפלגתי, הוצא לאור ונערך על ידי אלכסנדר זאובר יליד מונקאץ', הונגריה.
- כתב עת "הבקר" נוסד בשנת 1934. הבוקר יצא לאור בתל אביב כעיתון יומי, הופץ בארץ ישראל ובחו"ל. מערכת, רענן 23 ת"א. הנהלה, יהודה הלוי 40 ת"א. סניף בחיפה ובירושלים. המו"ל "השחר" הוצ"ל בע"מ. אחראי: אינג' ח. לווינשטין.
- כתב עת "העולם הזה" נוסד בשנת 1937. יצא לאור בתל אביב כשבועון מצויר. הופץ בארץ ישראל. מערכת והנהלה רח' לילנבלום 12, תל אביב. עורכו: אורי קיסרי.
- כתב עת "הד ירושלים" נוסד בשנת 1938. יצא לאור בירושלים כשבועון, הופץ בארץ ישראל ובחו"ל. מערכת והנהלה רח' בן יהודה ירושלים. עורכו ומוציאו לאור: שלום שווארץ בן ברוך.
- כתב עת "ים, גליונות החבל הימי לישראל, (חי"ל)" נוסד בשנת 1946. יצא לאור בתל אביב. כירחון ימאות, הופץ בארץ ישראל ובחו"ל. מערכת והנהלה ברחוב בן יהודה בתל אביב.
- כתב עת "דבר השבוע". נוסד בשנת 1946. יצא לאור כשבועון עממי מצויר. הופץ בישראל ומחוצה לה. עורכו משה בן אלול. המו"ל "דבר" בע"מ, ברחוב שיינקין 45 תל אביב.
- כתב העת העברי "הבוקר הוצאה לילדים" יצא לאור כשבועון ילדים. חלק מהכתבות הודפסו בניקוד מלא. נוסד בשנת 1943. עורכו: יעקב חורגין. המערכת שכנה בבית "הבוקר" ברחוב רענן 23 בתל אביב. המו"ל "השחר" בע"מ. האחראי: אינג' ח. לווינשטין.
עיתונות יומית
מאז תחילת המאה ה־20 החלו להופיע עיתונים בארץ ישראל. ראשון בהם היה עיתון הצבי שהחל ב-1909 לצאת כיומון. ב-1912 הצטרף אליו עיתון "החרות". במהלך השנים יצאו לאור עיתונים רבים בארץ ישראל ובמדינת ישראל, אך מספרם הצטמצם מאוד לקראת סוף המאה ה-20. ארבעת העיתונים העיקריים הפעילים עד היום במדינת ישראל (לפי סדר הקמתם) הם "הארץ", "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"ישראל היום" המופצים בשעות הבוקר.
ניסיונות אחדים להוציא לאור עיתון יומי נוסף בישראל נכשלו תוך גרימת הפסד כספי ניכר למו"ל. בין הכשלונות הללו ניתן למנות את העיתונים "היום הזה" (בעריכת משה דיין), "חדשות" (מקבוצת שוקן), ו"טלגרף". אל מול כישלונות אלה בולטת הצלחתו של העיתון הכלכלי "גלובס", המופץ בשעות הערב.
עיתונים בישראל בתחילת המאה ה-21
העיתונים העיקריים בישראל, לפי תפוצתם, הם "ישראל היום" (חינמון), "ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ" ו"מקור ראשון". אליהם מצטרפים העיתונים הכלכליים "גלובס" דה מרקר ו"כלכליסט".
העיתונאי אביב לביא ניסה להעריך את משקלם של ארבעת העיתונים היומיים (לפני כניסתו של עיתון "ישראל היום"): ”לשאלה מהו כלי התקשורת המשפיע בישראל אין תשובה חד-משמעית. לא רק הרייטינג קובע. יש הטוענים ש"הארץ" משפיע יותר על מקבלי ההחלטות, אבל תלוי באיזה תחום. לפוליטיקאים חשוב בעיקר מה חושבים הבוחרים - ואלה נמצאים ב"ידיעות" ובטלוויזיה. בכירי העולם האקדמי, העסקי והכלכלי, לעומת זאת, מתעניינים מאוד במה שכותבים עליהם ב"הארץ", ואפילו ב"גלובס”.
