חג יול: פסטיבל הנחגג בעבר על ידי העמים הגראמניים

יוּל או יוּלְטָייד (נקרא גם זמן יול או עונת יול) פסטיבל בעבר נחגג על ידי העמים הגרמאניים, וכיום נחגג בדתות נאו-פגניות רחבות ומהווה חלק מגלגל השנה.

יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יול
Julfest
חג יול: אטימולוגיה, פגאניזם גרמאני, מסורות מודרניות
שמות נוספים זמן יול; עונת יול
סוג מסיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
חוגגים דתות נאו-פגניות; בעבר – שבטים גרמאניים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית חג יול: אטימולוגיה, פגאניזם גרמאני, מסורות מודרניות

אחרי שעזב את שורשיו האליליים, יול נוכס על ידי הדת הנוצרית, וכך נוצר כריסטמסטייד – עונת כריסמס. חלק מהמנהגים והמסורות של חג המולד בימינו, מקורם ביול. לדוגמה עץ חג המולד מקורו בגזע יול. בנוסף, שירי כריסמס רבים ומאכלים הנאכלים בחג המולד, מקורם ביול. מסורות נוצריות רבות קשורות למסורות יול פגאניות ישנות יותר. מונחים עם הקבלה אטימולוגית ל-"Yule" משמשים עדיין בארצות הנורדיות ובאסטוניה לתיאור חג המולד ופסטיבלים אחרים המתרחשים בתקופת חופשות החורף. היום יול נחגג בצורות שונות של פאגניזם כמו: נאו-פגאניזם גרמאני, שטניזם וצורות נוספות של פאגניזם.

אטימולוגיה

"Yule" היא הגרסה המודרנית למילים באנגלית העתיקה ġēol או ġēohol וגם ġēola או ġēoli. המילה הראשונה מציינת את הפסטיבל בן 12 הימים של "Yule" (כיום: כריסמסטייד) והמילה האחרונה מציינת את חודש "Yule". כך ǣrra ġēola מתייחס לתקופה שלפני פסטיבל Yule (דצמבר) ו-æftera ġēola מתייחס לתקופה שאחרי יול (ינואר). מאמינים כי שתי המילים נגזרות מגרמנית נפוצה jehwlą-, והם קשורים לשפה הגותית, נורנדית עתיקה, איסלנדית, פארו ונורווגית נינורסק, דנית, שוודית ונורווגית.

אילן היוחסין האטימולוגי של המילה נותר לא ברור גם כיום, אם כי נעשו ניסיונות רבים לשער מקורות הודו-אירופיים גם מחוץ לקבוצה הגרמאנית. שם העצם "יולטייד" מתועד לראשונה מסביבות 1475.

פגאניזם גרמאני

יול הוא פסטיבל חורף מקומי שנחגגו על ידי העמים הגרמאניים. ההתייחסויות המוקדמות אליו הן בצורה של שמות חודשים, כאשר תקופת יול, הנקראת יולטייד, נמשכת איפשהו כחודשיים, והיא נופלת לקראת סוף לוח השנה המודרני – בין אמצע נובמבר עד לתחילת ינואר.

חג יול: אטימולוגיה, פגאניזם גרמאני, מסורות מודרניות 
איור שחגיגת יול נורדית עתיקה ( "Die Gartenlaube", 1880)

יול נחגג בהיסטוריה של העמים הגרמנים; בשפה הגותית מהמאה ה-4 הפסטיבל מופיעה בשם החודש "fruma jiuleis" – פרומה ייולאיס, ובמאה ה-8, ההיסטוריון האנגלי בדה ונרביליס כתב כי לוח השנה האנגלו-סקסי כולל את החודש "geola" או "giuli", המקביל כיום לדצמבר המודרני או לדצמבר ולינואר.

