נחל בוקק: נחל במדבר יהודה בישראל

הנחל יורד מהר בן נשר ונשפך לחוף ים המלח. מצפון לנחל נמצא נחל זוהר ומדרום לו נחל יעלים. על מניפת הסחף הגדולה שלו, הוקמו מלונות ים המלח ומרחצאות עין בוקק. מצפון לערוץ הנחל, סמוך למקום שפכו אל ים המלח, שוכן מצד בוקק הביזנטי.

נחל בוקק

מידע כללי
אורך	כ־15 ק"מ
אגן ניקוז	כ־21 קמ"ר
יובלים	נחל שעט
שפך	ים המלח
מדינות באגן הניקוז	ישראל
(למפת צפון הנגב מוגדלת)   נחל בוקק (למפת צפון הנגב רגילה)   נחל בוקק (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נחל בוקק (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נחל בוקק

רוב מהלכו של הנחל ברמת המדבר, הוא מתחפר בסלע רך (קירטון ותצורת חתרורים) ולכן העמק שלו רדוד. בתחום מצוק ההעתקים, מתחבר הנחל לשני מפלים, הראשון גובהו כ-100 מטרים והשני כ-60. אחרי המפל הראשון הנחל ממשיך בזרימה בתוך קניון קצר (כ-1.5 ק"מ) ועמוק. לאחר עוד כקילומטר אחד, נשפך הנחל אל ים המלח.

שם הנחל ניתן לו על ידי ועדת השמות הממשלתית בשנת 1950 בשל דמיונו לשם הערבי - ואדי באע'ק. חלקו העליון של הנחל, נקרא בערבית ואדי פשחת א-דרוויש - נחל מצוק הדרווישים. אחת ממשמעויות המילה "בוקק" היא "שופע".

בנחל שני מעיינות:

• עֵין בּוֹקֵק הנובע ביובל קטן של נחל בוקק, היורד אליו בתלילות מצד מערב. למעשה אלו מספר מעיינות, הנובעים מעל אקוויקלוד חרסיתי. בעבר היו מי המעיינות נשפכים אל ערוצו של הנחל, אך כיום הם נשאבים ומספקים את תצרוכת המים של מלונות ים המלח. במספר נקודות יוצאות כמויות קטנות של מים מהצינורות, ומזינות את הפלג הנשפך בערוץ. הערוץ מתחת למעיינות עשיר במאובנים של שורשי וגבעולי קנה. בערוץ ישנה צמחיית מעיינות עשירה: קנה, עבקנה, מלוח, סמר, אוכם, צלף ואשל. פלג המים רצוף ואיתן, זורם עד לשער הקניון.
• עֵין נוֹאִית נובע במצוק הצפוני של הנחל, סמוך למוצאו אל ים המלח. מי המעיין מלוחים, והם נתפשים ומספקים את תצרוכת המים של מרחצאות עין בוקק.

החל מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, החלה לעלות מליחות המים שנובעים מעין בוקק, בעקבות זיהום מי התהום על ידי המפעלים במישור רותם. בשנת 2015, בעקבות הזיהום, החלה הזרמה יזומה של מים מתוקים בנחל במטרה להפחית את מליחותו. למרות זאת, הנחל עדיין מזוהם ומכיל חומרים רעילים בריכוז גבוה המסכנים את חיות הבר והמטיילים באזור.

בשנת 2023, בית המשפט העליון קבע שלא חלה התיישנות על זיהום שגרמו מפעלים לייצור פוספטים של חברת כימיקלים לישראל לשמורת הטבע עין בוקק ליד ים המלח ולמי התהום באזור. לכן יש לאשר הגשת תובענה ייצוגית נגד המפעלים - תובענה של קבוצת תושבי הסביבה. לפי מגישי התובענה, זיהום מי התהום אף הסב פגיעה חמורה לשמורת הטבע עין בוקק.

• זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל לידיעת ארץ ישראל, הוצאת עם עובד. 1978, הערך בוקק.
• מרדכי גיחון, חפירת המצודה בעין בוקק- שיטות העבודה ומבחר תוצאות. עם הופעת הדו"ח הסופי, בתוך (עורך) ד"ר יעקב אשל, מחקרי יהודה ושומרון - כרך חמישי, הוצאת מכון המחקר של המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, תשנ"ה, עמ' 153–172
• מנחם תלמי, אפרים תלמי, "כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי של ישראל", הוצאת "עמיחי" בע"מ, ספטמבר 1966, עמ' 556

  מדיה וקבצים בנושא עין בוקק בוויקישיתוף

• צוק תמרור - מעלה בוקק מנהלת הטיולים
• נחל בוקק, מנהלת הטיולים
• מסלול טיול מעודכן בנחל בוקק
• אסף רוזנטל, ‏מי יציל את המעיינות?, באתר "הידען", 28 בינואר 2015
• יעל זילברשטיין ברזידה, טיול קצר בנחל בוקק, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2021