החל משנות ה-80 משגשגים גם המקומונים, עיתונים שהתמחו בחדשות מקומיות על בסיס אזורי. בין המקומונים יש הפועלים באופן עצמאי (המקומון הראשון והוותיק בישראל הוא המקומון של אילת ערב ערב באילת היוצא לאור מאז שנת 1962), אך הבולטים שבהם קשורים בשלושת העיתונים הגדולים.
החל משנת 2006 החלו לצאת חינמונים יומיים. הראשון בהם היה "ישראלי" שנסגר בתחילת 2008. ביולי 2007 החל לצאת לאור "ישראל היום", חינמון בבעלות המיליארדר היהודי שלדון אדלסון שגייס מספר כתבים ישראלים בולטים כגון מרדכי גילת, עמוס רגב ודן מרגלית. ב-5 באוגוסט 2007 החלה יציאתו של החינמון השלישי, "מטרו ישראל", ששינה שמו ל"ישראל פוסט". תקופה קצרה, בין ינואר 2008 ועד לסגירתו ביוני 2009, יצא גם חינמון בשם "24 דקות", מבית ידיעות אחרונות, שנחשב לצהובון.
עיתונות חרדית
- ערך מורחב – עיתונות חרדית
לצד העיתונות הכללית פועלת בישראל עיתונות סקטוריאלית, בעיקרה חרדית, כמו "המבשר", "המודיע", "הפלס", "יתד נאמן", השבועון "בשבע" למגזר הדתי, השבועונים "הדרך","משפחה", "יום ליום", "בקהילה", בעיקר לציבור החרדי וכן עיתונות מגזרית-חסידית, כגון "כפר חב"ד" ו"בית משיח" בחסידות חב"ד ועוד.
העיתונות החרדית מופקת על ידי עיתונאים חרדים ובדרך כלל כפופה לכללי צנזורה ולפיקוח רבניים.
העיתונים והאינטרנט
משקלו הגובר והולך של האינטרנט כאמצעי תקשורת וכפלטפורמה לפרסום הביא לכניסתם של העיתונים היומיים לתחום זה. במהלך זה ננקטו גישות אחדות:
- הצגת התוכן המערכתי של העיתון המודפס (כולו או חלקו) באתר אינטרנט. המיידיוּת של האינטרנט מביאה לכך שבאתר מתפרסמות גם ידיעות שרק למחרת יופיעו בעיתון המודפס. בדרך זו הלכו "הארץ" כולל חטיבת הכלכלה שלו דה מרקר "גלובס", כלכליסט, וישראל היום.
- הקמת אתר אינטרנט נפרד, הפועל לצד העיתון המודפס אך לו מערכת נפרדת, המייצרת חלק ניכר מהתוכן המערכתי שלו, אך מציגה גם חלק מידיעות והמאמרים שהופיעו בעיתון המודפס. בדרך זו הדוגמה הבולטת "ידיעות אחרונות" עם ynet אך גם "מעריב" עם nrg. בהמשך זנח מעריב מודל זה מסיבות כלכליות ואיחד את מערכות הדפוס והאינטרנט.
- הצגת העתק אלקטרוני, נאמן למקור, של העיתון המודפס. שירות זה ניתן, למנויים בלבד, על ידי "ידיעות אחרונות".
מרבית אתרי האינטרנט של העיתונים פתוחים לעיון באופן חופשי, ומתפרנסים מפרסום. "הארץ" והחטיבה הכלכלית שלו TheMarker, מגבילים את הגישה לחומר אותו הם מפרסמים תמורת רכישת מנוי (למעט ידיעות חדשותיות "יבשות"). וכך גם עושה מקור ראשון.
עיתונים יומיים במדינת ישראל
עיתונים שנסגרו
רשימת כל העיתונים העבריים שראו אור במדינת ישראל, כולל עיתונים זעירי-תפוצה וקצרי ימים, ממויין לפי שנת הסגירה.
