וולומין: עיר בפולין

וולומין נזכרת לראשונה במאה ה-15, ובשנת 1919 קיבלה זכויות עיר. בשנת 1920 נערכה בסמוך לעיר המתקפה הפולנית בקרב ורשה.

יהודים החלו לשבת בוולומין בסוף המאה ה-19, והקימו מספר מפעלי תעשייה במקום. לאחר מלחמת העולם הראשונה השתקעו בעיר פליטים יהודים רבים, ונמנו בה כ-3,079 יהודים, כמחצית מתושביה. בין מלחמות העולם התגברה הפעילות הציונית בעיר, ופעלו בה תנועות נוער ציוניות וקיבוץ הכשרה, לצד פעילות של אגודת ישראל.

בסוף שנות השלושים סבלו יהודי העיר ממספר תקיפות אנטישמיות, לרבות הפגנות נגדם וחילול בית העלמין היהודי בעיר.

בשואה

וולומין נכבשה בידי הגרמנים ב-13 בספטמבר 1939, ואלו החלו מיד להתעלל ביהודיה, ולחטוף אותם לעבודות כפייה. בהמשך, הוטלו על יהודי העיר גזירות שונות, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב. בד בבד מונה בעיר יודנרט, בראשות יעקב בלומברג, ובנובמבר 1940 רוכזו יהודי העיר בגטו, אליו הועברו גם מאות יהודים מהסביבה. מהגטו נלקחו היהודים למחנות עבודה בסביבת העיר.

באביב 1941, עת שהו בגטו כ-3,000 יהודים, הוא גודר בגדר תיל ונסגר. ב-4 באוקטובר 1942 חוסל גטו וולומין, כאשר יושביו גורשו לרדזימין, ומשם למחנה ההשמדה טרבלינקה. ילדי בית היתומים בגטו נרצחו במקום.

  מדיה וקבצים בנושא וולומין בוויקישיתוף

•   אתר האינטרנט הרשמי של וולומין
• ספר יזכור לקהילת וולומין, בספריית העיר ניו יורק
• וולומין ב אתר מרכז מורשת יהדות פולין
• וולומין (Wołomin - Sosnówka), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
• "וולומין", באתר השטעטל הווירטואלי
• סמואל פישמן ומרטין דין (אנ'), וולומין (ידוע גם כסוסנובקה), אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 467–469), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)