מבצע הד חוזר: מבצע צבאי של צה"ל נגד חמאס

ההסלמה החלה בעקבות חיסול זוהיר אל-קייסי, מזכ"ל ועדות ההתנגדות העממית על ידי צה"ל ב-9 במרץ. בעקבות זאת החל ירי רקטות נרחב מרצועת עזה לעבר מטרות אזרחיות ויישובים בישראל, ובתגובה תקף חיל האוויר הישראלי יעדי טרור. ההסלמה נמשכה מספר ימים ודעכה ב-16 במרץ.

מבצע הד חוזר

פגיעת רקטה בנתיבות
מערכה: הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עופרת יצוקה למבצע עמוד ענן
סוג העימות	מבצע צבאי
תאריכים	9 במרץ 2012 – 16 במרץ 2012 (8 ימים)
מלחמה לפני	מבצע עופרת יצוקה
מלחמה אחרי	מבצע עמוד ענן
מקום	רצועת עזה ועוטף עזה, אשדוד, יבנה, באר שבע, אשקלון, שדרות, אופקים ונתיבות
עילה	חיסול זוהיר אל-קייסי
תוצאה	הפסקת אש חלקית
הצדדים הלוחמים ישראל ישראל ועדות ההתנגדות העממית הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מנהיגים בנימין נתניהו (ראש ממשלת ישראל)  חמאס איסמעיל הניה  מפקדים הרמטכ"ל בני גנץ כוחות חיל האוויר הישראלי מערך ההגנה האווירית בעיקר חוליות של ועדות ההתנגדות העממית והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני אבדות אין הרוגים מספר פצועים בהם אחד באורח קשה 26 הרוגים, מהם 22 מחבלים

 

אחרי תוכנית ההתנתקות ונסיגת צה"ל מרצועת עזה, ארגון הטרור חמאס השתלט על רצועת עזה ואחרי הפיכה אלימה נהפך לריבון בפועל. מ-2006 התגבר ירי הרקטות אל עבר ערי ישראל, כאשר בנוסף לרקטות הקסאם הפלסטיניות נורו רקטות גראד תקניות שהוברחו במנהרות ההברחה של רצועת עזה. מאז אירעו לסירוגין הסלמות ורגיעות בין ישראל לחמאס, אך טפטוף הרקטות המשיך באופן קבוע, והגיע לשיאו בחודשי נובמבר ודצמבר של 2008. בסוף דצמבר פתח צה"ל במבצע עופרת יצוקה בו נגרם נזק כבד לארגוני הטרור ובראשם החמאס, דבר שהביא לירידה משמעותית בכמות הרקטות המשוגרות לעבר ישראל ולרגיעה ארוכת-טווח.

בתחילת 2011 החלה ההרתעה שישראל השיגה ב"עופרת יצוקה" להישחק וירי הרקטות גדל בהדרגה, דבר שהוביל לפרישת סוללות "כיפת ברזל", מערכת הגנה אקטיבית כנגד ארטילריה רקטית, סביב הערים הגדולות שבטווח הטילים במטרה להגן עליהן מירי הרקטות. במהלך השנה רשמה "כיפת ברזל" יירוטי בכורה מוצלחים ובהמשכה גדל מספר הסוללות מ-2 ל-3 והן נפרשו באשדוד, בבאר שבע ובאשקלון. צה"ל תכנן להציב את אחת הסוללות באזור גוש דן במסגרת ניסוי מבצעי, אך בעקבות ההסלמה במרץ 2012 תוכנית זו בוטלה, וכל הסוללות נשארו באזור הדרום.

ההסלמה הקודמת התרחשה על רקע מתקפת הטרור בדרום ישראל, באוגוסט 2011, שבה בוצע פיגוע משולב בכביש 12 בו נהרגו 8 ישראלים. ישראל האשימה בפיגוע את ועדות ההתנגדות העממית, ומספר שעות אחרי הפיגועים תקף חיל האוויר הישראלי ברפיח קבוצת מחבלים מוועדות ההתנגדות העממית. כ-6 מהם נהרגו, בהם כמאל אל-נירב, מפקד הזרוע הצבאית של הארגון, וחאלד שעת', בכיר בארגון. בעקבות החיסול, ירו הפלסטינים רקטות לעבר ישראל, וחילופי האש נמשכו מספר ימים. בדיעבד התברר שכל המחבלים שהשתתפו בפיגוע היו אזרחים מצרים, שהיו קשורים לארגוני ג'יהאד עולמי הפועלים בסיני.

ב-9 במרץ 2012 חיסל צה"ל, באמצעות כלי טיס, את זוהיר אל-קייסי, מזכ"ל ועדות ההתנגדות העממית, בעת שנסע במכוניתו בשכונת תל אל-הווא שבמערב עזה. יחד איתו נהרג מוחמד אחמד אל-חנני, ששוחרר בעסקת שליט. לדברי צה"ל פעולת סיכול ממוקד זו נעשתה בעת שאל-קייסי עסק בתכנון פיגוע נגד ישראל, ככל הנראה באמצעות ציר ה-ח'. צה"ל טען גם כי קייסי "נמנה עם מתכנני הפיגוע בכביש 12".