| שם עיתון | שנת ייסוד | סוג | שפה | שנת סגירה | בעלות |
|---|---|---|---|---|---|
| חדשות הערב | 1946 | עיתון ערב | עברית | 1948 | מפא"י |
| מברק | 1948 | עיתון ערב | עברית | 1948 | לח"י |
| המדינה | 1948 | עיתון בוקר | עברית | 1948 | אליהו פורצקי |
| יום יום | 1948 | עיתון ערב | עברית | 1949 | גרשום שוקן |
| המשקיף | 1938 | עיתון בוקר | עברית | 1949 | המפלגה הרוויזיוניסטית |
| הגה | 1940 | עיתון בוקר | עברית (מנוקד) | 1949 | ההסתדרות |
| היום | 1948 | עיתון בוקר | עברית | 1949 | אלכסנדר פלאי |
| היומן | 1948 | עיתון בוקר | עברית | 1949 | אגודת ישראל |
| המבשר | 1948 | עיתון ערב | עברית | 1950 | אגודת ישראל |
| הדור | 1948 | עיתון בוקר | עברית | 1955 | מפא"י |
| זמנים | 1953 | עיתון בוקר | עברית | 1955 | המפלגה הפרוגרסיבית |
| פאר-טריבונה | 1949 | עיתון בוקר | בולגרית | 1955 | פרטי |
| הבקר | 1935 | עיתון בוקר | עברית | 1965 | הציונים הכלליים |
| ידיעות היום | 1936 | עיתון בוקר | גרמנית | 1965 | משפחת בלומנטל |
| חרות | 1948 | עיתון בוקר | עברית | 1965 | תנועת החרות |
| הקול | 1949 | עיתון בוקר | עברית | 1966 | אגודת ישראל |
| יום יום | 1960 | עיתון בוקר (כלכלה) | עברית | 1966 | פרטי |
| דף יומי | 1967 | עיתון צהרים | עברית | 1967 | אורי אבנרי |
| אליום | 1948 | עיתון בוקר | ערבית | 1968 | ההסתדרות |
| כספים ומסחר | 1966 | עיתון בוקר (כלכלה) | עברית | 1969 | פרטי |
| קול העם | 1947 | עיתון בוקר | עברית | 1969 | המפלגה הקומוניסטית הישראלית |
| היום | 1966 | עיתון בוקר | עברית | 1969 | גח"ל |
| למרחב | 1954 | עיתון בוקר | עברית | 1971 | אחדות העבודה |
| ידיעות חדשות | 1935 | עיתון בוקר | גרמנית | 1973 | מפלגת העבודה |
| ל'אינפורמסיון ד'ישראל | 1957 | עיתון בוקר | צרפתית | 1973 | פרטי |
| היום הזה | 1976 | עיתון ערב | עברית | 1976 | אליעזר ז'ורבין ואחרים (העורך הראשי היה משה דיין) |
| שערים | 1950 | עיתון בוקר | עברית | 1981 (הפך לשבועון עד 1996) | פועלי אגודת ישראל |
| לה ז'ורנל דה ישראל | 1957 | עיתון בוקר | צרפתית | 1973 | פרטי |
| חדשות הספורט | 1954 | עיתון בוקר (ספורט) | עברית | 1985 | פרטי |
| אלאנבאא | 1968 | עיתון בוקר | ערבית | 1985 | ממשלתי |
| אומר | 1951 | עיתון בוקר | עברית (מנוקד) | 1986 | ההסתדרות |
| Nation | 1988 | עיתון בוקר | אנגלית | 1989 | פרטי |
| עולם הספורט | 1989 | עיתון בוקר (ספורט) | עברית | 1990 | אריה גנגר |
| שער | 1964 | עיתון בוקר (כלכלה) | עברית | 1990 | מפלגת העבודה |
| ספוטניק | 1991 | עיתון בוקר | רוסית | 1991 | מפלגת העבודה |
| חדשות | 1984 | עיתון בוקר | עברית | 1993 | עמוס שוקן |
| יום ליום | 1992 | עיתון בוקר | עברית | 1994 (הפך לשבועון) | ש"ס |
| לעצטע נייעס | 1949 | עיתון בוקר | יידיש | 1994 (הפך לשבועון) | מפלגת העבודה |
| נוביני קורייר | 1958 | עיתון בוקר | פולנית | 1994 | מפלגת העבודה |
| על המשמר | 1943 | עיתון בוקר | עברית | 1995 | מפ"ם |
| מבט | 1971 | עיתון בוקר (כלכלה) | עברית | 1995 | שלום ירקוני |
| דבר | 1925 | עיתון בוקר | עברית | 1996 | ההסתדרות |
| טלגרף | 1993 | עיתון בוקר (כלכלה) | עברית | 1996 | אבי טיומקין, אהרן דברת, יצחק שרם |
| הצופה | 1937 | עיתון בוקר | עברית | 2007 (אוחד עם מקור ראשון) | המפד"ל |
| ורמיה | 1991 | עיתון בוקר | רוסית | 2004 | פרטי |
| חדשות ישראל | 1935 | עיתון בוקר | גרמנית | 2011 | משפחת בלומנטל |
יומונים ישראלים קיימים
ממויין לפי שנת ייסוד.