סאגת "מחזור העולם" מראה כי הוקון הראשון, מלך נורווגיה אחראי על התנצרותה של נורווגיה, כמו גם שינוי התאריך של יול כדי לחפוף עם חגיגות נוצריות שנערכו באותה העת. הסאגה אומרת שכאשר הוקון הגיע לנורווגיה הוא היה נוצרי, אך מכיוון שהארץ עדיין הייתה עדתית והעם שמר על מנהגיהם הפגאניים, הסתיר הוקון את נצרותו כדי לקבל את עזרתם של "המפקדים הגדולים". עם הזמן הוקון העביר חוק שקבע כי חגיגות יול יתקיימו באותו זמן שהנוצרים חגגו את חג המולד.

יול נחגג בעבר במשך שלושה לילות מליל אמצע החורף, על פי הסאגה. הוקון תכנן שכאשר הוא יחזיק בשלטון על כל הארץ ושלטונו יהיה מבוסס, אז הוא יתחיל להמיר את דת העם לנצרות. על פי הסאגה, התוצאה הייתה שהפופולריות של הוקון גרמה לרבים להיטבל, ויש אנשים שהפסיקו להקריב קורבנות. כאשר האקון האמין שהוא בעל מספיק כוח פוליטי על ארצו, הוא פנה לבישוף וכמרים נוספים מאנגליה, והם הגיעו לנורווגיה. עם הגעתם, "הוקון הודיע שהוא יטיף את הבשורה בכל הארץ." הסאגה נמשכת ומתארת את התגובות השונות של אספות אזוריות שונות.

מסורות מודרניות

מנהגים מודרניים:

את חג היול נהוג לחגוג כיום בעיקר בארצות סקנדינביה, דנמרק, שוודיה ונורווגיה, במקביל לחג הכריסמס הנוצרי. במקורו יול הוא חג חקלאי המציין את אמצע החורף. החג נחגג במהלך כל חודש דצמבר ועד ה-24.12 בו מתקיים ערב החג. שבוע לאחר מכן מתקיימות גם חגיגות השנה החדשה. במהלך כל החודש מציינים את החג במנהגים שונים. נהוג לקשט את הבית בקישוטים בגוונים אדום, לבן וירוק. נהוג לקשט את עץ האשוח במרכז הבית ולשים תחתיו מתנות. נהוג לקשט תפוזים במסמרי ציפורן וסרטים אדומים אותם תולים בבית, להכין עוגיות תבלינים ולשתות יין חם מועשר בתבליני הל, ציפורן, קינמון ואניס.

לקראת ערב החג נהוג לספור את הימים עד ה-24.12. מציינים זאת באמצעים שונים: הדלקת נרות עם מספור הימים עד ערב החג, פתיחת "יול קלנה"- שהוא מעין לוח שנה קטן בתוכו שמים מתנות קטנות לכל יום ועד לערב החג. כמו כן, נהוג לתת מתנות קטנות שיש להשתמש בהן עד לערב החג, לדוגמה להכין עוגיות תבלינים אותן אוכלים עד ערב החג.

בערב החג עצמו אוכלים אוכל מסורתי המתאפיין בצבעי החג- אדום ולבן. אורז לבן, בשר ברוטב ביין, כרוב אדום, תפוחי אדמה מקורמים וסלק. בתום הארוחה אוכלים קינוח הנקרא "ריס-אלמנד". המורכב מדייסת אורז, שברי שקדים וקצפת וסירופ דבדבנים אדום.

נאו-פגניות

מכיוון שדתות נאו-פגניות שונות יכולות להיות שונות למדי ולהם ומקורות שונים מאוד, חגיגות יול יכולות להשתנות במידה ניכרת למרות השם המשותף. חלקם חוגגים באופן קרוב ככל האפשר לאופן שבו הם מאמינים שהפגאניים הקדומים חגגו את החג, בעוד שאחרים חוגגים בטקסים שהורכבו ממקורות שונים. בזרמים נאו-פגניים גרמניים, חוגגים את "יול" במפגשים הכוללים לעיתים קרובות סעודה ומתן מתנות.

ברוב זרמי הוויקה, חג זה נחגג ביום היפוך החורף, והחג מייצג את הלידה מחדש של האל המקורן, הנחשב כיום ההולדת של השמש. אופן חגיגות שבת זו משתנה בהתאם לאמונות החוגג. חלקים עורכים טקסים פרטיים בבית, בעוד שאחרים עושים זאת עם אמנת המכשפות שלהם.