 

בסבב הלחימה, שנמשך ארבעה ימים, ירו מחבלים פלסטינים כ-300 רקטות, חלקן הגדול רקטות גראד. באזורים שבהם פעלה מערכת "כיפת ברזל", הצליחה המערכת ליירט 56 מתוך 73 הרקטות. היה זה סבב הלחימה הנרחב ביותר מאז מבצע עופרת יצוקה בשנת 2009, ובנוסף לארגון ועדות ההתנגדות העממית השתתף בו ארגון הג'יהאד האסלאמי.

יעדי התקיפה של חיל האוויר הישראלי כללו 19 חוליות שעמדו לשגר רקטות ו-18 מחסנים לייצור ואחסון אמצעי לחימה ובורות שיגור. 26 פלסטינים מהם 22 חמושים ו-4 אזרחים שהיו בסביבת הלחימה נהרגו בתקיפות. לפחות 74 פלסטינים נפצעו בדרגות שונות ונוספים לקו בחרדה. סוכנות הידיעות הפלסטינית מען פרסמה רשימה שמית של כ-20 פעילי טרור שנהרגו, בהם אל-קייסי עצמו, 5 פעילי ועדות ההתנגדות העממית נוספים ו-13 פעילי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. מספר דיווחים של הפלסטינים על ילדים פלסטיניים שנהרגו על ידי צה"ל התגלו כשקריים.

מהירי הפלסטיני נפצע קשה עובד זר אחד בישראל, אזרחים נוספים נפצעו קל או לקו בחרדה, ונגרם נזק לרכוש. במהלך סבב הלחימה לא פעלו מוסדות החינוך ביישובים שבמרחק 40 עד 7 קילומטרים מהרצועה, ועובדים רבים לא הגיעו לעבודתם, אם משום שמקומות עבודתם נמנעו מלפעול, ואם משום שנאלצו לשמור על ילדיהם עקב סגירת מוסדות החינוך.

ב-12 במרץ דווח בכלי התקשורת על הסכם להפסקת אש שהושג בתיווך מצרים, וב-14 במרץ התחדשו הלימודים ביישובים המאוימים בישראל. ירי הרקטות הצטמצם באופן משמעותי, אולם לא פסק לחלוטין, ונורו רקטות, בין היתר לבאר שבע, לנתיבות, לאופקים ולאשדוד. הג'יהאד האסלאמי טען שהוא מחויב להפסקת האש, ואינו עומד מאחורי ירי רקטות אלה. טפטוף ירי הרקטות הביא לכך שב-15 ו-16 במרץ הושבתו מוסדות החינוך ביישובים המאוימים, בהחלטה של ראשי הערים, שהתקבלה בניגוד להנחיות של פיקוד העורף. למרות הסכם הפסקת האש ירי הרקטות המשיך לפחות עד 29 במרץ.

בסבב ההסלמה ירה הג'יהאד האסלאמי מטח של חמש רקטות גראד על באר שבע. מערכת "כיפת ברזל" יירטה שתיים מהן ושלוש הרקטות הנותרות הצליחו לחדור והתפוצצו בעיר. אחת מהן התפוצצה בבית ספר וגרמה לנזק רב אך ללא נפגעים, למעט כמה אנשים שלקו בחרדה, רקטה שנייה נחתה ליד בית אך לא התפוצצה והרקטה השלישית התפוצצה בשכונת מגורים על מכונית וגרמה לנזק ללא נפגעים. גם באשדוד מערכת "כיפת ברזל" החטיאה רקטת גראד מתוך מטח של שבע רקטות והיא התפוצצה בעיר וגרמה לנזק רב ומספר פצועים קל משברי זכוכית.

  מדיה וקבצים בנושא מבצע הד חוזר בוויקישיתוף

• גילי כהן, הפסקת אש - 200 רקטות נורו לישראל, 26 הרוגים בעזה, באתר הארץ, 13 במרץ 2012.
• אליצפן רוזנברג, משלמים את המחיר: מי יפצה את תושבי הדרום?, באתר ynet, 14 במרץ 2012.
• Israel Under Fire: Summery of Events, סיכום האירועים בבלוג של צה"ל, 13 במרץ 2012.
• Israel Under Fire: More Than 200 Rockets Fired From Gaza, פוסט מתעדכן בבלוג של צה"ל.
• Israel Under Fire - March 2012, בערוץ צה"ל ב-YouTube.
• פלורית שויחט, הרמטכ"ל: שקט יענה בשקט, אש תענה באש, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 13 במרץ 2012