חואן קורדרו: צייר מקסיקני

חואן קורדרו הוטבל ב-11 ביוני 1822 בטסיאוטלאן (Teziutlán) שבמקסיקו. אביו היה תומאס אנטוניו קורדרו (1789–1859) ואמו הייתה מריה דולורס אויוס מייר. לחואן קורדרו היו אחות אחת ושלושה אחים, הוא היה הילד האמצעי. בשנת 1839 התחתן קורדרו עם מריה דל לוס אנחלס אוסיו אריאס קביירו. יחד נולדו להם ארבע בנות ושני בנים.

קריירה

הוריו של קורדרו ציפו ממנו שיצטרף לעסק המשפחתי, אך בסופו של דבר זיהו את כישרונו בציור ורשמו אותו לאקדמיה דה סן קרלוס. עד 1844, הוא הצליח באקדמיה, ואביו שלח אותו ללמוד ברומא באקדמיה די סן לוקה. בשני בתי הספר יש מספר ציורים שלו עד היום.

המדריך העיקרי שלו ברומא היה הצייר הספרדי, פלגרי קלאבה, אבל הוא הושפע גם מתנועה הנצרתיים ומפיליפו אגריקולה. מאוחר יותר, הבחין בעבודותיו נשיא מקסיקו לשעבר אנסטסיו בוסטמנטה, שחי בגלות. בוסטמנטה סידר לקורדרו תפקיד בצירות של מקסיקו בוותיקן, מה שאפשר לו להישאר ברומא עד 1853.

הוא חזר למקסיקו עם כמה בדים גדולים שהציג באקדמיה בהצלחה רבה. הצלחתו יצרה יריבות עם מורו לשעבר פלגרי קלאבה, שעבר למקסיקו והפך למנהל האקדמיה. עד מהרה, היריבות קיבלה גוון פוליטי, שכן קורדרו היה ליברל, בעוד שקלבה היה שמרן. קורדרו עשה מאמץ להחליף את קלאבה כמנהל, בתמיכתו של הגנרל אנטוניו לופס דה סנטה אנה, שאת דיוקן הרכיבה שלו צייר, אך מועצת המנהלים של האקדמיה בחרה להשאיר את קלאבה.

בין השנים 1860–1867 הוא נסע ברחבי מקסיקו, וצייר דיוקנאות. לאחר מכן פנה לציור ציורי קיר, כולל הכיפה בכנסיית סנטה טרסה לה אנטיגואה במקסיקו סיטי, שנהרסה ברעידת אדמה ב-1845 ונבנתה מחדש.

הוא גם היה חבר של גבינו ברדה (אנ'), שב-1874 ביקש ממנו לצייר ציור קיר בבניין שהפך למוזיאון של תנועת המוראליזם המקסיקנית. הציור נקרא "ניצחון המדע והתעשייה", והיה ציור הקיר המקסיקני הראשון בנושא חילוני. בשנת 1900, הציור נהרס והוחלף בחלון ויטראז'. עבודותיו נמצאות במוזיאונים ברחבי אירופה ומקסיקו.

מוראליזם מקסיקני מוקדם

ציורי הקיר מהמאה ה-19 במקסיקו התחילו כתגובה לקולוניאליזם הספרדי. אמנים החלו למזג אמנות ופוליטיקה כדרך להחזיר את זהותם התרבותית. ציורי קיר אלו התחילו כיצירות קטנות והתפתחו לציורי קיר גדולים יותר על מבנים שונים בעלי משמעות חברתית ופוליטית. הרעיון הזה של יצירת ציורים ויצירות אמנות אחרות כדי להראות גאווה לאומנית, התפתח בתקופה שבה קורדרו היה בשיאו בעולם האמנות. ציורי קיר מוקדמים אלה שימשו כדי לתאר תמונה חיובית של מקסיקו הפוסט-קולוניאלית. היא גם שלטה בחינוך ובמחשבה פוליטית אצל אמנים רבים. דוגמה לכך היא ציורו "ניצחון המדע" (1874) שמביע את הרעיון של התפתחות המדע וטכנולוגיה החדשים במקסיקו, אבל גם מצביע על כך שהממשלה מזניחה את היחס לאזרחים. השימוש בציורי קיר כדי להביע רעיונות פוליטיים שימש מאוחר יותר השראה לציירי קיר מקסיקנים מפורסמים אחרים בשנות ה-20 כמו דייגו ריברה, חוסה קלמנטה אורוסקו ודוד אלפרדו סיקיירוס (אנ').

 

יצירות אמנות

הציור של קורדרו, "קולומבוס בחצר המלכים הקתוליים", הוצג באקדמיה דה סן קרלוס בשנת 1851. הציור מתאר אירוע היסטורי מדומיין כאשר כריסטופר קולומבוס חזר מחקר אמריקה ונפגש עם שליטי ספרד המלכים הקתוליים. הוא מראה את קולומבוס מציג אינדיאנים ופריטים מהטבע מיבשת אמריקה בפני המלכים. הציור מפגיש את העולם הישן והעולם החדש במטרה לחזק את הקשר ההיסטורי והתרבותי בין מקסיקו לאירופה.

קורדרו צייר זאת למען הנשיא אנטוניו לופס דה סנטה אנה, כדי שהנשיא ימנה אותו כמנהל האקדמיה של סן קרלוס. למרות שקורדרו לא קיבל בסופו של דבר את תפקיד מנהל האקדמיה, הציור יצר שינוי בעולם האמנות, כאשר אמנים מקסיקנים החלו לצייר אירועים חילוניים ולאומיים שמאוחר יותר יוכרו כמסמכים היסטוריים.

תערוכת האקדמיה עצמה עוררה את אחד הוויכוחים הציבוריים הראשונים על ציורי היסטוריה חילוניים, בין השאר בשל התעמולה של הממשלה הפוסט-קולוניאלית. הציור היה משמעותי בגלל השימוש בסגנון בציורים היסטוריים, כיוון שהסגנון הזה איפשר לקורדרו להשתמש בו ככלי המנציח את החקיקה הפוסט-קולוניאלית של גזענות ומעמדיות במקסיקו בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19.

הציור של קורדרו יוכר כאלמנט חשוב בבניית הזהות הלאומית של מקסיקו. אמנם ציורים היסטוריים רבים זכו לשבחים על החדשנות שהובילה לשיח האזרחי, אך היא גם אפשרה לאליטות הבורגניות ולמלכים לקדם היררכיה חברתית בתוך מקסיקו במטרה מפורשת לרצות להטמיע את האוכלוסייה הילידית במבנה הפוליטי.