| שם עיתון | שנת ייסוד | סוג | שפה | בעלות |
|---|---|---|---|---|
| הארץ | 1919 | עיתון בוקר | עברית | קבוצת הארץ-TheMarker |
| ג'רוזלם פוסט | 1932 | עיתון בוקר | אנגלית | פרטי (בעבר: הסתדרות/מפא"י) |
| ידיעות אחרונות | 1939 | במקור: עיתון ערב | עברית | משפחת מוזס ואחרים |
| אל אתיחאד | 1944 | עיתון בוקר | ערבית | המפלגה הקומוניסטית הישראלית |
| מעריב השבוע | 1948 | במקור: עיתון ערב | עברית | ג'רוזלם פוסט |
| המודיע | 1950 | עיתון בוקר חרדי | עברית | אגודת ישראל |
| נאשה סטראנה[דרושה הבהרה] | 1968 | עיתון בוקר | רוסית | פרטי (במקור: מפלגת העבודה) |
| גלובס | 1983 | עיתון ערב (כלכלה) | עברית | פרטי |
| יתד נאמן | 1985 | עיתון בוקר חרדי | עברית | דגל התורה |
| נובוסטי נדלי | 1989 | עיתון בוקר | רוסית | פרטי |
| וסטי | 1990 | עיתון בוקר | רוסית | פרטי - ידיעות אחרונות |
| מקור ראשון | 1997 | עיתון בוקר | עברית | פרטי -ישראל היום |
| ישראל היום | 2007 | חינמון | עברית | שלדון אדלסון |
| מעריב הבוקר | 2007 | חינמון | עברית | אלי עזור ודודי ויסמן - ג'רוזלים פוסט |
| עולם קטן | 2006 | עיתון שבועי חינמי | עברית | מו"ל- איתי גרנק |
| TheMarker | 2008 | עיתון בוקר (כלכלה) | עברית | קבוצת הארץ-TheMarker |
| כלכליסט | 2008 | עיתון בוקר (כלכלה) | עברית | משפחת מוזס |
| המבשר | 2009 | עיתון בוקר חרדי | עברית | סיעת שלומי אמוני ישראל |
| הפלס | 2012 | עיתון בוקר חרדי | עברית | מפלגת בני תורה |
רשימת עיתונים בישראל
להלן רשימת העיתונים המודפסים היוצאים לאור בישראל בשפות שונות ובתדירויות שונות. בסוגריים מופיעה העיר שבה נמצאת מערכת העיתון.
| עברית | ערבית | שפות אחרות | |
|---|---|---|---|
| עיתונים יומיים |
מפלגתיים
|
| אנגלית:
|
| שבועונים |
מפלגתיים |
| רוסית:
הונגרית:
רומנית:
|
| מקומונים |
|
| |
| אחרים | כלכלה ועסקים: | רוסית:
גאורגית:
|
עיתונים שחדלו להופיע
עברית
|
שיעור חשיפה
להלן שיעור החשיפה של חלק מהעיתונים היומיים משנת 2008. הנתונים הם על פי סקר TGI המתפרסם מדי חצי שנה.
