כרומטופור

כרומטופורים מצויים בדו-חיים, דגים, זוחלים, סרטנאים וסילוניות. לתאים אלו חשיבות רבה ביצירת צבע עיניים ועור בבעלי חיים בעלי דם קר והם מיוצרים ברכס עצבי (Neural crest) במהלך ההתפתחות העוברית. כרומטופורים מסווגים לתת קבוצות בהתבסס על צבעם בעת חשיפתם לאור לבן: קסנטופורים (צהובים), אריתרופורים (אדומים), אירידופורים (מחזירי אור/זוהרים), לאוקופורים (לבנים), מלנופורים (חומים ושחורים) וציאנופורים (כחולים). המונח משמש גם כשם לבועיות בעלות צבע שקשורות לממברנה, אשר נמצאות בצורות שונות של חיידקים פוטוסינתטיים.

חלק מהמינים מסוגלים לשנות את צבע עורם באמצעות שינוי מיקום הפיגמנטים ושינוי מיקומם של אזורים מחזירי אור. תהליך זה, שמשמש לרוב לצורך הסוואה, נקרא שינוי צבע פיזיולוגי. לסילוניות כדוגמת תמנונים יש כרומטופורים, אשר נשלטים על ידי שרירים. לעומתם, בעלי חוליות כגון זיקיות משיגים אפקט דומה באמצעות אותות תאיים, למשל באמצעות הורמונים או מוליכים עצביים.

ליונקים ולעופות, בניגוד לבעלי דם קר, יש רק סוג תא אחד הדומה לכרומטופורים, מלנוציט. בבעלי דם קר קיימים מלנופורים, המקבילים למלנוציטים. מחקרים נערכים במלנופורים לשם הבנת מחלות ולגילוי תרופות.

תאים נושאי פיגמנטים בחסרי חוליות תוארו לראשונה כ-chromoforo בכתב עת מדעי איטלקי ב-1819. השם chromatophore אומץ מאוחר יותר כשם לתאים נושאי פיגמנטים שמקורם מרכס עצבי של דיונונים ובעלי חוליות בעלי דם קר. המילה נגזרת מיוונית שבה "Χρώμα" (כרומה) פירושו "צבע" ו-phoros פירושו "נושא". המילה כרומטוציט משמשת לתיאור תאים האחראיים על צבע בעופות וביונקים. רק סוג אחד של תאים כאלו מצוי בבעלי חיים אלו, מלנוציט.

רק בשנות השישים של המאה ה-20 הובנו הצבעוניות והמבנה של הכרומטופורים באופן מספק כדי לאפשר פיתוח מערכת של חלוקת משנה שמבוססת על המראה שלהם. חלוקה זו נמצאת בשימוש גם כיום, אף על פי שמחקרים עדכניים יותר גילו כי היבטים ביוכימיים מסוימים של הפיגמנטים עשויים להיות שימושיים יותר להבנה של דרך פעולת התאים.

ייצור הצבע מתחלק לשתי מחלקות נפרדות: ביוכרומים וסכמוכרומים. ביוכרומים כוללים פיגמנטים אמיתיים, כגון קרוטנואידים ופטרדינים. פיגמנטים אלו בולעים באופן בררני חלקים מספקטרום האור הנראה שיוצר אור לבן, ומאפשרים לאורכי גל אחרים להגיע לעינו של הצופה. סכמוכרומים, שידועים גם כ"צבעים מבניים", מייצרים צבע באמצעות החזרה של חלק מאורכי הגל (חלק מהצבעים) והעברה של אורכי גל אחרים, וזאת באמצעות הפרעה למעבר האור במבנה שלהם או באמצעות פיזור האור הנופל עליהם.

כרומטופורים מכילים פיגמנטים או מבנים מחזירי אור, אך לא כל התאים המכילים פיגמנטים הם כרומטופורים. הם (Heme), למשל, הוא ביוכרום האחראי לצבעו האדום של הדם, ומצוי בעיקר בתאי דם אדומים (אריתרוציטים), אשר נוצרים במח העצם במשך כל חייו של האורגניזם ולא בהתפתחות האמבריולוגית. מסיבה זו, תאי דם אדומים אינם נחשבים כרומטופורים.

  מדיה וקבצים בנושא כרומטופור בוויקישיתוף

• כרומטופור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)