שטניזם

כנסיית השטן וקבוצות שטניות אחרות של שטניזם חוגגים את יול כחלופה לחג המולד הנוצרי. יול השטני הוא אינו אותו טקס כמו החגיגה הנאו-פגאנית או אלילית של יול, שכן הוא חג קדם-נוצרי ואינו מכיר בשטן הנוצרי כמי שקשור בכלל לטקס ההיסטורי או הנאו-פגאני של יול.

לקריאה נוספת

  • Barnhart, Robert K. (1995). "The Barnhart Concise Dictionary of Etymology". Harper Collins. ISBN 0062700847
  • Bosworth, Joseph; Toller, T. Northcote (1898). "An Anglo-Saxon Dictionary". Oxford: Oxford University Press.
  • Faulkes, Anthony (Trans.) (1995). "Edda". Everyman. ISBN 0-460-87616-3.
  • Guðbrandur Vigfússon (1874). "An Icelandic-English Dictionary: Based on the Ms. Collections of the Late Richard Cleasby". Clarendon Press.
  • Hoad, T. F. (1996). "The Concise Oxford Dictionary of English Etymology". Oxford: Oxford University Press. ISBN 0-19-283098-8.
  • Hollander, M. Lee (Trans.) (2007). "Heimskringla: History of the Kings of Norway". University of Texas Press. ISBN 978-0-292-73061-8
  • Orchard, Andy (1997). "Dictionary of Norse Myth and Legend". Cassell. ISBN 0-304-34520-2.
  • Orel, Vladimir (2003). "A Handbook of Germanic Etymology". Leiden: Brill Publishers. pg. 205. ISBN 90-04-12875-1.
  • Simek, Rudolf (2007) translated by Angela Hall. "Dictionary of Northern Mythology". D.S. Brewer ISBN 0-85991-513-1

קישורים חיצוניים

חג יול: אטימולוגיה, פגאניזם גרמאני, מסורות מודרניות  מדיה וקבצים בנושא יול בוויקישיתוף

הערות שוליים


Tags:

חג יול אטימולוגיהחג יול פגאניזם גרמאניחג יול מסורות מודרניותחג יול לקריאה נוספתחג יול קישורים חיצונייםחג יול הערות שולייםחג יולגלגל השנהנאו-פגניותשבטים גרמאניים

🔥 Trending searches on Wiki עברית:

25 באפרילפרוגרסיביזםיהושע בן נוןשוגון (ספר)משחקי הכס (סדרת טלוויזיה)ליונל מסישלדון הצעירעוצבת סיניפוליןפיטר פןעמי ביטוןוהיא שעמדהנשואים פלוסהרמון (סדרת טלוויזיה)פשפשיםבאבא סאליארבעה בניםמרדכי ואנונויהלםאופנהיימר (סרט)דודMDMAקריאת שמע על המיטהאפרים פודוקסיקפרידה קאלועוצבת אדוםאסף גרניטאליהוחד גדיאמלכת היופי של ירושלים (סדרת טלוויזיה)סינמה סיטיסער צוריאיר גולןאשדודדוד חי אבוחציראעוצבת המפץמדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמג ופיתוח אנושישפשפתיונה לייבזוןאבי טולדנוממשלת ישראל השלושים ושבעאסף חפץמועדון 27ליאור פרחיאפיקומןעומר אדםאברי גלעדטימותי שאלאמהחטיבת גבעתימכבי נתניהאביב בושינסקימודיעין-מכבים-רעותחופים של סודותדימונהקטר (מדינה)מדינה פלסטיניתפסחאעדי גנוןאודיהעיראקלורנזו בראוןיחידת מיתרגבי גזיתבית המקדש השניענת עצמוןאצטדיון גריןאוסיריסשחר חסוןפאודהמשה דייןפיקוד המרכזמונטנגרושלמה צחריאל מדריד (כדורסל)דן גולדפוסחיל השריוןגזלייטינגגרמניה🡆 More