| חודשים | ישראל היום | ידיעות אחרונות | מעריב | הארץ | גלובס | פוסט |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1-6/2016 | 39.7 | 34.9 | 3.9 | 3.9 | 4.6 | |
| 1-12/2015 | 39.5 | 35.4 | 3.6 | 5.2 | 4.2 | |
| 1-12/2014 | 39.3 | 34.9 | 5.3 | 4.6 | ||
| 1-6/2014 | 39.8 | 34.5 | 3.2 | 4.8 | 4.2 | 8.7 |
| 7-12/2013 | 38.6 | 38.4 | 3.5 | 6.1 | 4.2 | 7.8 |
| 1-6/2013 | 36.9 | 36.9 | 5.8 | 5.4 | 5.5 | 8.6 |
| 7-12/2012 | 39.9 | 37.3 | 9.7 | 6.0 | 4.5 | 8.9 |
| 1-6/2012 | 38.7 | 37.6 | 11.9 | 7.0 | 4.5 | 8.4 |
| 7-12/2011 | 37.3 | 34.8 | 10.7 | 7.4 | 4.6 | 8.2 |
| 1-6/2011 | 39.3 | 37.0 | 12.1 | 5.8 | 4.2 | 8.3 |
| 7-12/2010 | 37.4 | 34.9 | 13.4 | 6.8 | 4.4 | 9.4 |
| 1-6/2010 | 35.2 | 34.9 | 12.5 | 6.4 | 3.5 | 7.9 |
| 7-12/2009 | 26.6 | 33.9 | 13.6 | 6.6 | 4.4 | 7.5 |
| 1-6/2009 | 26.9 | 34.2 | 14.4 | 7.5 | 6.2 | |
| 7-12/2008 | 23.2 | 35.9 | 13.8 | 7.4 | 5.0 |
לקריאה נוספת
- עוזי בנזימן, איפה טעינו? עיתונאים מתבוננים על עצמם, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2007.
- אורי רוזן, העורך העירום - איך תורת המשחקים קובעת על מה כולם ידברו מחר, דביר, 2015.
- אורלי צרפתי, 'למרחב'-גלגולו של עיתון בין פילוג לאיחוד, קשר 35, חורף 2007, עמ' 131-118.
- יחיאל לימור ועמוס בלובשטיין-נבו, "מלחמות הנייר" של העיתונות הישראלית בשנות המדינה הראשונות, עיונים 28, 2017, הוצאת מכון בן-גוריון, אונ' בן-גוריון, עמ' 283 - 315.
- עמוס בלובשטיין-נבו ויחיאל לימור, 'הרומנים הפוליטיים' של ידיעות אחרונות ומעריב בעשור הראשון למדינה, עיונים 30, 2018, הוצאת מכון בן-גוריון, אונ' בן-גוריון, עמ' 64 - 89. כתבה על המאמר ב'העין השביעית'.
- מרדכי נאור, "התקשורת", בתוך צ.צמרת וח.יבלונקה (עורכים), העשור השני: תשי"ח-תשכ"ח, הוצאת יד יצחק בן צבי, 2000, עמ' 60-47.
קישורים חיצוניים
- עיתונות יהודית היסטורית, באתר הספרייה הלאומית. באתר צילומים של 62 עיתונים יהודיים היסטוריים כולל "חבצלת", "הלבנון", "המגיד", "המליץ", "הצבי" ו"הצפירה".
- לקסיקון לעיתונות ותקשורת בישראל, באתר "העין השביעית"
- נילי אורן, הפרינט מת? כנסו כנסו, באתר nana10, 28 בדצמבר 2007
- רפי מן, כמו בועת סבון, באתר העין השביעית, 7 במאי 2008
- חיים איסרוביץ, דירוג חופש העיתונות: ישראל נפלה 47 מקומות, באתר nrg, 20 באוקטובר 2009
- אורן מאיירס ויונתן כהן, דיוקן עצמי של עיתונאים בישראל: מאפיינים, ערכים ועמדות, מסגרות מדיה 4, דצמבר 2009
- איתמר ב"ז, זה לא החינם, טמבל, באתר העין השביעית, 1 במאי 2014
- עוז אלמוג, ליזה רוזובסקי, העיתונות בשפה הרוסית בישראל, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
- לי-אור אברבך, ניתוח מיוחד: שוק העיתונות בישראל מתנדנד בין החינם למותג, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2015
- מי שולט על החדשות שלנו? : דוח מיוחד לרגל שנת השבעים בוחן את התפתחות העיתונות המודפסת בישראל משנת הקמתה ועד היום, באתר הספרייה הלאומית
- נדב מנוחין, העולם בוער, הקטסטרופה כבר כאן, והמהדורות מועלות באחריותן, באתר וואלה!, 10 באוגוסט 2021
ראש הממשלה דוד בן גוריון נפרד מעורכי העיתונים, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, יומן כרמל II-136, מיום 5 בדצמבר, 1953
הערות שוליים
This article uses material from the Wikipedia עברית article עיתונות בישראל, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.